העשור האבוד של בנק הפועלים

אחי הכלכלנים, בואו ואספר לכם את מעשיית הקפיטליזם הפיננסי בישראל ב-3 מספרים

תראו מה עולל הקפיטליזם הפיננסי, שקידש את הספקולציה ואת המסחר קצר-המועד בניירות ערך, למוסדות הכי נחשבים ונחשקים בעולם. חלקם נמחקו, עברו מן העולם, חלקם האחר איבדו עשור או שניים וחלקם שרדו רק הודות לדוד סם. ומה עולל הקפיטליזם הפיננסי בישראל? בחרנו להביא את הסיפור שלו דרך שלושה מספרים.

המספר הראשון: 150 מיליון דולר

זה הסכום המוערך שקיבל שלמה נחמה, לשעבר יו"ר בנק הפועלים, לאחר שאולץ לפרוש מהבנק. נחמה החזיק חבילת מניות נאה באריסון אחזקות, בעלת השליטה בבנק, שהוענקה לו, כנראה בחינם או בסכום שקרוב לכך, על-ידי תד אריסון.

בתו של אריסון, שרי, שילחה את נחמה לביתו עם סכום דמיוני, כנראה מתוך רצון להתנתק מירושת אביה. שרי שילמה לשלמה בתחילת 2006 ואחר-כך נפרדה ממנו בתחילת 2007. היו מי שטרחו אז להפיץ ששרי נפרדה בצורה לא סימפטית משלמה, היו"ר המצליח של הבנק. שבאמצע השיחה השגרתית איתו, קפץ לשרי פתאום הפיוז, ושלמה היה ממש המום.

ובכן, אם אכן לשרי קפץ הפיוז, אז אותו פיוז חסך לשלמה משהו כמו 70-90 מיליון דולר, שהיו נגרעים מחשבון הבנק שלו. אם שרי היתה מתאפקת לא לשלם לשלמה ומחליטה להשאיר את היו"ר שלה בבנק, שלמה היה מוצא את עצמו היום במצב מאוד רגיש.

מניות בנק הפועלים איבדו משיאן כ-60%, החבילה שלו היתה מתכווצת בהתאם, והיו"ר המצליח של הבנק היה במוקד הביקורת על ההשקעות האקזוטיות של הבנק שגרמו למגה מחיקה של כ-5 מיליארד שקל. לשרי, אם כן, לא היה צריך היום לקפוץ הפיוז כדי להדיח את שלמה. היה לה היום אליבי מושלם: היו"ר הפעיל הוביל השקעה בע ייתית שגרמה נזק אדיר לבנק.

לנחמה היה כישרון לא מבוטל להיצמד לתד אריסון בעיתוי מושלם, לקבל חבילת מניות מפנקת ומעוררת קנאה וגם לארגן לעצמו ולבכירי הבנק חבילות שכר מופרזות שהגיעו ל-10, 20 ו-30 מיליון שקל. הוא איש דומיננטי, שהצליח להזיז שני מנכ"לים דומיננטיים מכיסאם (עמירם סיון ז"ל ואלי יונס) ולטפח את תדמיתו כמי שהוביל את הבנק להצלחה המסחררת שלו.

לעתים אנחנו תוהים מה גורם לאנשים שיש להם הכל, ולנחמה היתה כבר חבילת מניות גדולה כיו"ר מכהן בבנק, לרצות עוד ועוד ועוד. והתשובה, פשוטה ובנאלית ככל שתהיה, שטבע האדם לא השתנה ולא ישתנה. הרצון הבלתי נגמר לעוד ועוד ועוד מונע על-ידי גורמים אנושיים שמוכרים לכל אחד מאיתנו: עיניים גדולות ותיאבון בריא; וכששניהם מתחברים למרכיב הזה של כמות הכסף, התוצאה היא חבילות שכר מנותקות מכל היגיון או מציאות.

נחמה הוא המייצג האולטימטיבי של הקפיטליזם הפיננסי שהתפתח בעשור האחרון והוביל למשבר הנוכחי ועוד יוביל כנראה לשבר חברתי. זה סוג הקפיטליזם שעושה הון מהון, קפיטליזם לא יצרני, שהעלה את קרנם של הפיננסיירים, של קרנות הפרייבט אקוויטי, של קרנות הגידור ושל המנהלים שלא סיכנו דולר או שקל אחד מכספם, אבל עשו הון משליטה על כספם של אחרים.

זה סוג הקפיטליזם שנתן למנהלים לגיטימציה להרוויח במכפלות אדירות מהעובדים שכפופים להם בטיעון המנצח שהקפיטליזם חייב לתגמל ביד רחבה את כוכבי הניהול שלו. זה הקפיטליזם שמדבר על שכר ועונש לכוכביו, אבל מיישם בעיקר את הצד של השכר. הקפיטליזם הפיננסי הזה ישאיר עכשיו מיליוני עובדים ברחבי העולם חסרי אונים ואת כוכביו ממשיכים לדבר בדאגה על הפערים החברתיים.

המספר השני 30%

זה שיעור התשואה הריאלית של מניית בנק הפועלים מאז הופרט הבנק ונמכר לקבוצת אריסון בסוף 1997, תשואה נומינלית של כ-68%, לעומת תשואה ריאלית של כ-130% בבנק לאומי ונומינלית של כ-200% באותה תקופה. המספרים בבנק הפועלים משקפים תשואה שנתית ריאלית ממוצעת של כ-2.4%.

זו תשואה שאיש ממנהלי בנק הפועלים לא היה מוכן לקבל בתיק הפיננסי האישי שלו. מובן שגם שלמה נחמה לא היה מסתפק בתשואה הזו בקרן החדשה שלו. מי שהעריץ את ההפרטה כזרז לשיפור הניהול ולשיפור התשואה למשקיעים בעסקים ממשלתיים מסורבלים ועצלניים, לא יכול לקחת את המקרה של בנק הפועלים לבתי הספר לניהול באוניברסיטאות.

מהרבה בחינות, אפשר להגדיר את עשר השנים האחרונות בבנק הפועלים כעשור האבוד שלו. נכון, הקביעה הזו מגיעה כנראה באחת מנקודת השפל של המניות, אבל גם בשיא הלבלוב הפיננסי בשווקים, ההשקעה במניות הפועלים לא יכולה להיחשב כהצלחה מסחררת.

המספר השלישי: 400 מיליון שקל

זה הסכום שזרם במשך עשר השנים האחרונות לכיסי בכירי הבנק. נחמה הוביל בשיטתיות מדי שנה את הגידול בסכומים שזרמו לכיסו ולכיסי חבריו לניהול, בטענה הקלאסית שבעלי המניות חייבים לפצות ברוחב יד את המנהלים הפועלים בשוק תחרותי.

חזרו והסבירו לנו שיש שוק לכישרון ניהול חברה ושיש היצע מוגבל של אנשים המסוגלים לנהל חברה שהיקף עסקיה כזה רחב ומורכב. אם זה לא מוצא חן בעיניכם, נזפו בנו, אתם יכולים למכור את המניות בשוק החופשי. וזה בדיוק התמצית העצובה של הקפיטליזם הפיננסי: כשהמנהלים מדברים על יצירת ערך למשקיעים כהצדקה לחבילות השכר שלהם, הם מתכוונים בעיקר לבניית הערך האישי. יצירת ערך לאחרים - אל תצחיקו אותם.

eli@globes.co.il