מחקר: האזרח הקטן מביס את חברות הביטוח בבתי המשפט לתביעות קטנות

בשנים האחרונות מצאו חברות גדולות, ובעיקר חברות ביטוח, דרכים לעקוף את האיסור על ייצוג באמצעות עורכי-דין בבתי משפט לתביעות קטנות. במקום לשלוח לבית המשפט נציג שהוא "הדיוט משפטי", הן שולחות נציגים בעלי השכלה והכשרה משפטית, מתמחים בעריכת דין, ולעיתים אף את יועציהם המשפטיים, כמייצגים, דבר שלכאורה מעמיד בעמדת נחיתות את התובע הלא מיומן.

זה נשמע כפטנט מוצלח כדי לזכות ביתרון יחסי מול תובעים שאינם משפטנים, בלי להפר את החוק - אך מתברר שבערכאה של "האזרח הקטן", ההתחכמות לא משתלמת.

מחקר חדש מגלה, כי דווקא חברות ביטוח, המיוצגות בבתי משפט לתביעות קטנות באמצעות "נציגים" מיומנים, מפסידות יותר תיקים מאשר נתבעים שאינם מיוצגים. המחקר המפתיע, שכתבו ד"ר שמוליק בכר ואבישי קליין מבית-הספר למשפטים במסלול האקדמי של המכללה למינהל, שומט את הקרקע תחת הביטחון המדומה של חברות הביטוח המיוצגות בבית המשפט לתביעות קטנות. האם עליהן לשקול מחדש את צעדיהן ולהפסיק להתחכם? זה כבר נתון לשיקול דעתן. ממצאי המחקר, שאותם מציג "גלובס" לראשונה, מדברים בעד עצמם ומספקים לחברות נקודה חדשה למחשבה.

40 אלף תיקים בשנה

מדי שנה נפתחים בבתי המשפט לתביעות קטנות בארץ יותר מ-40,000 תיקים. חלק משמעותי מהתיקים האלה עוסקים בתביעות בגין נזקי רכוש, הנגרמים עקב תאונות דרכים. חברות הביטוח, המבטחות את הרכבים המעורבים בתאונות, מכירות היטב את הערכאה "הקטנה", שמחייבת אותן לשלם לא מעט כסף בשנה לטובת מבוטחים או צדדים שלישיים.

כדי לנסות לצמצם את נזקיהן ואת הפיצוי שישלמו למבוטחים, מתחמשות חברות הביטוח בכוחות מיומנים לקראת הדיון. נציגים הנבחרים על בסיס כישוריהם ויכולתם להופיע בבית משפט.

לדברי בכר וקליין, היתרונות של אותם נציגי חברת הביטוח על פני תובע שאינו מיוצג, רבים. "בראש ובראשונה, הם בעלי ניסיון, אינם חוששים מהתייצבות בפני שופט וניסיונם מאפשר להם להתבטא ולטעון באופן רהוט יותר. בנוסף, נציגי חברת הביטוח נהנים ממומחיות וממקצועיות משפטיים, יתרון שיכול לבוא לביטוי בדרך העלאת הטיעונים וניהול החקירה הנגדית, וביכולתם לרתום לצרכיהם תבניות ודוקטרינות משפטיות. ידע זה חסר בדרך-כלל לאזרח הקטן".

בכר וקליין, מוסיפים כי "נציג חברת הביטוח נהנה לעיתים מהיכרות קודמת עם השופט היושב בדין, שמאפשרת לו לתכנן את טקטיקת ההגנה שלו על בסיס היכרותו עם השופט הספציפי. לבסוף, הנציג הוא חלק ממערכת משפטית גדולה - מחלקה משפטית של חברה המונה עורכי דין מנוסים - העוזרת לו להגיע מוכן יותר לדיון".

נוכח התופעה זקפו את ראשם לוחמי שוויון וצדק, בהם ארגוני צרכנים שונים, שטענו כי המציאות הזו פוגעת בעקרון השוויון, ומביאה את האזרח הקטן למצב נחות, שבו סיכויו לנצח בתביעתו נגד חברת הביטוח קטנים. חלקם אף הציעו רעיונות וסיוע משפטי כדי לנסות לאזן את יחסי הכוחות.

כך למשל, יזמו המועצה לצרכנות והמועצה הלאומית להתנדבות תוכנית ייצוג, שבמסגרתה מייצגים מתנדבים מיומנים תובעים לא מיומנים בבתי משפט לתביעות קטנות. תובעים אחרים ניסו לשפר את עמדתם באמצעות פנייה מוקדמת לעורך-דין שינסח עבורם את התביעה, וידריך אותם כיצד לנהל את הדיון.

