שר האוצר אישר החלטת מינהל מקרקעי ישראל: הצבת מתקנים סולאריים על הגגות תהיה פטורה מתשלום

שר האוצר, רוני בר און, אישר היום (ד') את החלטת מועצת מקרקעי ישראל לכללים להקצאת קרקע למתקני תשתית לאומית, כגון אתרי קומפוסט ומיזמים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. האישור מצטרף לשורת צעדים שמובילים שר האוצר ושר התשתיות, בנימין (פואד) בן אליעזר, אשר מטרתם עידוד הקמתם של מיזמי אנרגיות מתחדשות.

כזכור, שר התשתיות לחץ על המינהל לשנות את תוכניתו המקורית לגבות תשלום מצרכנים שיציבו קולטים סולאריים לייצור חשמל עצמי על גגות הבתים. קודם לכן הזהיר איגוד חברות האנרגיה המתחדשות, בניהולו של עו"ד איתן פרנס, כי התוכנית תגרום לפגיעה קשה בענף.

ביחס למיזמי אנרגיות מתחדשות נקבע כי הקרקע תוקצה לתקופה של 49 שנים בתמורה לתשלום שייקבע על-פי שומה פרטנית. זאת, פרט למתקנים לאנרגיה חלופית שיוצבו על גגות של מבנים קיימים, אשר נקבע כי בגינם לא ייגבה תשלום נוסף. עוד נקבע כי למשך חמש שנים, שיעורי התשלום יהיו בהתאם להנחות אזור בהקצאות קרקע למטרת תעשייה. כמו כן, נקבע כי לעניין מגבלת השטח למיזמי תעסוקה במשבצות חקלאיות, שטח שלא יעלה על 10% מהמגבלה כאמור.

יצוין כי בחברות האנרגיה המתחדשות דורשים להרחיב את הפטור מדמי חכירה גם להקצאת קרקעות ליזמים בשטחים פתוחים, "הפטור שניתן מתייחס למתקנים על גגות בלבד וכאשר מדובר בשטחים פתוחים, כגון קרקעות מנוצלות, חניונים ועוד יהיו מחויבים בדמי חכירה. העלויות היקרות של הקמת תחנות סולריות צריכות להיות קטנות ככל שאפשר, שכן הנטל מגולגל בסופו של דבר אל הציבור. התוצאה תהיה הקטנת המכסות ואי עמידה ביעדי הייצור שהממשלה מחויבת להם".

כמו כן, אישר שר האוצר החלטה הנוגעת לכללים להקצאת קרקע למטרות תעסוקה במשבצות ישובים חקלאיים. ההחלטה הקודמת קבעה מגבלות לשטח המרבי שיוקצה לתעסוקה במשבצות יישובים חקלאיים, המגבלות נקבעו במונחי שטח ברוטו, כלומר לפני הפרשות לצרכי ציבור.

הצורך בחישוב שטחי הברוטו יצר סרבול בעבודה השוטפת של המינהל, מאחר שנדרש להתחקות אחר נתוני ההפרשות לצורכי ציבור שבוצעו בעבר. ההצעה מתקנת את מגבלות השטח כאמור למונחי שטח נטו לאחר הפחתה של 20% משטחי הברוטו, שהינו שיעור ההפרשה הממוצע בתוכניות לתעשייה. ההחלטה מבהירה כי מגבלת השטח המרבי לתעסוקה הינה עבור ישוב ולא עבור אגודה חקלאית.

ביחס לאתרי קומפוסט נקבע כי הקרקע תוקצה לתקופות מתחדשות של 7 שנים בתמורה לתשלום של דמי שימוש שנתיים בגובה 5% מערך הקרקע, אשר ישולמו מראש לכל תקופת ההרשאה. עוד נקבע כי למשך חמש שנים שיעורי התשלום יהיו בהתאם להנחות אזור בהקצאות קרקע למטרת תעשייה. כמו כן, נקבע כי לעניין מגבלת השטח למיזמי תעסוקה במשבצות חקלאיות, יילקח בחשבון שטח שלא יעלה על 10% מהמגבלה כאמור.