"זה לא כלכלי להקים פאנלים בבית ולייצר חשמל. זה חייב להשתנות"

כך אומר זאב אפרת, מנכ"ל פרוסט אנד סאליבן ישראל, בהתבסס על מחקר שמראה את הזיקה בין תמריצים ממשלתיים להתפתחותה של תעשייה סולארית בעולם

כשאל גור, סגן נשיא ארה"ב בעבר ושגריר התחום האקולוגי בהווה, ביקר בישראל בחודש מאי האחרון, הוא זרק באחד מנאומיו עקיצה לכיוון הממשל המקומי. הוא תיאר את גרמניה המעוננת כמדינה עם תעשייה מפותחת של אנרגיה סולארית, בעוד שבישראל, ארץ השמש, התחום לא קיים כמעט. ההבדל בין הנעשה בתחום הסולארי בין שתי המדינות נובע מההתגייסות הממשלתית בכל מדינה לנושא: בגרמניה הממשלה דוחפת את קידומה של התעשייה הסולארית, בעוד שבישראל הנושא נמצא בחיתולים.

בקיץ האחרון נקבע כי כל אזרח בישראל שיתקין מערכת פוטו-וולטאית (סולארית) לצריכה עצמית, יוכל למכור את החשמל שיפיק לרשת החשמל הארצית ולקבל תמורתו 2.01 שקל לקוט"ש - פי 4 מהמחיר שישלם לרשת עבור אותה כמות של חשמל.

זה צעד ראשון בלבד, שכן רשות החשמל החליטה שהתעריף ישולם לצרכנים עד לייצור של 50 מגה-ואט בכל הארץ או לתקופה של 7 שנים - המוקדם מביניהם. אנשים בתעשייה מתייחסים להיקף הזה בסקפטיות רבה, שכן לדבריהם, 50 מגה-ואט הוא היקף נמוך משמעותית מזה שדרוש לקידום תעשייה סולארית בארץ.

"במדינות שבהן מתייחסים לתחום הסולארי ברצינות יש תוכניות שעוזרות לו להיות יותר כלכלי", אומר זאב אפרת, מנכ"ל חברת הייעוץ והמחקר פרוסט אנד סאליבן ישראל. "זה לא כלכלי כיום בישראל להקים פאנלים בבית ולייצר חשמל והעניין הזה צריך להשתנות".

את הדברים אומר אפרת בהסתמך על מחקר שערכה פרוסט אנד סאליבן בנושא החדירה של התחום הסולארי למדינות שונות ברחבי העולם. במחקר התברר כי גרמניה, צרפת, איטליה ואנגליה בולטות ברגולציות שמעודדות את השוק לעבור ולבנות פתרונות אנרגיה חלופית למגורים ולעסקים - ולא רק בסגנון של מפעלים לאומיים.

המחקר מעלה כי מירב הפעילות הסולארית מתבצעת כיום במזרח אסיה ובאירופה, כשהמדינות הבולטות ביישומה הן יפן וגרמניה. על-פי נתוני פרוסט אנד סאליבן, יפן אחראית על83% מהאנרגיה הסולארית במזרח הודות לשנים של סבסוד ממשלתי. באחרונה, הפכה גם גרמניה לאחת המובילות בתחום על רקע תוכנית ליוזמות ותמריצים ממשלתיים רבים.

גם ארה"ב מבינה שהתעשייה חייבת תמריצים ממשלתיים ובקליפורניה, האחראית על 80% מהדרישה לאנרגיה סולארית, יחולקו תמריצים בשווי של3 מיליארד דולר במהלך העשור הקרוב לעידוד התקנת פאנלים סולאריים.

מתן אשראי בריבית נמוכה ותעריפים מוזלים עזרו לצמיחת התחום. כך לדוגמה, ההלוואות בגרמניה בתחום הגיעו ליותר ממיליארד דולר ולפי המחקר, ספרד, איטליה וצרפת צפויות להיות המדינות הבאות באירופה להתבלט.

יצחק מודעי כדוגמה

גם פה בישראל, מזכיר אפרת, יש דוגמאות להשפעה של הרגולציה על החדרת טכנולוגיות ושימושי אנרגיה נקייה. יצחק מודעי ז"ל, שהיה שר התשתיות בשנים 1977-1984, החדיר - או יותר נכון לומר כפה - את השימוש בדודי מים בבתי מגורים. "וזה, למרות שב-1982 לא היה כלכלי לשים דוד מים על הגג", מציין אפרת.

