לרגע אחד, שבריר של שניה, נדמה היה שאפשר לראות שמץ של אחריות אצל המפלגות ומנהיגיהן. אהוד ברק אמר שהוא שם בצד את כל הדרישות, כי מה שחשוב עכשיו זה ממשלה יציבה, שתוכל לטפל מיידית במשבר הכלכלי בעולם. אבל עוד באותו היום חזר ברק לשטויות האנליטיות שלו. אחריו הגיע אלי ישי וברור שהגמלאים המגוחכים לא אחרו לצעוק: ומה איתנו?
מי אחראי לכך שעדיין אין ממשלה? - העבודה וש"ס כמובן, אבל לא רק. גם ציפי לבני תורמת לא מעט למצב הזה. היא קיבלה ממשלה שהראש שלה הוחלף, בגלל חשדות לשחיתות אישית. שום דבר לא השתנה לגבי הממשלה עצמה. היו קווי יסוד והיו הסכמים קואליציוניים שנחתמו עם אהוד אולמרט. לזכותו של ראש הממשלה היוצא ייאמר שהוא אפילו העביר את הממשלה ללבני עם תקציב מאושר. כל מה שהיה צריך לעשות זה שאולמרט יקום מהכיסא ולבני תתיישב עליו.
וזה גם מה שלבני אמרה שתעשה לאחר שנבחרה לתפקיד. שום משא ומתן - היא הודיעה. כפועל יוצא היא הוסיפה שאינה מתכוונת להקים צוותי משא ומתן. זו היתה עמדה אמיצה, אבל לבני היתה פחות אמיצה מעמדתה. היא עשתה טעות שהכשילה רבים לפניה: במקום לדבוק בעמדתה הנכונה והמוצדקת, היא החלה להתפשר עליה.
החלו לחצים כאלה ואחרים והעסק התחיל להתמסמס. תחילה לבני ויתרה בכך שניהלה משא ומתן ישיר עם מנהיגי המפלגות. אבל היה ברור, היה צריך להיות לה ברור, שזה יוביל מהר מאד לצוותים, עם כל הבלגן הכרוך בכך.
אולי עוד לא מדי מאוחר. לבני עדיין יכולה לחזור לעמדתה המקורית: או המשך ממשלת אולמרט, או בחירות. העמדה הזאת צריכה להאמר לא כתרגיל, אלא על אמת. זה הצ'אנס של לבני לשקם את מנהיגותה שנפגעת קשה מהמקח וממכר ההולך ומתמשך של המשא ומתן, בעוד העולם רותח. נראה את המפלגה שתרצה להיות אחראית לבחירות במצב כזה. אבל גם אם זה יוביל לבחירות, לא קרה אסון - כי אפילו אם מהפלונטר הנוכחי תצא בסוף ממשלה, ספק אם המחיר והתוצאה יצדיקו זאת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
