חמש אבנים עם אג'נדה: משחקי הקופסה - גרסת שטיפת המוח

הרבה מים זרמו בירדן מאז שההפסקות בבתי הספר הוקדשו לקלאס, הקפות, מחניים וחמש-שלוש-אחד. גם משחקי קופסה כמו ספיד, רביעיות ורמיקוב כנראה לא יהיו מוכרים לילדי המאה ה-21. מצד שני, אם מישהו היה מספר לילדים של פעם שלמשחקים שלהם יש מטרות נסתרות - שיפור המוטוריקה העדינה למשל, או חיזוק אהבת הארץ, יש להניח שהיה נתקל בפרצי צחוק עזים וקריאות זלזול.

הילדים של ההווה, לעומת זאת מתייחסים לאג'נדות הללו לגמרי בשוויון נפש; היום כל חפיסת רביעייה מוקדשת ליער גשם אחר וכל קופסת מונופול משקפת אסכולה כלכלית משל עצמה. כיאה לרוח הייעול השורה על כולם, לכל משחק קופסה יש מטרה נשגבת ומסר כלשהו להעביר לאומה.

בישראל מגלגל תחום משחקי הקופסה 150 מיליון שקלים בשנה, מתוך כ-700 מיליון שקלים שמגלגל שוק הצעצועים כולו. בין שלל משחקי הקופסה שעל המדף יש גם כאלה, שכאשר מקלפים מעליהם את הניילון מתברר שמסתתר בהם מסר מובנה ובלתי מתפשר: רוחניות, ניו אייג', יוגה, אקולוגיה, ניהול עסקים, פיננסים, דת ועוד ועוד. המסר הזה מדבר כמובן להורה הרבה יותר מאשר לילד המשחק.

"משחר ההיסטוריה, כשדייג לימד את הילד שלו לדוג הוא עשה זאת דרך משחק. זהו המשאב הכי ראשוני ונגיש, ובאמצעותו אפשר ללמד את הצעירים בחברה", מסבירה פרופסור דיאנה סילברמן קלר, ראש בית הספר ללימודים רב תחומיים בבית ברל, ובו גם המחלקה למשחקולוגיה. "ישנם גם משחקים שבצורה מכוונת מעבירים מסר מובנה. בתחום משחקי המחשב קוראים לז'אנר הזה משחקי אג'נדה. הכוונה היא להנחיל אידיאולוגיות גם אם בצורה מגמתית. כך, למשל, ישנם משחקי מחשב של ארגוני טרור שבהם המטרה היא להרוג יהודים, ולהבדיל, משחקים שמנחילים ערכים של שלום. המשחקים בנויים למטרת העברת המסר ובמקביל יש גם את האפקט הבידורי".

"צריך לזכור שמשחקי קופסה עם אג'נדה עונים על צורך מסוים. חברה מסחרית מזהה את הצורך של קבוצות שונות באוכלוסייה, בעיקר של ההורים, ומספקת אותו", אומרת סילברמן קלר, "העמדה של החוקרים היא שמכל משחק הילדים סופגים ערכים, לכן חשוב לחנך את ילדינו לראייה ביקורתית, גם של משחקים וצעצועים".

אז איך בדיוק זה עובד בשטח? אלינור, אופק, מיקה, נועם, עומרי וחבריהם בני 6-10 התנדבו לבחון כמה מהמשחקים. לאחר יותר משעה של העברת מסרים מורכבים, מהמשחקים אל הילדים ובחזרה, העדיפו רובם להתרוצץ ברחבי הבית בזוגות, האחד אוחז ברגלי השני כבמריצה, והם מתפוצצים מצחוק. המסר היה ברור: "עזבו אותנו מאג'נדות, אנחנו רק רוצים לשחק".

ניו אייג': הרוח מנשבת מן הקופסה

"אני זוכרת שאחרי שעת משחק בבית ספר ירדתי במדרגות וראיתי שני ילדים שהשתתפו במשחק יורדים בריצה. אחד מהם נתן בטעות דחיפה לשני ומיד אמר 'סליחה אם פגעתי בך'. פשוט התמוגגתי", מספרת טל זכרין, יוצרת סדרת המשחקים "משחקים מהלב". זכרין, תושבת שדרות, היא מטפלת גוף-נפש בילדים שהחלה לייצר לפני כשנתיים משחקים למטרות טיפוליות ומהר מאוד מצאה עצמה מייצרת משחקי קופסה לכל המשפחה המתבססים על ערכים רוחניים ומודעות רגשית בסגנון עדות הניו אייג'.

