"ברור לחלוטין שיש ארגונים וחברות שאימון לא מתאים להם"

את הדברים האלה אומר דווקא אחד מבכירי המאמנים בישראל ובעל בית-הספר למאמנים "קואוצ'ינג אקדמי", טל רונן. את קריירת האימון שלו החל רונן כבר בשנות ה-80, עם חזרתו מארצות-הברית ולאחר שהתנסה שם באימון במסגרת חברות עסקיות ובליגת הכדורסל המקצוענית, ה-NBA. בארצות-הברית מתאמנים כיום כ-60% מהמנהלים של רשימת 500 החברות המובילות של מגזין פורצ'ן. בארץ מאמן רונן את ראשי קבוצת מקאן-אריסון, את מנהלי בנק הפועלים ועוד.

בחודשים האחרונים החל רונן בביצוע ניסוי מקדים, בסיוע איש אקדמיה, שנועד לבחון האם האימון אפקטיבי עבור הארגון או המנהלים. זאת, בהתאם לנטיות לבם, לנכונותם לשתף פעולה עם התהליך, ובעיקר - להימצאות פער בין מה שהארגון והאנשים שואפים אליו לבין המצוי בשטח. את התהליך הזה מציע רונן לכל חברה או ארגון, לפני שיחליטו להיכנס לאימון.

*כמאמן ותיק בעל חברת אימון ובית-ספר למאמנים, לא היית אמור להמליץ על אימון לכל אחד?

"ברור לחלוטין שיש ארגונים וחברות שאימון לא מתאים להם. בייחוד ארגון שהאנשים בו לא חיים בפערים בין המצוי לרצוי. למשל, אם מדובר בפקיד במחלקת הגבייה בארגון ממשלתי, שיש בו פרוצדורה של מענה לקהל והפקיד עושה אותה, הוא לא צריך אימון. לעומת זאת, אם העבודה נתקעת כי גובי השכר לא מתואמים ביניהם, הם צריכים אימון עסקי שייצר סנכרון, תקשורת ופעולה מתואמת. כלל האצבע כשמדובר באימון עסקי הוא - אם אין פער בין המצוי לרצוי בביצוע של האנשים ובמשימות של צוותים, אין צורך באימון".

*אבל הרי תמיד רוצים להגביה את הרף, להגיע למימוש הרמה הבאה.

"זה נכון, אבל רק לארגונים שנעים קדימה בסביבה תחרותית ושבהם ההון האנושי הוא הראשון במעלה. בארגונים כאלה מביא האימון לשדרוג כל היכולות, החל ממיומנויות בסיסיות ועד מומחיות. ביטחון עצמי, לאמן אנשים לחשוב, להמציא, לתקשר ולהתייחס. החל מרמת הקשר של האנשים לארגון ועד לשיפור ברווחיות".

*האם אמרת פעם למנהל, "אימון לא יהיה אפקטיבי עבורך/עבור החברה שלך"?

"כן, בהחלט. היה מנהל שאמרתי לו, 'חבל על הכסף שלך. כל מה שאתה רוצה זאת עצה, ובשביל זה לא צריך אימון."

הכול תלוי במנכ"ל

לשאלה, איך נעשה הניסוי המקדים לבדיקת התאמתם של החברה והמנהלים בה לאימון, משיב רונן: "אנחנו מאמנים שלושה-ארבעה מנהלים מהחברה, כשלתהליך האימון מצטרף חוקר חיצוני, שרואה מה עובד ומה לא עובד עבורם, ובודק את השפעת האימון שלהם על הסביבה הארגונית. בהתאם לכך, אנחנו יכולים לומר האם בארגון כדאי לאמן או שזה בזבוז זמן וכסף. אם נמצא שכן כדאי לאמן, נאתר עבור החברה את המנהלים שבהם כדאי להשקיע באימון. יתרון נוסף של הבדיקה המקדימה הוא באפשרות להתאים לכל ארגון את המאמנים המתאימים".

*מהניסיון שלך, איזה ארגון מתאים יותר לאימון ואיזה ירוויח ממנו פחות?

"זה קשור מאוד במוביל הארגון, ועד כמה הוא איש בטוח שמוכן להתחדש ו'לא-לדעת'. אימון מתחיל בנכונותו של אדם להכריז שהוא לא יודע. זה גם סוג של צניעות: אדם שיש לו כמיהה להוביל את הארגון למחוזות חדשים, ויש לו חזון ונועזות; ומצד שני, הוא פתוח לשמוע את מה שהוא לא-רואה ולא-יודע, כשהוא מוכן להסתכל על מה שהוא לא-יודע שהוא לא-יודע.

"קרה לי יותר ממקרה אחד של חברה שהמנכ"ל בה התחלף, ממנכ"ל שהיה חסיד נלהב של אימון כאמצעי לבניית ארגונים מובילים, לפריצות דרך ולשינוי כיוון משמעותי; למנכ"ל שהחליט בין רגע להפסיק את האימון כי הוא לא מוכן לזה.

"הבשורה שאנחנו מביאים בבדיקה המוקדמת היא ליווי אמפירי חיצוני של חוקר ישראלי, שעושה דוקטורט באקזקיוטיב קואוצ'ינג באוסטרליה. המחקר בודק מה בדיוק מבטיח הצלחה באימון בארגונים, או מה יגביר את ההצלחה עבור ארגונים. כשיש ארגונים שהחזר ההשקעה בהם באימון לא ברור, כדאי להמשיך נקודתית ולא להיכנס להשקעה מקיפה בארגון כולו.

