ההנפקה שסידרה את אדלסון

שלדון אדלסון השכיל בארבע השנים האחרונות לנצל היטב את הגאות בשווקים, ולא רק בעבור החברה עצמה. לאס וגאס סנדס הונפקה לראשונה בבורסת NYSE בדצמבר 2004. החברה גייסה אז 690 מיליון דולר (ברוטו) לפי מחיר מניה של 29 דולר ויצאה לדרכה הציבורית.

המניה נהנתה מיחס חם של ציבור המשקיעים כבר בתחילת דרכה והשלימה נסיקה של 83% כבר בשלושת ימי המסחר הראשונים. בהמשך הדרך נרגעה מעט התלהבות המשקיעים מהחברה אך המניה המשיכה לשייט ברמות מחירים הגבוהות משמעותית מהמחיר לפיו הונפקה בראשונה.

באוגוסט 2005, שמונה חודשים מאוחר יותר, ביצעה לאס וגאס סנדס הנפקה שנייה, שלהבדיל מהראשונה כללה רק הצעת מכר של מנהלים בכירים בחברה בהיקף צנוע של 79.5 מיליון דולר ולפי מחיר של 37.85 דולר.

אדלסון עצמו לא לקח חלק בהצעה ובדיעבד מסתבר כי קיבל החלטה נכונה. את הצעת המכר הוביל בנק ההשקעות סיטי ואילו את ההנפקה הראשונה והשלישית הוביל בנק ההשקעות גולדמן זאקס - שניים מחמשת בנקי ההשקעות המובילים בעולם שהצליחו לשרוד את משבר האשראי הנוכחי ולהיוותר עצמאיים.

במארס 2006 החליט אדלסון שהגיע תורו. מניית לאס וגאס סנדס נסחרה סביב 50 דולר ואדלסון ביצע הנפקת מכר (ללא גיוס הון לקופת החברה) ומכר מניות תמורת 2.8 מיליארד דולר (!), הרבה יותר משווייה הנוכחי של החברה.

לאחר ההנפקה השלישית, ועם רוח גבית חזקה של השווקים, המשיכה המניה בדרכה מעלה ונסקה למחיר שיא - כמעט 145 דולר - פי שלושה מהמחיר לפיו מימש אדלסון חלק מאחזקותיו, אבל גבוה בהרבה בהשוואה למחיר הנוכחי - 6.32 דולר.

דרך אגב, לאס וגאס סנדס מעולם לא חילקה דיבידנדים ולפי הדו"ח השנתי האחרון שפרסמה היא גם אינה מתכננת לחלק בעתיד - מדיניות די הגיונית לאור מצוקת הנזילות אליה נקלעה. אדלסון, שמכהן כיו"ר וכמנכ"ל, מקבל שכר שנתי של מיליון דולר. הוא "חוסך" מעצמו בונוסים במזומן אך מקצה לעצמו חבילות נאות של אופציות למניות.