לא להפוך ל"טרף": המדינה שמתחמשת בסיוע של ישראל

יוון מתקדמת עם תהליך מערך ההגנה האווירית הרב־שכבתית שלה, כששר ההגנה מסביר על פרויקט הדגל שבו צפויה להשתלב ישראל. בד־בבד, מלחמת הסחר בין סין לבין ארה"ב עשויה להביא לאתגרים בלתי מבוטלים לתעשייה הביטחונית האמריקאית, בזמן שאיחוד האמירויות רוכשת מערכות סיניות עבור מדינה באפריקה. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות של גלובס.

● הטילים הישראלים שמחמשים את הודו לקראת עימות אפשרי עם פקיסטן
● ההוצאה הביטחונית של ישראל זינקה ב־65%; איפה אנחנו ביחס לעולם?
● החברה שמספקת 100 רחפנים בשבוע לצה"ל בשיתוף־פעולה חדש

אלביט תציג ביוון מל"טים מתאבדים וטילים

אלביט מערכות תציג בתערוכה הביטחונית DEFEA שתתקיים באתונה, בירת יוון, בשבוע הבא, מיום שלישי ועד חמישי (8-6 במאי), פורטפוליו מוצרים נרחב של טכנולוגיות הגנה מתקדמות. במסגרת התערוכה יוצגו, בין השאר, PULS - משגר רקטות ארטילרי רב-תכליתי המסוגל לשגר מגוון רחב של תחמושת מאותה פלטפורמה. מספק יכולות תקיפה מדויקת לטווח ארוך - מ-15 קילומטרים ועד 300 קילומטרים - ואותו כבר רכשו כמה מדינות אירופאיות ונאט"ו, בהן גרמניה, הולנד ודנמרק; מערכות לוחמה אלקטרונית (ל"א) והגנה עצמית - כולל מערכות ל"א אוויריות וקרקעיות, מערכות הגנה אוויריות מסוג DIRCM, וטכנולוגיות מתקדמות נגד כלי טיס בלתי מאוישים (Counter-UAS); וכן, פתרונות רדיו ודיגיטציה, ביניהם גם פתרונות ממשפחת הרדיו מבוסס תוכנה של החברה, E-LynX, המאפשרים תקשורת מאובטחת בזמן אמת בסביבות קרב דינמיות.

 מערכת CUAS של אלביט, נגד כלי טיס בלתי מאוישים / צילום: אלביט מערכות

לאלביט נוכחות ארוכת שנים ביוון, המאופיינת בשיתוף פעולה עם תעשיות מקומיות. ביטוי בולט לאותה שותפות משתקף במרכז ההדרכה הבינלאומי לטיסה (IFTC) בקלמטה - אחד המתקנים המתקדמים ביותר מסוגו בקרב מדינות נאט"ו. בצל השת"פ של החברה בפרט ומערכת הביטחון הישראלית ככלל עם מערכת הביטחון היוונית, יוצגו גם פתרונות אוטונומיים, בהם המל"ט הטקטי סקיילרק 3 והחימוש המשוטט סקייסטרייקר, שניתן לשיגור ממגוון פלטפורמות ביניהן הפולס.

סל המוצרים שיוצג בתערוכה כולל גם את הרמס 650 ספארק, התוספת האחרונה למשפחת מל"טי ההרמס הידועה של אלביט, ואף תחמושת מדויקת ומתקדמת, כולל EXTRA, Accular, Predator Hawk ורמפייג'. נוסף על יכולות אלו, הדוכן יכסה גם פתרונות הדרכה וסימולציה מתקדמים, טכנולוגיות ימיות, מטע"דים, פתרונות תצוגה לכלי טיס, ומערכת הגנה אקטיבית.

שר ההגנה היווני שופך אור על פרויקט שבו ישראל צפויה להשתלב

יוון משקיעה רבות בשיפור היכולות הטכנולוגיות הביטחוניות שלה, כשפרויקט דגל הוא מערכת "מגן אכילס" שכוללת את מערך ההגנה האווירית הרב־שכבתית. כפי שפורסם בנובמבר, מי שצפויה להוות את המקור למערך היא ישראל, באמצעות כמה מערכות של רפאל והתעשייה האווירית. עתה, שר ההגנה ניקוס דנדיאס כתב במאמר באתר המשרד כי "מגן אכילס" יכלול "יכולות נגד טילים, נגד מטוסים, נגד כטב"מים, נגד ספינות ונגד צוללות".

לפי דיווח באתר "ארמי רקוגנישן", תקציב הפרויקט כולו צפוי לעמוד על כ־3 מיליארד דולר, כשהמערכות תהיינה מבצעיות ב־2027. אתר "ברייקינג דיפנס" מדווח כי טרם ברור אם ההתעניינות של אתונה היא בכיפת ברזל או במערכות אחרות, אולם ב־12 השנים הקרובות היקף ההשקעה ב"מגן אכילס" צפוי להגיע לכ־28.44 מיליארד דולר. אותו מערך מיועד להשתלב במיזם "סקיי שילד" בהובלת גרמניה, למערך הגנה אווירית שכולל 23 מדינות.

בצל האיום הטורקי המוחשי על יוון, דנדיאס כתב כי במצב הגאו־פוליטי העולמי, שנמצא בשינויים ומאופיין בחוסר יציבות, מוטלת עלינו האחריות שיוון לא תהפוך ל"טרף" של ההתפתחויות. "אנחנו מוכרחים לחזק את טביעת הרגל הביטחונית ואת תפקידנו כעמוד תווך של יציבות ומתן ביטחון במרחב הגדול של מזרח הים התיכון ודרום־מזרח אירופה".

