מחקר מציע כלי שבאמצעותו יוכלו משקיעים לקנות "מניה" מההכנסות העתידיות של סטודנט תמורת מימון לימודיו

עפ"י הכלי שהוצג במחקר של מכון מילקן, הסטודנט יקבל את סכום הכסף הדרוש למימון לימודיו, כנגד התחייבות להפריש אחוז קבוע מראש מהכנסתו העתידית בתום הלימודים

מחקר חדש של מכון מילקן מציע "כלי פיננסי חדשני למימון ההשכלה הגבוהה בישראל", באמצעות השקעה בסטודנטים כמניית הון אנושי. העקרון הוא לייצר "חוזי הון אנושי" שיאפשרו למשקיעים פרטיים לקנות "מניה" מההכנסות העתידיות של הסטודנט, וינוהלו על ידי קרן הון סיכון.

הסטודנט יקבל את סכום הכסף הדרוש למימון לימודיו, כנגד התחייבות להפריש אחוז קבוע מראש מהכנסתו העתידית בתום הלימודים (למשל 4% לאורך 10 שנים).

עורך המחקר של עמית קורת-מכון מילקן, עבד עסאלה, הסביר: "זה כבר קיים בחברה בארה"ב ששמה "My rich uncle" ושהתחילה להשתמש בחוזים כאלה בשנת 2001, אבל זה קיים עד היום. הרעיון הוא לממן את ההשכלה הגבוהה באמצעות שיטה חדשנית של השקעה ולא דרך חוב, כי המימון המסורתי הוא דרך חוב".

ספק אם ההשקעה תשתלם בכל הקשור לבוגרי מקצועות מדעי הרוח. עורך המחקר טוען כי המודל, מסוגל לספק מענה מימוני לכלל הסטודנטים. עסאלה אומר: "אם אנחנו מדברים על השקעה בסטודנט אחד, הסיכון גבוה מאוד, אבל כשמדובר בקרן השקעות שמשקיעה ב-100 אלף סטודנטים, זה ביזור מספיק טוב של הסיכון בתיק. "אנחנו מצפים שמי שיעבוד בהיי-טק ירויח יותר ויכסה על ההפסדים האחרים, וסטודנטים פחות רווחיים יתומחרו במודל ויגולמו בסיכון".

לדבריו, המודל מציע פתרון להעלאת שכ"ל מבלי לפגוע בסטודנטים: "זה נראה לי כמו כלי שצריך לאפשר גם העלאת שכ"ל - משום שהכלי עצמו דורש שכר לימוד גבוה, כדי שהתשואה תהיה גבוהה".

יו"ר התאחדות הסטודנטים, בועז טופורובסקי, אמר בתגובה: "מבחינה כלכלית יש בזה הגיון, מבחינה אידיאולוגית זה בעייתי, כי מסתכלים על הסטודנט כסחורה, ברור שסטודנט להיי-טק יניב יותר רווח לעומת סטודנט לאומנויות, זה עלול לפגוע בתחומי הלימוד הפחות רווחים". שר האוצר לשעבר, בייגה שוחט אומר: "קשה לי להאמין שזה יהיה ישים למימון 220 אלף סטודנטים. בועדת שוחט הצענו שמערכת הונית, כמו בנק, תציע לסטודנטים את העלאת שכ"ל כהלוואה".