"רגשות זה משהו שהאנושות מתעסקת איתו רק בשנים האחרונות", היא אומרת, "אני חושבת שהיום הורים מחפשים יותר עומק: יש הורים שלא נמצאים הרבה בבית, וכשהם כן בבית, הם רוצים ליצור עומק עם הילדים. ויש גם הורים שפשוט מבינים את המשמעות של העבודה הטיפולית מגיל צעיר".

זכרין יצרה 12 משחקי קופסה. עד כה מכרה אלף יחידות, בעיקר דרך חנויות קטנות, ובימים אלה היא מתחילה לשווק לרשתות השונות.

"אני חושבת ששוק משחקי הקופסה צמא למשהו אחר, לדרך אחרת להגיע לילדים. בגלל שחיינו היום סובבים סביב אינטרנט וטלוויזיה נוצר צורך גדול מאוד למערכת יחסים, לתקשורת ולשפה משותפת. כל תנופת הניו אייג' הביאה עימה איזה ניחוח מיוחד לעולם. והילדים של היום, שנקראים ילדי אינדיגו בני עידן הדלי, הם ילדים הרבה יותר מודעים לעצמם ומאוד מתקדמים מבחינה רוחנית. בואו נודה על האמת, החברה שלנו מתקשרת לא פעם בשפה שאינה חיובית ועושה שימוש באוצר מילים שלילי. המשחקים מעשירים את אוצר המילים החיובי של הילד, גורמים לו להתחבר לרגשותיו ולעולם התחושות".

משחקים במבחן המציאות: מילים מהלב (80 שקל) - כשהחלה אלינור לצעוק "יש לי מלא נתינה. אני צריכה נתינה", ואופק ענה "מעולה, יש לי חופש, עכשיו תורי. ניצחתי", קיבל הרעיון שבבסיס המשחק - העשרת אוצר המילים החיובי - המחשה קצת הזוייה. השולחן התמלא בקלפים צבעוניים שעליהם מודפסות מילים כמו תודה, שלווה, אהבה ואחיותיהן החיוביות. הילדים הקריאו בקול את המילים ואווירת קומונה היפית ריחפה באוויר. אבל התרגשות של ממש הצליח לעורר רק קלף "פיית המשאלות" שמי שאוחז בו יכול לבקש, בקול רם, משאלה. אלינור, למשל, ביקשה שאוסף הפיות שלה יגדל (משאלה שתחזור על עצמה). אבל בשורה התחתונה הילדים סיפרו כי לא באמת עסקו במשמעות המילים ולא ייחסו להן כל חשיבות. המטרה, הם אמרו, הייתה פשוט לנצח.

משימות מהלב (120 שקל) - "ספר על תכונה שאתה אוהב בעצמך", התבקש אופק בקלף ששלף מהחבילה. "תכונה שאני אוהב בעצמי..." הוא הרהר בקול רם ואז קבע בסיפוק: "אני אוהב לשחק כדורגל". אופק זכה לחמישה צעדים נוספים. אחריו הגיע תורה של אלינור. "ספרי על אתגר שאת רוצה להגשים השנה", דרש הקלף , ואלינור הפתיעה ושאלה "מה זה בכלל אתגר?"

דיון התפתח סביב השולחן: האח הגדול, אופק, נחלץ לעזרה וגם המבוגרים חוו דעתם. "אתגר זה כמו מטרה", הם הסבירו. "אה", הבינה אלינור, "אז המטרה שלי היא להרחיב את אוסף הפיות שלי. שיהיו לי מאה פיות", היא השיבה בחיוך.

חוץ ממילים מורכבות יש במשחק גם משימות לא פשוטות - "ספר על רגע בו חשת קנאה", "ספר על רגע בו התאכזבת", ו"מה מעציב אותך", הובילו לאווירה מהורהרת סביב השולחן שגרמה לדעיכה בהתלהבות.

