אייל קליין: "יכול להיות שנראה עוד ירידה בבורסה בת"א, אבל היום היא לא יכולה להיות מעל 10%"

אסטרטג השווקים הבינלאומיים של IBI: "לא היו לנו העליות הגדולות ביותר ולכן גם לא יהיו לנו הירידות הגדולות ביותר" ; "המצב הנוכחי משול לסרט אימה: המוזיקה מפחידה וצורמת, והשכנה בכיסא על ידך אוחזת בידך בחוזקה וצורחת"

"ראינו אתמול בארה"ב סייל מטורף שלא היה מבוסס על מידע חדש בשוק". כך אומר היום (ה') אייל קליין, אסטרטג השווקים הבינלאומיים של בית ההשקעות IBI ל"גלובס".

לפי קליין, הסיבה לירידות החדות ביום ד' היא שהפעילים בשוק הפנימו כמה זמן תיקח ההתאוששות. "הם ידעו שעשויים להיות שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית וכדומה. כולם ידעו שיהיה קשה, שארה"ב תיקלע למיתון. אבל אתמול, גם ברננקי וגם פולסון התייחסו לעובדה שההתאוששות עשויה לקחת זמן רב יותר ממה שחשבו".

- מאיפה הגיעו הירידות החדות האלו?

"לפי מה שנופל אתה יודע מאיפה זה מגיע. קח למשל את מגזר האנרגיה: יכולת לראות מניות של חברות המפיקות נפט יורדות בכ-15% על רקע צניחת מחיר הנפט הגולמי ל-72 דולר לחבית. ולמה הן ירדו? כי כולם מבינים שזה מביא לירידה בביקושים. יש צפי להאטה חזקה בכלכלה האמריקנית".

- יש מקום לאופטימיות?

"אם תסתכל בחמישה ימי המסחר האחרונים ב-S&P 500, המגזר היחיד שהציג ביצועים חיוביים הוא מגזר הפיננסים, כולל אתמול, במפולת. וזאת למה? ברור שהמגזר הזה מקבל סיוע מיוחד מהממשל. בסיוע לענף הרכב אתה רואה גמגום, למשל. הממשל עשה תפנית והוא לא מעוניין לפגוע בבעלי מניות. הוא למד לקח מ-AIG, שם כבר המיר את כתבי האופציה והוא מחזיק ב-80% מהון המניות הרגילות. עכשיו הוא נזהר ולוקח רק מניות בכורה".

- אולי באמת תוכל להבהיר לנו אחת ולתמיד על ההבדלים בין מניות רגילות למניות בכורה?

"מניות בכורה (Preferred Stocks) הן יציר כלאיים בין מניות רגילות לאג"ח ויותר דומות לאחרונה: רק לתת כסף ולקבל קופון. המניות לא מעניקות בעלות ולא מקנות זכויות הצבעה או מינוי דירקטורים. יש למניות הללו קופון קבוע מובטח, בלי קשר לביצועים של החברה. נייר הערך הזה דומה למניה, בכך שהוא האחרון להיפרע בקרות חדלות פירעון אפילו לאחר בעלי המניות הרגילים, בגלל הדיבידנד המובטח מראש וזאת למרות שהדירקטוריון יכול להחליט להעניק עוד, והוא בדרך כלל עושה כן".

כאן המקום לציין שאחד המשקיעים המפורסמים הידועים בהשקעתם באמצעות מניות בכורה הוא וורן באפט, דרך חברת הטקסטיל-שהפכה-לחברת-אחזקות ברקשייר האת'אווי. בין ההשקעות האחרונות של ברקשייר באמצעות מניות בכורה ניתן למניות את ההשקעה בבית ההשקעות גולדמן זאקס וגנרל אלקטריק. בשני המקרים הוא קנה מניות בכורה וקיבל גם אופציה להמרתן למניות רגילות.

- מדוע ההשפעה של המפולת מסביב לעולם על הבורסה המקומית בת"א היא מינורית יחסית היום?

"אין לנו מניות אנרגיה בת"א. אם היו לנו מניית נפט, הן היו נשחקות לרצפה".

- מה לגבי דור אלון, קבוצת דלק, פז, בז"ן?

"בגדול, צריך להבדיל בין חברות זיקוק שמרוויחות ממרווחים (כמו הדוגמאות המקומיות), לבין חברות שאני מדבר עליהן, שמרוויחות ממחיר נפט עצמו, כיוון הן עוסקות בלמצוא נפט, בלהפיק אותו".

קליין מציע גם להסתכל על שיעור הירידות בזירה הכוללת: "לא היו לנו העליות הגדולות ביותר ולכן גם אין סיכוי שיהיו לנו הירידות הגדולות ביותר. לפי תחושת הבטן שלי, יכול להיות שנראה עוד ירידות. אולי יכול להיות שנראה עוד ירידה, אבל היא לא יכולה להיות עוד 10%. בחישוב התשואות השנתיות במדדי המסחר המובילים בעולם, ניתן לראות שארה"ב, שהשתעלה, הדביקה יותר משהייתה חולה. בהקשר הזה, הבורסה בת"א הציגה ביצועים דומים לאירופה מאשר למדדים המובילים בארה"ב".

- האם ל'פד' ולממשל האמריקני נגמרת התחמושת?

"המשבר הנוכחי כולו משול לסרט מתח מפחיד. מה עושה סרט מתח לסרט אימה? שלושה מוטיבים:

1. המוזיקה המפחידה. והנמשל הוא שהמדיה אשמה - בגלל הכותרות הצעקניות שלה.

2. השכנה במושב ליד באולם הקולנוע שאוחזת בידך בחוזקה וצורחת. כאן הנמשל הוא הירידות באסיה, למשל. המשק בישראל, לצורך העניין, אינו חשוף לסאב-פריים, ובאופן הגיוני, אין צורך שייחתך ב-38%. אבל כשרואים ירידות חדות בשוקים אחרים, מתחילים לחשוש.

האם היה כאן תמחור יתר? בכל פעם חוששים שזה עוד לא נגמר, בכל פעם צץ איום חדש, כאילו גם האופוריה הזו לא תימשך למשך זמן. זאת, למרות שהממשלות באירופה תומכות בכל האג"חים הקונצרניות, והרבה מהן לא מגבילות תקרה לביטוח הפיקדונות.

3. המוסיקה חזקה מידי. כאן הנמשל הוא שאנו מצויים בתהליך של השבת האמון. בגלל שהמוסיקה צורמת, אתה לא יכול להבין שאתה בדרך הנכונה. הבנקים בסך הכל מקבלים את הזרמות ההון שלהם. מה שנשאר אחרי שכל האבק ישקע זו הכלכלה הריאלית, והיא אומנם בברוך, אבל לא כזה שמצריך ירידה של 40%-60% בשוקי המניות. למה הולנד יורדת ב-60%? יש משהו בהולנד שהשוייצרים לא יודעים?"

- כלומר, גם "בניכוי" משבר האשראי היינו בבעיה.

"החולשה הייתה קיימת בכלכלה האמריקנית הריאלית עוד קודם לפרוץ המשבר. כבר לפני שנתיים דיברו האם הם עומדים בפני 'נחיתה רכה' או 'נחיתה קשה'. כך למשל, אם בישראל הכלכלה תצמח ב-4% במקום ב-2%, זו לא הבעיה. השאלה היא לא מה שיעור הצמיחה, אלא כמה חמורה ההאטה תהיה. כבר לפני שנתיים דיברתי עם עשרות בנקאים על האטה, קלה או קשה. על המראה וצמיחה מוגברת אף אחד לא דיבר, אלא אם כן התייחסו לסין".