"התחיל עידן של מכירת חברות בשלות ב-50 מיליון דולר"

ענת סגל, מנכ"לית קסניה ונצ'ר קפיטל, טענה כי למשבר הנוכחי יש לפחות השפעה חיובית אחת על ישראל. לדבריה, "המשכורות והעלויות בישראל הגיעו לסכומים שלא ניתן כבר לעמוד בהן וזה גורם לכך שאנחנו מאבדים את היתרון היחסי שלנו. אנחנו משלמים למהנדס בכיר בישראל כמו למהנדס בקליפורניה. ולכן, עד כמה שזה עצוב, יש גם מאפיינים חיוביים במשבר הנוכחי עם הקיצוצים כעת".

"המודל לא שבור"

עוד אמרה סגל בפאנל, שנערך תחת הכותרת "האם המודל העסקי של תעשיית ההון סיכון משתנה", כי היא מסכימה עם הטענה הכללית שהמודל צפוי להשתנות, אבל לדבריה "רק ממשבר ניתן להתפתח. מדובר בתעשייה צעירה ואין עוד מספיק מידע עליה". לדבריה, לוקח יותר משנה על מנת להקים חברה טובה, ואילו אורך החיים של קרנות הון סיכון הוא לא מאוד ארוך. לכן, ניתן לחשוב על מודל אחר, שבו חברות לא יצטרכו להחזיר את ההשקעה בזמן קצר, או שנראה השקעות קטנות יותר לזמן ארוך יותר. "השקעות בחברות בשלבים מוקדמים יימשכו, אבל המודלים יעברו מקצה שיפורים והתאמות, בהתאם לתנאי השוק".

סגל הוסיפה כי למשבר הנוכחי יש לפחות השפעה חיובית אחת על ישראל. לדבריה, "המשכורות והעלויות בישראל הגיעו לסכומים שלא ניתן כבר לעמוד בהן וזה גורם לכך שאנחנו מאבדים את היתרון היחסי שלנו - משלמים למהנדס בכיר בישראל אותו דבר כמו למהנדס בקליפורניה. ולכן - עד כמה שזה עצוב - יש גם מאפיינים חיוביים במשבר הנוכחי".

בפאנל, אותו הנחתה כתבת ההון סיכון של "גלובס", בתיה פלדמן, דיבר על מודל הקרנות בצל המשבר גם פיל טנקה, ממשרד עו"ד יגאל ארנון ושות'. הוא אמר כי "אני אמנם בא מתחום עריכת הדין, אבל אני משוחח עם מנהלי קרנות הון סיכון. אני חושב שהמודל של קרנות ההון סיכון אינו 'שבור', אבל המצב הנוכחי עלול לגרור אחריו שינויים מסוימים. חלק ממנהלי קרנות ההון סיכון אמרו שיש להם מזומנים והקרנות שלהם מחפשות אחר מציאות".

לדבריו, להקפאה המוחלטת של שוק ההנפקות הראשוניות, כמו גם להאטה בתחום המיזוגים והרכישות, כבר יש השפעה והיא רק תגדל. טנקה ציין כי על-פי חברת המחקר IVC, עד כה היו השנה 36 רכישות בישראל, בשווי של מעל 5 מיליון דולר, ורק 6 מהן היו מעל 100 מיליון דולר, בהשוואה ל-102 רכישות בנקודת הזמן המקבילה ב-2007. "אני סבור כי אחת ההשלכות של המצב הנוכחי היא שנראה יותר ויותר השקעות בחברות שקרובות למצב בשלות, ויותר ויותר רכישות יסתכמו בפחות מ-50 מיליון דולר".

ד"ר אהוד גלר, שותף בקרן מדיקה, סבור כי המודל של קרנות ההון סיכון אינו שבור. לדבריו, "מה שיקרה זה שמספר קרנות ימצאו את הדרך שלהן להתפתח ולהשתנות עם הזמן, ובהתאם לתנאי השוק, וכן גם לבצע השקעות מסוג אחר ולא רק השקעות בחברות שמצויות בשלב מוקדם. המשקיעים מתחילים להבין שלא מספיק שרק חברה אחת מכל הפורטפוליו תגיע לאקזיט, והם כבר שואפים שכ-50% מהחברות יצליחו לעשות זאת".

גלר הוסיף כי "יש משהו במודל של קרנות ההון סיכון שמצריך מהן להשקיע סכומים גדולים בכל חברה ולא להשקיע מעט בהרבה חברות, שכן אחרת לכל קרן יהיו 100 חברות בפורטפוליו וזה יצריך צבא של אנשים שינהל את הקרן. לגבי שוק ההנפקות הציבוריות, הרי שהוא סגור כבר די הרבה זמן וזה יישאר כך גם בתקופה הקרובה".

גיל קוגן, מייסד שותף ב-Opus Capital, ממשיך להאמין בהשקעות בחברות בשלבים מוקדמים. לדבריו, "ההיסטוריה הוכיחה כי ההשקעות בחברות כאלו מצליחות, ואני מאמין שהשקעות בחברות אלו ימשיכו לייצר החזרים יפים. בכל מקרה, חשוב שחברות יוכיחו שיש להן מודל עסקי שבאמצעותו יצליחו להגיע תוך זמן קצר יחסית לנקודת איזון. אם אין מודל טוב, שום קיצוץ לא יועיל".

סטפן זיף, מ-Coller קפיטל, התייחס לגלי הפיטורים שעוברים על תעשיית ההיי-טק, ואמר כי "בתחום שלנו זה עדיין לא מורגש, אבל אני מאמין שזה יורגש בהערכות השווי שייתנו לחברות בזמן הקצר. המצב יהיה גרוע יותר לפני שישתפר, אבל בטוח שיהיה יותר טוב. בהקשר הישראלי, זה נותן הזדמנות למציאת דרכים חדשות לעשיית כסף". גלר הסכים עימו ואמר שמצב כזה טומן בחובו הזדמנויות רבות שלא ניתן היה למצוא קודם.