"תורי עכשיו", התריע נועם למען הפרוטוקול והטיל קובייה. "משימה", צעקו כולם. "ספר על עולם דמיוני בו הכול אפשרי", נשאל נועם, ומבלי לדעת ירה את יריית הפתיחה לקראת המשחק הבא: "הייתי רוצה עולם שבו אפשר לקנות כל מה שרוצים מבלי לשלם עליו כסף".

עוד על המדף בניחוח ניו אייג': משחק הערכים לילדים על מה ולמה (175 שקל), משחק יוגה משימות (120 שקל), קלפי יוגה (85 שקל), משחק התחושות ממעמקים (180 שקל).

כסף: להבין את המאמץ

זה היה ערב שגרתי למדי שבו מיקי סלע ובנו שיחקו יחד. בשלב מסוים נפל אחד הצעצועים ונשבר. "אספתי את כל החלקים וניסיתי לתקן אותו, ואז הבן שלי אמר: אבא למה אתה מתאמץ? בוא נלך ונקנה חדש. זה הדליק אצלי נורה אדומה", אומר סלע, "שאלתי את עצמי מאיפה הקלות הזאת לחשוב שאפשר תמיד לקנות חדש. הבנתי שהילדים לא מבינים את המשמעות של עבודה. הם לא רואים אותנו עובדים בשביל השיק, הם רק רואים אותנו מוציאים כסף. הבנתי שיש מקום להנחלת חשיבה כלכלית כבר מגיל צעיר, ואז התחלתי בכתיבת הספר לילדים".

הספר "המיץ של פיץ", שעוסק במושגים כלכליים לילדים, יצא לאור לפני כשנתיים ומכר עד היום 7,000 עותקים. בד בבד החל סלע בהנחיית סדנאות לילדים ובמשחקי הפעלה להנחלת מודעות כלכלית, בימים אלה הוא קורץ גם לשוק משחקי הקופסה.

"הרעיון בחינוך למודעות כלכלית מגיל צעיר הוא להמחיש לילדים מה זה סחר חליפין, ללמוד איך נוצר הצורך בכסף ועל תפקידו בחיים. בהתחלה הילד לומד מבלי להבין את כל המשמעויות, אבל לטווח ארוך ההרגל והמודעות ייטמעו בו והוא יהפוך אדם בוגר שעובר על פירוט החשבונות שלו ולא יקלע למינוס", קובע סלע.

"לפעמים אני נתקל בביקורת שאומרת שזה מוקדם מדי ללמד ילדים על כסף ולמה צריך להתעסק עם כסף מגיל צעיר", הוא משתף, "אבל יש לי חדשות - אנחנו חיים בעולם חומרני, תחרותי ומקצועני, וזה רק הולך ומתעצם. יש חשיבות בהנחלת מודעות כלכלית גם בחיי היומיום. לכן גם משחקי קופסה כלכליים מצוינים להעברת עקרונות אלה".

משחק כלכלי אחר הוא cashflow, בגירסה לילדים, מבית היוצר של רוברט קיואסקי, מחבר הספר "אבא עשיר אבא עני", והוא מיועד לגילאי 6-10. גדעון יעקב, משווק המשחק, מספר שהוא חש שליחות בשיווק המשחק לילדים: "הרעיון במשחק הוא ללמוד מושגים כמו מניות, נדל"ן ועסקים. דרכם לומדים מה זה תזרים מזומנים, הכנסה פסיבית והוצאות. המנצח במשחק הוא מי שיש לו יותר הכנסות פסיביות, כי אז הוא יוצא ממירוץ העכברים. רוב ההורים לא מבינים למה ילד צריך ללמוד על המושגים האלה מגיל צעיר אבל בימינו, עם נתוני האבטלה, אני חושב שטוב שילדים יכירו את זה כבר מגיל צעיר".

משחקים במבחן המציאות: cashflow לילדים (297 שקל) - כשבצבצה חבילת השטרות מקופסת המשחק הסגולה, נפקחו עיניהם של הילדים לרווחה. "כסף," הם צעקו במקהלה. לאחר מכן יצא לוח המשחק, החיילים, הכרטיסים, הקוביות וכרטיסי האשראי הקטנים. לאחר פריקת הקופסה התגלתה גם חוברת הדרכה צבעונית בת 22 עמודים, גדושים בהסברים ובהנחיות. חומר תיאורטי רב מדי עבור מעגל ילדים שלהוטים להרוויח את הדולרים הראשונים שלהם.