רכש המטוסים הענק של הודו מצרפת

בצל ההסלמה עם פקיסטן, הודו חתמה השבוע על הסכם עם צרפת לרכישת 26 מטוסי קרב מדגם רפאל מדור 4.5, תמורת 630 מיליארד רופי (כ־7.4 מיליארד דולר).

העסקה שמיועדת לחיזוק היכולות האוויריות של הצי ההודי, כוללת 22 מטוסי מושב בודד וארבעה עם שני מושבים. המטוסים הללו יתווספו ל־36 מטוסי רפאל שמפעיל חיל האוויר ההודי, כשעד עתה הצי ההודי התבסס בעיקר על מטוסי מיג 29 מתוצרת רוסיה.

מטוסי רפאל מתוצרת חברת דאסו הצרפתית מסוגלים להגיע למהירות של 1.8 מאך ולפעול בטווח של עד כ־1,850 ק"מ. מבחינת היכולות ההתקפיות, ברפאל ניתן להשתמש, בין השאר, בטילי אוויר־אוויר מדגם "מטאור" לטווח של יותר מ־150 ק"מ, או בטילי שיוט מדגם סקאלפ.

לפי נתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), הודו היוותה את יעד היצוא המשמעותי ביותר של צרפת (28%), רוסיה (38%) וישראל (34%) בין השנים 2024-2020.

תקציב הביטחון של הודו רשם עלייה מתונה של 1.6% בשנה שעברה ל־86.1 מיליארד דולר, בזמן שזה של ישראל זינק ב־65% ל־46.5 מיליארד דולר. העסקה החדשה של הודו עם צרפת מצטרפת לכמה בולטות בעבר, בהן מטוסי מיראז' 2000 בשנות ה־80 וצוללות מסדרת סקורפנה מקבוצת נבאל לפני כ־20 שנה. "מסירת המטוסים תושלם עד 2030, כשההכשרה תתבצע בצרפת ובהודו", נמסר ממשרד ההגנה של הודו.

מלחמת הסחר של טראמפ עם סין עלולה להשפיע על מטוסי F-35

מלחמת הסחר של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם סין ככלל והמאבק בתחום המינרלים בפרט מעורר דאגות רבות בעולם, אבל ברוב המקרים לא מתרכזים בכך שעלולים להיות לכך השפעות על המערכת הביטחונית האמריקאית. כך, למשל, ב"בולגריאן מיליטרי" מדווח כי המכ"ם AN/APG-81 מסתמך על המתכת גליום, שסין שולטת על 98% מאספקתו - והחמירה את מגבלות היצוא שלו לארה"ב.

מכ"ם AN/APG-81 שפיתחה חברת נורת'רופ גרומן מסוגל, למשל, לעקוב אחרי מטרות קטנות בטווחים ארוכים, לשבש מערכות אויב ולסייע לפעולות סייבר. גליום משתלב בפעילות שלו בתדר המכ"ם הגבוה. על כן, עוצמת האותות צפויה להיפגע ללא גליום, שהוא תוצר לוואי של עיבוד אלומיניום ואבץ. השבבים עמידים יותר בפני חום וקרינה מהסיליקון המסורתי, ולכן משמעותיים מאוד לשדה הקרב המודרני.

לעומת הגליום, תחום שבו ארה"ב מצליחה עקב בצד אגודל לשפר את עצמאותה הוא ייצור פגזי 155 מ"מ. במסגרת זאת, צבא ארה"ב וג'נרל דיינמיקס פתחו מפעל חדש בקמדן, ארקנסו, לטעינה, הרכבה ואריזה של פגזים שהמחירים שלהם האמירו בשנים האחרונות, בצל הביקושים הרבים במלחמות באוקראינה ובישראל. עם ההפעלה המלאה של המתקן, הוא יוכל לטפל בכ־50 אלף פגזים בחודש.

איחוד האמירויות קנתה מערכות סיניות לצ'אד

איחוד האמירויות רכשה מסין שתי מערכות הגנה אווירית מדגם FK-2000, לטובת אספקתן לצ'אד שנמצאת בצפון אפריקה, דרומית ללוב ומערב לסודן - כך לפי דיווחים מקומיים.

זהו אינו מהלך תקדימי של האמירותים, שבעבר התפרסמו טענות שהם מחמשים גורמים שונים במדינות נחשלות באפריקה, כמו למשל אספקת מערכת הגנה אווירית מדגם פנציר S1 לגורמים במלחמת האזרחים בלוב.

מערכת FK-2000 היא בעלת מאפיינים דומים לפנציר, כשמי שמייצר אותה הוא תאגיד CASIC הסיני. היא מיועדת לטיפול באיומים קצרי־טווח, בהם כטב"מים, מטוסים, מסוקים וטילי שיוט. טווח הפעילות של המערכת עומד על 25-1.2 ק"מ, כשבסוללה מותקנים 12 טילי קרקע אוויר ושני תותחי 30 מ"מ. המשגר מצויד בתחנת מכ"מ, וניתן לשדרג אותו באמצעים אלקטרו־אופטיים מתקדמים.

בה־בעת, במטרה לחזק את העצמאות האמירותית בתחום, מינהל הרכש המקומי חתם עם הענקית האמריקאית ריית'און על חוזה לייצור משותף של מערכת ההגנה מפני כטב"מים "קויוטי" באיחוד האמירויות. מינהל הרכש האמירותי, טוואזון, פועל באופן נרחב להבאת חברות בינלאומית לפיתוח מרכזי מחקר ופיתוח בפארק תעשייה "טוואזון" הייעודי, וההסכם עם ריית'און משקף זאת.