איך ישפיע המשבר הפיננסי על מדינות הגוש הסובייטי לשעבר? מזרח אירופה רואה אדום

המשבר העולמי פגע בכל האזור, אם כי לא בצורה אחידה: רוסיה עצמה אינה בסכנת חדלות פירעון, אך הבנקים שלה בלחץ ובחששות מפניקה רחבה, הרשויות הקציבו כמעט 200 מיליארד דולר לחילוף שוקי ההון, ואילו אוקראינה במו"מ עם קרן המטבע על חבילת סיוע חירום ב-14 מיליארד דולר

כשלב פרטסחלדזה, קבלן בנייה אוקראיני, התכונן להנפיק את חברתו בבורסת לונדון לפני שלוש שנים, הוא לא ראה סוף לשגשוג של הנדל"ן למגורים ולמשרדים בארצו. כיום, כשעגורנים עומדים מיותמים מעל אתרי בנייה שוממים בקייב ומכירות הנדל"ן מתנדפות הוא מודה שמחנק האשראי העולמי עצר הכל.

"זה משבר פיננסי שהופך למשבר כלכלי בעולם. הוא טרם פגע באוקראינה באופן מלא, אבל זה קרוב", אומר יו"ר חברת הבנייה המאה ה-21. המניה איבדה 97%, והיא מנסה לגייס מימון במכירת פרויקטים לחברות אחרות.

פרטסחלדזה אינו היחיד שמתמודד עם המציאות החדשה במזרח ומרכז אירופה. המשבר העולמי פגע בכל האזור, אם כי לא בצורה אחידה. ברוסיה, הרשויות הקציבו כמעט 200 מיליארד דולר לחילוף שוקי ההון, ואילו אוקראינה במו"מ עם קרן המטבע על חבילת סיוע חירום ב-14 מיליארד דולר. הונגריה חולצה בסוף השבוע בהלוואה של הבנק המרכזי האירופי בסך 5 מיליארד אירו.

לטביה ואסטוניה סובלות כעת ממיתון ראשון באזור בעשור האחרון, והצמיחה בקזחסטן עתירת הנפט הואטה לזחילה. אפילו בפולין, בה טען ראש הממשלה שהיא "אי של יציבות", המשבר העלה ספק לגבי כניסת ורשה למרחב האירו.

שוקי המניות צנחו בהתאם. הבורסה הפולנית איבדה מחצית משיאה, וזו של אוקראינה צנחה ב-75%. שוקי הנדל"ן בהאטה, גם אם קבלנים מנסים לשמור על המחירים. כמה מטבעות מצויים תחת לחץ, בייחוד הפורינט ההונגרי.

באוקראינה, בה הבנק המרכזי התערב כדי לתמוך בגריבניה (המטבע), ריבית הביטוח של אג"ח זינקה ב-1,400 נקודות בסיס ל-1,900, מהגבוהות בעולם.

גם המיליארדרים נפגעו מהמשבר

החרמש הפיננסי חתך גם מיליארדרים, בהם אולג דריפסקה, אוליגרך המתכות הרוסי, שנאלץ למכור נכסים כדי לגייס מזומנים. אחרים רואים במשבר הזדמנות לרכוש בזול נכסים: מיכאיל פרוחורוב, משקיע הניקל הרוסי, קנה 50% מרנסנס קפיטל, בנק השקעות מוסקבאי, ב-500 מיליון דולר - כרבע משוויו לפני שנה.

כשהמשבר העולמי בעיצומו, למרות מאמץ תמיכה מתואם של ארה"ב ואירופה, אי אפשר לחזות איך יתנהלו העניינים באזור שחשיבותו גוברת ליצוא המערבי, וכבסיס ייצור בעלויות זולות. ברור רק שהתקוות שהוא ייחלץ ללא פגע מהסערה התפוגגו.

מלבד קורבנות תאגידיים, מדינות עלולות להיקלע לקשיים במימון הגירעונות השוטפים. אריק ברגלוף, הכלכלן הראשי של הבנק האירופי לשיקום ופיתוח: "אי הוודאות אדירה. הן עלולות להיתקל בעלויות מימון גבוהות ובהאטה, אך אם יהיה שיתוק מוחלט של הלוואות בינלאומיות, אף אחת לא תוכל לעמוד בכך".

כמו במערב, תוצאת ההלם רק תגדיל את תפקיד המדינה בכלכלה, ואולי תיצור עימותים פוליטיים על חלוקת המשאבים הפיננסיים הנדירים; כמו במערב, הזעם הציבורי יופנה למי שגרף רווחים בשנות השפע. הונגריה, הראשונה שנקלעה לבעיות כלכליות לפני שנתיים, כבר חוותה מתחים חברתיים.