"ברגע שמודעי גרם לכך שלא ניתן לבנות בית בלי להתקין על הגג דוד שמש, נוצר שוק גדול יותר למוצר והמחירים לביצוע הלכו ופחתו. אז, המוצר גם הפך שווה לייצור בארץ", מסביר אפרת. "זה שונה ממה שקורה היום בארץ בתחום הסולארי, כשכל מה שיש הוא מיובא. יש בארץ המון ידע אבל הוא מתועל רק לכיוון הסטארט-אפים".

מהנתונים עולה עוד כי קצב הצמיחה העולמי של השוק הסולארי עומד כיום על 14.2% וצפוי להגיע ל 16.4-מיליארד דולר ב2012-, כשב-2005 הוא עוד הסתכם ב- 6.49מיליארד דולר בלבד. כלומר, התחום נמצא בתאוצה ברורה.

קודם כל לחסוך

עוד מעלה המחקר כי אחד התחומים הבולטים בתעשיית האנרגיה הסולארית הוא חיפויים סולאריים במבנים - תחום הנהנה מעשרות אחוזי צמיחה בשנה. יפן מובילה את תחום החיפויים הסולאריים עם שליטה על40% מההתקנות, כשצמיחת האנרגיה הסולארית שם נובעת ממחירי החשמל הגבוהים במדינה.

שוק החיפויים הסולאריים בבריטניה עמד ב-2007 על 149 מיליון אירו והוא גדל ב33%-. ככלל, היקף השוק הכולל לשימוש באנרגיה סולארית בבריטניה הוא בהיקף 6.24 מיליארד אירו - וגדל ב-46% בשנה.

"סוגיה נוספת שחשוב לתת עליה את הדעת", אומר אפרת, "היא שבאירופה יש יותר ויותר גופים מרכזיים שמטפלים בנושא וככה יש עניינים שנופלים בין הכסאות. אם בישראל יקום גוף אחד שיטפל בזה, זה עשוי לעזור - ממש כפי שקרה במקרה דודי השמש, כשמודעי טיפל בנושא הזה. צריך שגוף סטטוטורי ייקח את הנושא לידיים וזה מה שישנה את השוק", אומר אפרת.

חיים בבידוד וחוסכים

"אנחנו מאוד חזקים בחשיבה איך לייצר יותר אנרגיה, אבל צריך קודם כל לחשוב איך לחסוך בצריכה", מדגיש אפרת. באירופה, למרות ההתקדמות של המדינות, יוצא שהעלויות יקרות יותר. במדינות שם קר יותר מישראל, ובנושא הבנייה הירוקה נכנסה רגולציה של ביומסה ומעודדים את החברות להשתמש בה ובבידוד.

"בישראל אין התייחסות רגולטורית לבידוד כחלק מתהליך הבנייה, למרות שזה גורם מכריע בחיסכון של אנרגיה", אומר אפרת. "באירופה יש זיגוג כפול ועכשיו כבר מתחילים לדבר על זיגוג משולש כדי להפחית את צריכת האנרגיה. אם יושבים בבית יותר מבודד אפשר להחזיק את המזגן בטמפרטורה גבוהה ולא לאמץ אותו, מה שמביא לחיסכון של חשמל. במדינות הקרות יש יותר מודעות לעניין - בצפון גרמניה, למשל. גם בסקנדינביה יש לכך מודעות גבוהה".

לדברים האלה מתייחס מחקר נוסף, שנעשה על-ידי חברת גולד הנדסה, ואשר מעלה כי איטום ובידוד בתים חוסך עד מחצית מעלויות האנרגיה הביתית. במסגרת המחקר נבדקו מבנים באזורי אקלים שונים בארץ עם וללא מעטפת בידוד ונמצא שניתן להחזיר את הוצאות הבידוד בחיסכון בעלויות האנרגיה בתוך פחות משנתיים.

מהמחקר עלה גם כי באזור גבעות השפלה, לרבות אזור הגליל, איטום ובידוד מניבים חיסכון אנרגיה של 22%-40%. בהרי יהודה והנגב נמצא כי יושג חיסכון אנרגיה של 28%-45% ובעמק הירדן עד אילת ניתן להשיג חיסכון אנרגיה של 43%-49%.

צרו איתנו קשר *5988