הדילמה של ציפי קלין

זה היה במאי 2003, כאשר על הפרק עמדה הרפורמה הכלכלית של שר האוצר, בנימין נתניהו. ארבעה ח"כים נחשדו בהצבעה כפולה, נגד שניים לא נמצאו הוכחות ושניים אחרים הורשעו בדין וקיבלו עבודות שירות. בר-און גם כן נחשד, אבל גם לגביו לא היו הוכחות. ההוכחות שנמצאו עכשיו נגדו כלולות בסרט מאותו לילה, שהתגלה בארכיון ערוץ הכנסת. בר-און אומר בתגובה: "ככל שכך אירע זו טעות ואני מצטער על כך".

בר-און משמיע כל מיני הגנות, כמו למשל, שההצבעה במקומה של ח"כ ענבל גבריאלי נעשתה, כאשר הח"כית נכחה באולם, ועוד כאלה. כל זה לא משנה כהוא זה את העובדה שהאיש הצביע פעמיים, כלומר עשה מעשה שבית המשפט, בשני מקרים, קבע שהוא פלילי. גם אם יש נסיבות מקלות כאלה ואחרות - הן רק מקלות, לא מבטלות.

אבל יותר מעצם המעשה, מה שגורם לפרשה להיות מכוערת באמת זו התנהלות בר-און במהלכה ולאחר מכן. הוא הרי ידע שהצביע הצבעה כפולה - ולמרות זאת ישב בוועדה שדנה בהסרת חסינותו של יחזקאל חזן על אותו מעשה; בעדותו במשטרה באותה תקופה הכחיש נמרצות, כי הצביע במקום גבריאלי. בקיצור, בנוסף למעשה האסור, במעשיו והתנהגותו של בר-און יש חשד לכאורה לשיבוש הליכים ולאמירת שקר בחקירה משטרתית רשמית.

מכאן - חזרה אל לבני. אוי, כמה קשה להיות גברת קלין, אבל מה לעשות, לבני מאוד נהנית מתדמית זו ואין ספק שהיא שווה זהב פוליטי. הבעיה היא לשמור על ערכו של הזהב וזה מה שעושה את בר-און לבעיה של לבני. איך תנהג גברת ציפי קלין בפרשה שגיבורה הוא מאנשיה ותומכיה הבכירים? - הציבור ללא ספק יתעניין מאוד בשאלה זו והתשובה עליה יכולה לקבוע את ערך הזהב התדמיתי של לבני.