הצמיחה עוברת האטה חריפה. לפי קרן המטבע הבינלאומית, הצמיחה בתמ"ג הריאלי במרכז ובדרום מזרח אירופה תרד מ-5% השנה ל-3.5% ב-2009. רוסיה ומדינות בריה"מ לשעבר יצמחו בכ-7% השנה, וב-5.5% בשנה הבאה.

במושגים עולמיים, עם ארה"ב ואירופה בפני מיתון, אלו מספרים מכובדים. שלא בנסיבות של משבר, האטה מתונה היתה אפילו מתקבלת בברכה בכמה מדינות. עד הקיץ, הדאגה הגדולה היתה האינפלציה, שהגיעה באוקראינה ל-31%. הודות ליבולים טובים, הירידה במחירי המזון מסייעת לרסן את מדדי המחירים, אך האינפלציה עדיין גבוהה בכמה מדינות - כולל רוסיה עם 15%.

בנוסף, האזור כולו חשוף פחות לזעזועים פיננסיים, כי חברות ומשקי בית נטלו הרבה פחות אשראי מעמיתיהם במערב. בנק רייפיזן אינטרנשיונל האוסטרי מעריך שהנכסים הבנקאיים היוו רק 90% מהתמ"ג במזרח אירופה ב-2007 ורק 65% ברוסיה, לעומת 250% במרחב האירו.

אך ההכללות הללו מסתירות סיכונים ספציפיים רבים בכל מדינה. יאן קז'ישטוף ביילצקי, מנכ"ל בנק פקאו הפולני, מגדיר זאת כך: "ההתפתחויות בשבועות האחרונים מראות שאין שגיאה גדולה יותר מאשר להתייחס לאזור הזה כאילו הוא אחיד. ההבדלים בין פולין וקזחסטן הם כמו ההבדלים בין גן עדן וגיהינום".

תלות במימון חיצוני

סיכון עיקרי הוא התלות של האזור במימון חיצוני, בייחוד אשראי בנקאי. לפי המכון לפיננסים בינלאומיים, סך זרימת ההון הפרטי והאשראי אל "אירופה המתעוררת" (כולל טורקיה) יירד משיא של 394 מיליארד דולר אשתקד ל-322 מיליארד השנה ו-262 מיליארד בשנה הבאה. בהנחה ש-262 מיליארד דולר הם עדיין סכום נכבד בהשוואה היסטורית, ייתכן שהנפילה תהיה חדה יותר. מהסך הזה, אשראי בנקאי ייפול מהר יותר, מ-218 מיליארד דולר ב-2007 ל-155 מיליארד דולר השנה - ולכ-74 מיליארד דולר בלבד בשנה הבאה.

בעוד ההשקעה הזרה הישירה צפויה לעלות מעט ל-90 מיליארד דולר בשנה הבאה, היא לא תפצה על הצניחה באשראי הבנקאי לאזור. גם השקעות התיקים (מניות) הזרות לא יצילו את המצב: הזרימה קטנה מדי: 8.5 מיליארד דולר בלבד בשנה שעברה.

הצרכים הפיננסיים הגדולים ביותר הם של רוסיה, בה הבנק המרכזי מעריך את החובות החיצוניים לפירעון ב-39 מיליארד דולר השנה, וב-116 מיליארד דולר ב-2009. אין פלא שהבנקאים והאוליגרכים עומדים בתור לאשראי שהרשויות מחלקות מתוך יתרות המט"ח שלהן, בסך 560 מיליארד דולר.

רוסיה עצמה אינה בסכנת חדלות פירעון, אך הבנקים שלה בלחץ, עם חששות מפניקה רחבה בשבוע שעבר אחרי שגלובקס, בנק הלוואות בינוני, מנע משיכת פיקדונות.

אם המשבר יימשך, אפילו ממשלת רוסיה העשירה תצטרך להתחיל לספור רובלים. יחסית לגודל התמ"ג הרוסי, חבילת החילוץ של מוסקבה גדולה מתוכנית 700 מיליארד הדולרים בארה"ב.

ההוצאה התקציבית הרוסית תוכפל ל-586 מיליארד דולר ב-2010, בדיוק כשמחירי הנפט נחתכו בכמחצית משיאם. ירידות נוספות בנפט יעמידו את ההוצאה תחת לחץ. ובתנאי אינפלציה גבוהה, שמייקרת את השכר והפנסיות, יש מרחב מועט בלבד לקיצוצים לא כואבים, בייחוד כי רוסיה מחויבת למיזמי תשתית גדולים, כולל אולימפיאדת החורף 2014 בסוצ'י (לחופי הים השחור).

"המשק במצב טוב"

גם באוקראינה הבנקים לוו סכומים גדולים בחו"ל כדי לממן את הגידול באשראי, והם נאבקים כעת כדי לממן את עצמם מחדש. בו זמנית, גירעון התשלומים השוטף מתרחב, כי מחירי הפלדה, היצוא העיקרי של אוקראינה, צנחו. כך קורה שצורכי המימון החיצון של קייב גדלים כשהאשראי נדיר והשקעות זרות ישירות, מקור מימון גדול בשנים האחרונות, איטיות יותר.