"ברוב הארגונים ולרוב המנהלים אימון כדאי מאוד, וכך גם מעידים הנתונים. למשל, כשמעבירים מהלך של השתלטות ומיזוג בחברת היי-טק, ויש התנהלות מול הבעלים, העובדים והשוק; המערכות מורכבות והיכולת לשים לצדך מישהו לחשוב איתו היא בעלת ערך אדיר".

*"מישהו לחשוב איתו" יכול להיות גם חבר טוב או יועץ עסקי, לאו דווקא מאמן.

"אם אתה הולך לבלתי נודע, אתה לא לוקח יועץ כי יועץ מביא מידע על מה שכבר קרה. במקומות שיש בהם פריצות דרך וחדשנות, שבהם צריך להמציא את עצמך כל הזמן מחדש כי השוק משתנה במהירות, לוקחים מאמן ולא יועץ. ואומנם האימון התחיל במקומות הכי חדשניים, שבהם אתה ממציא את עצמך כל הזמן מחדש - בספורט, במדע ובאומנות.

"לאולימפיאדה, למשל, לא לקחו אף יועץ, לקחו מאמנים, כי המאמן מכין אותך ל'איך להיות מול העתיד הבלתי נודע'. כשאני עובד עם הנהלות אני לא רק שואל שאלות, אני לפעמים גם נותן עצות מניסיוני בחיים, אבל היחסים שונים כי בביזנס של לייצר עתיד, אתה עסוק בלייצר עתיד עם המוביל של העסק כשזה 'חינוך לנער על-פי דרכו', רק מה שמתאים לו ושיעבוד עבורו".

תחרות מול הטובים ביותר

לשאלה, אילו ארגונים נמצאו הכי מתאימים לאימון, משיב רונן: "בכל ארגון יש שלושה קהלים מיידיים: העובדים, שיש להם משך זמן ששואף ליציבות והמשכיות, רוצים להבטיח את קיומם בארגון; המנהלים, שעסוקים בלהציף ערך, שזו גם הדרך להבטיח את קיומם בארגון, צריכים לייצר כל הזמן דברים חדשים, להצדיק את שכרם והאופציות שלהם, כך שהם צריכים אופק של כמה שנים; ובעלי המניות, שרוצים ערך מיידי, לוחצים את המנהלים, שמצדם, כאמור, צריכים אורך נשימה.

"מהבדיקה האמפירית של השאלה, 'איזה ארגונים הכי מתאימים לאימון?' נראה בינתיים שאלה ארגונים עתירי מחויבות: ארגונים תחרותיים שלא עסוקים בלשמור על הקיים אלא בהמצאה מחודשת של עצמם; או ארגונים שאנשיהם נמצאים בשחיקה מקצועית וזקוקים לפריצת דרך; וארגונים גלובליים. בכל מקרה, אנשים שהתחרות שלהם היא מול הטובים ביותר במדינה או בעולם.

"בחו"ל כמעט כל חברות ענק מתאמנות, כולל בואינג, קולה-קולה ופפסיקו. האימון כל-כך מבוקש בארצות-הברית, עד שחברות הייעוץ העסקיות הענקיות כמו מקינזי, מדברות בעצמן על הקמת יחידות אימון. גם חברות ההשמה מדברות על האימון כביזנס גדול. בארץ רואים מאמנים בארגונים שהתחרותיות שלהם מובהקת, כמו בתחומי ההיי-טק, התקשורת, הפרסום והשיווק. ערוץ 10, קשת ורשת - לא היססו לקחת אימון".

*איזה ארגון לא מתאים בכלל לאימון?

"ארגון שיש לו בעיה ערכית. קשה לייצר תוצרים באימון בארגון שיש בו שחיתות, נורמות לא ראויות ומערכת נוסח אנרון, שהשקיפות בה לא נועדה אלא להסתרת נורמות בלתי ראויות".

*למה לא ניתן להפיק פריצת דרך כל עוד ארגון מתנהל בחוסר ניקיון?

"כי אינטגריטי הוא ערך עליון שאם תשמור עליו כארגון וכעסק אף פעם לא תאבד את הדרך, גם אם תאבד את התוצאות זמנית. מנהלים או אנשים שמתקשים להאמין בחובת האינטגריטי בהתנהלותם, לא צריכים להאמין לי. במחקרים רבים ששאלו לקוחות מה גורם להם להישאר עם מוצר או שירות, התשובה מספר אחת היתה אמינות. כך שזה לא אני אומר, אלא הלקוחות. הלקוח הוא גם המממן וגם המאמן כי אם תקשיב לו הוא יממן לך את הפעילות והרווח, ואם לא תקשיב לו תלך לבנק להלוות כסף. לכן, אמינות היא המדד החשוב ביותר ללקוחות, ולביצועי העסק. עסקים רוצים אימון כדי לעשות טרנספורמציה של הארגון או ליצור פער גדול בשוק או במהלכי הצלה. עד היום לא מצאנו דרך לייצר פריצות דרך בלי אמינות". e