על-פי המחקר החדש של בכר וקליין, אין צורך במאמצים הללו לשם יצירת האיזון והשגת השוויון הנכסף. להיפך, מי שצריכות לחשוב כיצד לאזן את המצב לטובתן, הן חברות הביטוח. מממצאי המחקר עולה, כי באותם מקרים שבהם חברות הביטוח הנתבעות מיוצגות, גבוהים יותר סיכוייו של התובע, אותו אזרח קטן ובלתי מיוצג, לזכות בתביעתו. ההבדל משמעותי: סיכוייו של התובע לזכות גדלים בכ-50% כאשר הוא מתמודד מול נציג חברת ביטוח לעומת סיכויי תביעתו כאשר הנתבע לא מיוצג.

'כיס עמוק'

במסגרת המחקר בדקו בכר וקליין 150 תיקים ופסקי-דין שנדונו בבית המשפט לתביעות קטנות, וזכו בפיהם לכינוי "תביעות פח", שכן כולם עסקו בנזק לרכב בגין תאונת דרכים. התיקים שנבחרו היו כאלה שיש בהם "מלחמת גרסאות" - מחלוקת ברורה בין התובע לנתבע, כשלכל צד גרסה שונה ביחס לאחריות להתרחשות התאונה.

את התיקים חילקו החוקרים לשלוש קבוצות: תובע חלש-אזרח קטן, מול נתבע חזק-חברת ביטוח, חלש מול חלש וחזק מול חזק. באמצעות השוואה בין הקבוצה הראשונה לשנייה בחנו בכר וקליין כיצד חוסר השוויון הבסיסי הקיים בעת ההידיינות משפיע על תוצאות הדיון. "הנחנו, שאם חוסר השוויון אמור לסייע לחברות הביטוח, הרי שמספר רב יותר של תביעות, אשר מעורבות בהן חברות הביטוח כנתבעות יידחו, ושככל שאין בסוגיית הייצוג כדי להשפיע על תוצאות התביעה המתבררת, אחוזי קבלת התביעות יהיו דומים בעיקרם".

* ומה היו תוצאות המחקר?

בכר: "באופן מפתיע, סיכויי ההצלחה של תובע לא מיוצג לזכות במלוא תביעתו, כאשר ניצבת מולו חברת ביטוח שמיוצגת על-ידי בא-כוח, עומדים על 70%. לעומת זאת, בדיונים שבהם חברת הביטוח אינה צד, כאשר מדובר בתביעה של אזרח נגד אזרח, סיכויי ההצלחה לקבלת התביעה במלואה צונחים ל-48% בלבד. משמע, שעדיף לתובע להתמודד מול חברת הביטוח ונציגה המיומן ולא מול אדם פרטי, כיוון שבדרך זו הוא מגדיל את סיכויי הצלחתו בכ-50%!

"עוד מתברר, כי מבחינת הנתבע, רק 18% מהתביעות שבהן השתתף נציג חברת הביטוח, נדחו במלואן. לעומת זאת, כאשר הנתבע היה אדם פרטי שפעל ללא עזרת חברת הביטוח, סיכויי הצלחתו בדחיית התביעה עלה ל-44%, פי 2.5".

* מה ההסבר לתוצאות, שמנוגדות לאינטואיציה הראשונית, שלפיה ייצוג של חברות יטה את הכף לטובתן?

קליין: "ניתן להצביע על כמה הסברים, החופפים ומשיקים במידה מסוימת. הסבר אחד הוא נטייתם של השופטים, כמי שאמונים על מערכת הצדק, להגן על התובע, הנתפס כצד חלש.

"הסבר אחר נעוץ בתפיסה - השגויה, לדעתנו - שלפיה במקרים גבוליים ניתן לפסוק נגד חברת הביטוח בשל היותה 'כיס עמוק', ובעלת משאבים כלכליים רבים, ולאור יכולתה לפזר את הנזק. הסבר אפשרי נוסף הוא ששופטים פוסקים נגד חברת הביטוח בשל דימוין השלילי וסלידתו של הציבור הרחב (ובכללו שופטים) מדרך התנהלותן".

יש שיטענו שזה לא אסון גדול שחברות הביטוח מפסידות קצת יותר תיקים, ושמדובר אפילו בצדק פואטי, אך בכר וקליין חושבים שתוצאות המחקר מציגות תמונת מצב עגומה עבור כל הצדדים, סוג של Lose- Lose situation. בכר: "כולם מפסידים מהמצב הקיים, לא רק חברות הביטוח. ציבור המבוטחים מפסיד כיוון שהעלויות וההפסדים שבהם נושאות חברות הביטוח מגולגלות על כלל המבוטחים. כך נוצר מצב שכולנו משלמים פרמיות ביטוח גבוהות יותר בגלל פסיקה לא מאוזנת לכאורה".

במסגרת המחקר מציעים בכר וקליין מספר פתרונות לבעיות שאותן זיהו. בין היתר, הם מציעים להעביר סכסוכים משפטיים בין מבוטחים פרטיים לחברות ביטוח לפורומים אלטרנטיביים, דוגמת גישור או בוררות; להטיל מגבלות אפקטיביות יותר על ייצוג בתביעות קטנות, כדוגמת הקביעה שמי שמייצג חברה יעבוד בה לפחות שנתיים לפני שהוא מורשה להופיע בשמה ועוד.