יותר חלודה מפלדה

יש דברים שלא משתנים בכדורסל הישראלי. שמעון מזרחי, הויכוח למה לא מזיזים את גמר הגביע מיד אליהו והניסיון של עסקני כדורסל שהותירו אחריהם אדמה חרוכה לחזור לזירה. הפעם הגיע תורו של אברהם פלדה - הבוס הגדול של הפועל בשנות ה-80', שהספיק מאז להיות סוכן שחקנים והבעלים של אליצור אשקלון - להצטרף לטרנד הלא מכובד הזה.

פלדה עומד כיום בראש התאגדות ציבורית שמטרתה לחדש את פעילות קבוצת הכדורסל של הפועל רמת גן - מועדון פאר משנות ה-70' וה-80', שזכור בעיקר מהרדיפה האין סופית אחרי מכבי ת"א. רדיפה שהסתיימה בשש סגנויות וחמש העפלות לגמר גביע המדינה. בשנת 1987 התפרקה הקבוצה וירדה לליגה א', כשהזיכרונות שנשארו ממנה הם שלישיית הסטיבים (קפלן, מאלוביק ושלאכטר), ושחקנים כמו חנן קרן, אור גורן ואביגדור מוסקוביץ'.

הקבוצה החדשה אמורה להיקרא "הפועל רמת גן-גבעתיים", והיא מתכננת "להתלבש" על הפועל גבעתיים שמשחקת כיום בליגה הארצית, כדי לחסוך קבלת אישורים ולא להתחיל לשחק בליגה ב'. אגב, מנכ"ל גבעתיים הוא עמוס פרישמן - עוד זכר לימי הזוהר של הפועל תל אביב באוסישקין.

לדברי האיש שעומד מאחורי היוזמה, סגן ראש עיריית גבעתיים, יורם פומרנץ, פלדה נעתר לבקשתו לקחת על עצמו בהתנדבות את המטלה לגייס תקציב וספונסרים, כשבמקביל הוא יחשוף את המהלך בפני האוהדים הוותיקים של המועדון. הוא הוסיף שלהערכת פלדה התקציב הדרוש להעלות את הקבוצה לליגה הלאומית הוא כחצי מיליון שקל, אותם הוא מקווה לגייס בין היתר ממשקיעים אוהדי הקבוצה.

דרכון מזויף

גם האלופה הפועל חולון והעולה החדשה לליגת העל מכבי חיפה חזרו אלינו הודות ליוזמות דומות לזו של פומרנץ, אבל נראה שהפעם היוזמה החדשה, שכרגע נמצאת רק בשלבי התארגנות, מאבדת מהחינניות שלה כשנזכרים בעברו של פלדה בכדורסל הישראלי.

את התחנה הראשונה והכי משמעותית שלו בכדורסל הישראלי - הבוס של הפועל תל אביב - עזב פלדה ביולי 1992. פלדה שעמד אז בראש עמותת ידידי הפועל ת"א (משהו דומה להתאגדות העכשווית בר"ג וגבעתיים), טען שהוא עוזב קבוצה עם חובות של כמה מאות אלפי שקלים בלבד, אבל בבית המשפט התברר שמדובר בסכום הרבה יותר גדול. בתביעה שהגיש למחוזי מפרק הפועל ת"א, שאול קוטלר, נכתב שפלדה הותיר אחריו קבוצה עם חובות של כעשרה מיליון שקלים. רק בשנת 2000 הגיעה הסאגה לסיומה, כשהושג הסדר בין המפרק להסתדרות שלקחה עליה את הסדר החובות.

התחנה הבאה של פלדה הפכה אותו, גם אם לא באופן רשמי, לסוכן שחקנים. הוא הצליח להביא לליגה לא מעט זרים, בוסמנים ומתאזרחים, כשגולת הכותרת של עבודתו היתה החזרתו של הזר קני ווילאמס להפועל ירושלים בשנת 2000, ושידוכו של כוכב מכללת אריזונה, מיילס סיימון, למכבי רעננה. הבעיה היתה ששניהם הגיעו לישראל במסווה של שחקני בוסמן, הודות לדרכונים צ'כים מזויפים שפלדה ארגן להם. על פלדה נגזרו שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וקנס של 40 אלף שקל בעקבות הפרשה. העליון דחה ערעור שהגיש ב-2007.

התחנה האחרונה שאליה הגיעה פלדה היתה קבוצת הכדורסל אליצור אשקלון, שאת הבעלות עליה חלק במשך כשנתיים עם איש העסקים ידידיה רפפורט, באמצעות חברת פ.ר יזמות ספורט. באוגוסט 2007 החזירו השניים את הקבוצה לעירייה, בטענה שהיא לא העבירה את כספי התמיכה המובטחים. הקבוצה עמדה לפני קריסה, ומי שהציל אותה והפך אותה לעירוני אשקלון שמשחקת היום בליגת העל, היה מנכ"ל חברת אלדן, יוסי דהאן.

גם באשקלון לא הותיר אחריו פלדה שולחן נקי. לפני כחצי שנה הגיש רפפורט תביעה על סך חצי מיליון שקלים נגד פלדה, בטענה שהוא רוקן את החברה, גזל את נכסיה והעבירם לעסקי המשפחה שלו ושל רעייתו גלית. התביעה עדיין נידונה בבית משפט השלום בתל אביב.

ומה אומרים על כל זה האנשים מאחורי היוזמה? "זה נכון שפלדה הוא דמות אמביוולנטית בכדורסל הישראלי", אומר פומרנץ, "אבל לא רצית מישהו פרווה שיזיז את המהלך. אני זוכר לאברהם חסד נעורים עוד מהתקופה שהוביל את הכדורסל הישראלי מול הדורסנות של מכבי תל אביב, וחשבתי שהוא הכי מתאים לעשות את זה".