ההאטה באה לידי ביטוי בקריסה ברווחי הבנקים ברבעון השלישי. הרווח המצרפי מפעולות רגילות של חמשת הבנקים הגדולים צנח ב-75% והסתכם ב-603 מיליון שקל. זאת בהשוואה ל-2.4 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. מתחילת השנה עמד הרווח מפעולות רגילות של הבנקים על 1.07 מיליארד שקל, ירידה של 83.5%.
הירידה נבעה בראש ובראשונה מהגדלת ההפרשה לחובות מסופקים הנובעת מההרעה במצב המשק, שצפויה להחמיר בשנת 2009. כל הבנקים הגדילו את הפרשותיהם בעשרות אחוזים ובמקביל קפצו היקפי החובות המסווגים כבעייתים, בעיקר בסעיף "חובות בהשגחה מיוחדת". ההפרשה ברבעון השלישי עמדה על 1.45 מיליארד שקל, פי 3 מאשר ברבעון המקביל ויותר מאשר בשני הרבעונים הקודמים ביחד.
מתחילת השנה עמדה ההפרשה לחובות מסופקים על 2.5 מיליארד שקל, כפול מבשנה הקודמת. הבנקים הפרישו בשמרנות יתרה גם לאור מסרים שהועברו אליהם מבנק ישראל. הפיקוח על הבנקים הביע לאחרונה אי שביעות רצון מרמת ההפרשות שהיתה במערכת הבנקאית כאשר גורמים בפיקוח סברו כי ההפרשה עד הרבעון השלישי שיקפה ראייה אופטימית מדי ואף הביעו נכונות להתערב אם יהיה צורך.
ההערכות הן כי רמת ההפרשות תעלה לשיעור של כ-1% מתיק האשראי כבר ברבעון הרביעי. אתמול אמר מנכ"ל מזרחי טפחות אלי יונס כי "היום אתה לא יכול להיות יותר מדי זהיר, בעת הזאת אסור לבחון שום דבר באותה ראייה ובאותן הנחות לגבי העתיד כמו לפני שנה".
מאות מיליונים נמחקו
הבנקים נפגעו קשה גם מהמשבר הפיננסי העולמי ונאלצו למחוק מאות מיליוני שקלים בשל חשיפתם לליהמן ברדרס (368 מיליון דולר בכל המערכת הבנקאית) וושינגטון מיוצ'ואל (85 מיליון דולר) ואג"ח קונצרניות זרות. לאור המחיקות רשם בנק לאומי, הבנק הגדול בישראל בניהולה של גליה מאור, הפסד של 84 מיליון שקל. זאת לראשונה מאז ספטמבר 1991. עם זאת מתחילת 2008 הרווח של לאומי מסתכם במיליארד שקל, הגבוה מכל הבנקים.
הבנק שנפגע במידה הפחותה ביותר הוא מזרחי טפחות, שרווחיו ירדו ב-23%. הבנק בניהולו של אלי יונס הציג רווח של 140 מיליון שקל ותשואה על ההון של 10%, היחיד עם תשואה דו-ספרתית. בנק הפועלים, בניהולו של צבי זיו, הציג רווח של 384 מיליון שקל, הרווח הגבוה ביותר ברבעון וירידה של 53%. רווחי דיסקונט והבינלאומי ירדו בשיעור של 65% ו-70% בהתאמה.
כנגזרת מהירידה ברווחיות צנחה התשואה על ההון לשיעור חד-ספרתי. בנק הפועלים רשם תשואה של 8.3% ועדיין לא החזיר את הפסדי מחיקות הרבעון הראשון. דיסקונט, בניהולו של גיורא עופר, הציג תשואה של 4.8% והבינלאומי, בניהולה של סמדר ברבר צדיק, רשם תשואה של 4%, הנמוכה ביותר מכל הבנקים.
האשראי דווקא עלה
גביית העמלות בבנקים המשיכה לעלות ועמדה מתחילת השנה על 9.2 מיליארד שקל, עלייה של 3.8% בהשוואה לתקופה המקבילה. לאומי והפועלים דיווחו כי כניסתו לתוקף של חוק העמלות החדש יפגע בהכנסותיהם ב-330 מיליון שקל (חישוב שנתי). עוד עולה מהדו"חות כי החלה ירידה בהכנסות הבנקים מפעילות בשוק ההון.
הלימות ההון של הבנקים ממשיכה להתכנס ליעדי בנק ישראל, שיעור של 12% עד סוף 2009. לאומי כבר נמצא מעל היעד עם 12.08%, השיעור הגבוה ביותר מכל הבנקים. הפועלים ממשיך לחזק את הלימות ההון שלו שהגיעה ברבעון לשיעור שיא של 11.51%. למזרחי טפחות ולבינלאומי הלימות הון של 11.4%. דיסקונט ירד בהלימות ההון מתחת ל-11% ולו הלימות של 10.6%, הנמוכה מבין הבנקים.
בהיקף האשראי לציבור חלה עלייה של 3.9% בהשוואה לרבעון השני ו-7.4% בהשוואה לתום 2007. שיעור הצמיחה באשראי אינו תומך בכוונת האוצר להזרים הון לבנקים כדי למנוע מחנק אשראי במשק.
"העלייה באשראי בכל הבנקים מתחילת השנה היא במספרים מרשימים, שלא מתאימים למצב של בלימת אשראי. אני בטוח שלא הממשלה ולא בנק ישראל מצפים מאיתנו לשנות את המדיניות הזהירה של חלוקת אשראי המתחייבת מהבנקים, ולא יגרמו לנו לתת כסף בצורה לא אחראית. הרי אין כוונה שנתחיל לחלק כסף לכל דורש, מבלי להעמיד אותו למבחן בנקאי זהיר", אמר אתמול יונס שאינו תומך בתוכנית האוצר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