לאחר שתי הטלות קובייה החלו לעלות השאלות: "מה זה נכס מניב?" שאל אופק כשהרים כרטיסיית נכסים. "כדאי לי לקנות מניות?" שאל עומרי את חבריו, שהתקשו לייעץ לו.

לאחר כמה סבבים של מניות, ניירות ערך ונדל"ן מניב החלו הילדים להיזכר בערגה במונופול. עצם החלפת השטרות מול הבנקאי התורן, הם הסבירו, הוא שעושה את המשחק לכיף. על נכסים מניבים, בשלב הזה, הם העדיפו לוותר.

עוד על המדף בניחוח של כסף: מונופול כרטיסי אשראי (209 שקל), עושים כסף (79.90 שקל), ו-אלוף העסקים (35 שקל)

יהודי: שורשים מגיל צעיר

בקצה חנות כפר השעשועים, בנחלת יצחק בתל אביב, בולט מדף עמוס משחקי קופסה בשלל גדלים וצבעים, אך בעלי מכנה משותף: אלה משחקים שעוסקים ביהדות ובמסורת. מתברר שכמעט לכל משחק מוכר ישנו תאום דתי: משחק המונופול נהפך למונופול המצוות, ובמקום קניית נכסים נדרשים השחקנים לבצע מצוות שונות. הטריוויה הקלאסית הפכה ל-1,800 שאלות ותשובות בנושא אחד - יהדות. הפאזלים מציעים הרכבת צילומים של אתרי הקודש כמו הכותל המערבי. אפילו רביעיות יש - של רבנים מפורסמים. מאחורי כמעט כל המשחקים עומד מאיר כהנא, בעל חברת ישראטויס, שזיהה את הפוטנציאל במגזר הדתי והחרדי לפני 15 שנה. "עשיתי סקר שוק וראיתי שיש צורך מאוד גדול במשחקי קופסה במגזר הדתי-חרדי, שעד אז זלזלו בו והציעו לו משחקים מיושנים. החלטתי שגם לקהל הזה מגיע איכות".

המשחק הראשון שייצר נהפך לרב מכר ואף קיבל הכשר מרבנים. מאז ייצר כהנא מאות משחקים בעלי תכנים יהודיים והחל לייצאם גם לקהילות בעולם. כהנא מדווח כי הוא מוכר כמיליון משחקים בשנה, חלק גדול מהם נמכרים למגזר החרדי והדתי. מה עם החילונים? כהנא אומר ש"אנשים קונים יהדות, ולא רק דתיים וחרדים".

מאירה גרינבוים, מנהלת חנות כפר השעשועים מזה 15 שנה, מעריכה ששליש מרוכשי המשחקים הללו הם חילונים. מטרתם, היא אומרת, להתחבר לשורשים, או שהם רוכשים את המשחקים כמתנה לחברים שהתקרבו לדת. "הציבור החילוני קונה בעיקר פאזלים של הכותל המערבי, רביעיות בנושא ירושלים ואת המשחק לוטו חגים", כהנא מפרט.

"לפוליטיקה אני נמנע מלהיכנס", אומר כהנא, אך מציין כי היה שותף ליצירת משחקי גוש קטיף שיצאו בפסח האחרון. "זאת הייתה סדרת משחקים של פאזלים, משחק זיכרון ורביעיות וזאת הייתה הצלחה", הוא מדווח.

המשחקים היהודיים זולים יותר מחבריהם למדף; מונופול המצוות עולה 50 שקל לעומת מונופול רגיל שעלותו יותר ממאה שקל.

עוד על המדף בניחוח יהודי: במעגלי היהדות - טריוויה, שיר ושבחה, לוטו ברכות, רב חומש, מיליונר המצוות, שבתון, פאזלים של אתרי קודש, סדרת משחקי גוש קטיף.