הרשויות באוקראינה טוענות שהמשק במצב טוב. הבנק המרכזי שמר על הסדר ע"י השתלטות על בנק אחד ותמיכה בעוד 20 מוסדות. אך המאמצים לבלום את המשבר נפגעים ע"י המשבר הפוליטי, כשהנשיא ויקטור יושצ'נקו הקדים את הבחירות לפרלמנט לדצמבר. יריבתו, ראש הממשלה יוליה טימושנקו, אישרה שקייב פנתה לקרן המטבע, ששוקלת להלוות לאוקראינה 3-14 מיליארד דולר.

במרכז ובדרום מזרח אירופה ובמדינות הבלטיות, רבים הניחו שהכלכלות המקומיות יהיו חסינות בפני המשבר העולמי, כי המימון הבנקאי בהן לא בא מהשווקים אלא מבנקים רב-לאומיים שרכשו את רוב הבנקים המקומיים. אך ברגלוף מ-EBRD אומר שמפני שהבנקים הרב-לאומיים מצויים כעת בלחץ, ייתכן שההנחה הזו כבר אינה תקפה. "היתרון הופך לנקודת תורפה", הזהיר.

בנקים בינלאומיים מכחישים תוכניות יציאה מהשווקים המקומיים, אך ייקרו הלוואות במט"ח, כמחצית מסך ההלוואות של העסקים ומשקי הבית במרכז אירופה. בשבוע שעבר עצרו בנקים מובילים בהונגריה הלוואות במט"ח, בצעד שגרם ביום ד' לפיחות היומי הגדול ביותר של הפורינט בחמש שנים. כעבור יום זינק המטבע לאחר שהרשויות הכריזו על תמיכת הבנק המרכזי האירופי - ללא תקדים למדינה שאינה ממרחב האירו - ועל עוד צעדי שיפור נזילות. יאנוש ורש, שר האוצר ההונגרי, אומר שקרן המטבע תסייע לארצו, אבל רק במקרה קיצוני.

פולין, צ'כיה וסלובקיה במצב טוב יותר משל הונגריה, כי הן נמנעו מההוצאה הציבורית המופרזת של בודפשט עד לקשיים הכלכליים של 2006. הצ'כים, עם ריבית מקומית נמוכה, משוחררים מכל הלוואות במט"ח. אך כמו הונגריה, גם הןו חשופות למגמה כואבת אחרת: ההאטה שצפויה בביקוש של מערב אירופה. סלובקיה, עם התלות הכבדה שלה בתעשייה אחת, רכב, פגיעה במיוחד לכך.

אך מלבד הונגריה, הבנקאים חוששים פחות ביחס למרכז אירופה מאשר ביחס למדינות הבלטיות ודרום-מזרח אירופה, שם גירעונות התשלומים השוטפים הם גבוהים. מדינות אלו נשענו מאוד על תמהיל של השקעות זרות ישירות ואשראי למימון הצמיחה. כעת שהן איטיות יותר, הם תוהים איזו מדינה תימנע מנחיתה כואבת. אסטוניה ולטביה, שנכנסו לקשיים פיננסיים עוד לפני המשבר העולמי, כבר במיתון. ליטא אינה מפגרת בהרבה. הנחמה היא שגירעון התשלומים של המדינות הבלטיות יורד מ-18% מהתמ"ג אשתקד ל-8.6% בשנה הבאה, לפי תחזיות קרן המטבע.

בדרום-מזרח אירופה, קרן המטבע צופה שגירעונות התשלומים יישארו בשנה הבאה ברמה של 14% מהתוצר, כולל 21.5% בבולגריה. "נחוצה פעולה לריסון גירעונות חיצוניים ופנימיים, לנוכח תנאים פיננסיים קשים יותר בעולם", אומרת הקרן, אך אין לדעת אם זה יוכל להתבצע במועד. אנליסטים מדרגים את רומניה ובולגריה, המדינות הבלטיות, הונגריה ואוקראינה, ב"סיכון ליציבות פיננסית".

כשצמיחת האשראי מואטת בכל האזור, ובולמת את הצמיחה, הגירעונות השוטפים במאזני התשלומים צריכים לרדת עם הירידה ביבוא שממומן באשראי. לכן, נחיתות רכות הן בנות-השגה. הקושי טמון בגישור פערי המימון עקב המשבר הפיננסי העולמי החריף ביותר ב-60 שנה. אם יש שמץ נחמה במצב, הנחמה הזו היא בכך שלמדינות הקומוניסטיות-לשעבר הללו יש יותר ניסיון מאשר למדינות המערב ביישום של צעדים כלכליים כואבים תחת לחץ. *

צרו איתנו קשר *5988