אקולוגיה: למלא את פח המיחזור

רותי ימיני החליטה להיכנס לענף משחקי הקופסה לפני כשנה, בעת ביקור משפחתי באנגליה. שם ראתה את סדרת המשחקים של Orchard Toys, שטרם הגיעו לישראל. היא פנתה אליהם בבקשה לייבא והם נענו. בין מבחר המשחקים מסתתר אחד שעליו בכלל חשבה ימיני לוותר, המשחק האקולוגי "תראו מי שממחזר".

"בהתחלה לא ייבאתי את המשחק כי חשבתי שלא יהיה ביקוש", היא אומרת, "זה משחק עם מסר אקולוגי ולא חשבתי שזה יתפוס בארץ. גם כמה מהחנויות שראו את הקטלוג הסתייגו מהמשחק ולא חשבו שיהיו לו קונים. אבל היום הוא אחד המשחקים הנמכרים ביותר והוא משחק הקופסה האקולוגי היחיד בארץ. ילדים שלא נחשפים לחינוך לאקולוגיה ולא מכירים את כל הנושא של מיון פסולת יכולים ללמוד דרך המשחק מה אפשר למחזור ואיפה. כיום הוא נמכר בחנויות פרטיות ובעיקר בחנויות בוטיק".

גלעד רונן, בעל החנות עת לצעצוע בירושלים, מוכר את המשחק ומספר על הביקוש: "בשלוש שנים האחרונות יש ביקוש למשחקים ולצעצועים אקולוגיים, בייחוד על רקע כל הפרסומים על רעל בצעצועי פלסטיק. הורים בוחנים הרבה יותר את החומרים שמהם מורכבים המשחקים. המשחק 'תראו מי שממחזר' עשוי 75% חומרים ממוחזרים וזה מדבר להרבה הורים. אני גם שם לב שההורים מחפשים ערך מוסף במשחקים, ואיכות סביבה זה מסר שהורים מאוד אוהבים".

רונן מספר שכל משחק שהוא מוכר בחנות שלו עובר מבחן ניסוי אצל ילדיו: "אחרי שהילדים שלי שיחקו במשחק כמה פעמים הם החלו להעיר לי: 'אבא, למה אתה זורק את העיתונים לפח? הרי יש פח מיחזור מיוחד לעיתונים'".

משחקים במבחן המציאות: תראו מי שממחזר (129 שקל) - מיקה מובילה ומתבוננת בהשתאות בפח מיחזור העיתונים שלה, שמתמלא במהירות. מולה יושב יובל, שאוחז בפח אפור מקרטון אליו משליכים המשתתפים את הלכלכנים (יצורים שמשאירים אחריהם לכלוך), ואת החפצים שאינם ניתנים למיחזור. "אפשר למחזר טלוויזיה?" מתלבטת אלינור ומקווה לתשובה חיובית. "מה עושים עם זה?" מצביע עומרי על קלף ובו ציור של קופסת סרדינים ישנה.

לכל משתתף ישנם שני לוחות המסמלים שני סוגי פחים למיחזור. לוח המשחק הוא ציור של שכונה אגדית ובה מרצפות מאבן. על חלק מהמרצפות ישנם קלפים הפוכים בהם מסתתרת אשפה. המטרה - למלא ראשון את פח המיחזור.

"זה משחק נחמד", מסכימים הילדים פה אחד ומתפנים לדיון סוער בשאלה אם אפשר למחזר דובי ישן. הם מרוכזים בלוח המשחק והמתח, בכל פעם שאחד מהמשתתפים הופך קלף אשפה, מיתרגם לתגובות קולניות: "אוי לא, הרמתי לכלכלן", מתלונן עומרי, "יש! הרמתי עיתון ישן!" מיקה מרגישה על הגל. אשפה רודפת אשפה וכולם עסוקים בשאלה מה ניתן למיחזור, כולל ההורים. השורה התחתונה, מסכמים הילדים, היא שהמשחק הוא הצלחה גדולה.

עוד על המדף בניחוח אקולוגי: משחקי יצירה עשויים סולת ותירס (60 שקל), צעצועים אורגניים עשויים שאריות עץ (8-180 שקל), משחקים אנתרופוסופיים עשויים חומרים טבעיים (59-79 שקל).