"העיקרון הבסיסי עליו מתבסס מודל הדירוג שלנו לא עמד במבחן המשבר הנוכחי"

אביטל בר-דיין, סמנכ"לית בכירה במידרוג, דיברה בכנס החברה ; הכלכלן הראשי של בנק הפועלים: "בקרוב נצטרך לעדכן את תחזית הצמיחה שלנו למטה"

ביקורת רבה נשמעת בנוגע לעיתוי בו מעדכנות חברות הדירוג את דירוג החברות, במיוחד בתקופת המשבר הנוכחית. היום זכינו לשמוע את התייחסות אחת מחברות הדירוג בשוק לביקורת. בכנס "פורום שוק החוב" שערכה חברת מידרוג היום בתל אביב, אמרה אביטל בר-דיין, סמנכ"לית בכירה בחברה, כי "העקרון הבסיסי עליו מתבסס מודל הדירוג שלנו, לא עמד במבחן המשבר הנוכחי. התבססנו על עקרון הפיזור, אבל הגלובליזציה יצרה קשרי גומלין בין המשקים השונים. לא לקחנו בחשבון את ההסתברות שבאותה נקודת זמן יהיה משבר כה חריף בכל השווקים".

לטענת בר-דיין, "מרבית הבעיות הן באג"ח הלא מדורגות. באג"ח המדורגות התחזית היא המשך ירידת הדירוגים, אך אנו לא רואים מגמה גורפת של ירידה לעבר דירוגי דיפולט". כשנשאלה האם ההנחה שלא הרבה חברות ילכו לפשיטת רגל אופטימית מדי, ענתה בר-דיין: "אנחנו לא מתביישים להוריד דירוג בצורה חדה, והאנליסטים שלנו הם לא בני 25. כרגע, אנחנו לא רואים חברות שצריך להעביר את דירוגן לספקולטיבי. יחד עם זאת, הדברים נאמרים בזהירות, ואני לא פוסלת אפשרות כזו בעתיד".

בהתייחסה לדירוגים הגבוהים שקיבלו חברות נדל"ן ישראליות שגייסו כסף להשקעה בחו"ל, אמרה בר-דיין כי "בניגוד למדרגים אחרים יש חברות נדל"ן שלא דירגנו, כי הערכנו שרמת הסיכון שלהן גבוהה יותר מהערכת השוק. מרבית החברות שדורגו הן חברות יזמיות שהגיעו לתהליך הדירוג אחרי שגייסו אקוויטי בבורסות בלונדון, ואחרי שהוכיחו לנו רמת נגישות גבוהה לשווקים הפיננסיים".

ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים פרש תמונת מצב על השווקים ותחזית לשנה הבאה, ואמר כי "בקרוב נצטרך לעדכן את תחזית הצמיחה שלנו כלפי מטה לאור המהירות בה משתנים האינדיקטורים הכלכליים". נזכיר שבתחילת נובמבר כבר הפחית הבנק את תחזית הצמיחה שלו לשנת 2009 לשיעור של 1.8%.

באשר להתחזקות הדולר אמר ליידרמן, "זו הפתעה. להערכתנו, התנודתיות בשערי המטבעות בעולם תימשך. אין לאף אחד את הכלי הנכון לנבא את שערו של הדולר".

ליידרמן התייחס בדבריו גם לרשת הביטחון של האוצר, ואמר כי "למעשה לציבור הישראלי כבר יש רשת ביטחון. מי שיחזיק עד לפנסיה את הכספים באג"ח ממשלתית, ייהנה מתשואות אטרקטיביות. ברשת הביטחון יש מסר של דאגה לאזרחים, אבל דה-פקטו אין בתוכנית עלות של אפילו לא שקל אחד. כמו כן, העובדה שבישראל יש גופים שונים שאחראים על פיקוח ורגולציה היא בעייתית. הגיע הזמן לשים את כל הגורמים תחת קורת גג אחת, כיוון שהמרחק בין בנק לגוף בנקאי הוא לא גדול.יש מלחמות אגו בין המוסדות השונים בירושלים, ולצערנו הרב כל אחד דואג לפינה שלו, למרות שכולנו כמשקיעים מפסידים מזה".

פרופ' דני צידון, ראש חטיבת שוק ההון בבנק לאומי, דיבר בכנס על הסיבות למשבר, ואמר כי "אפילו בנק לאומי לא מצליח לגבש דעה אחת אחידה על המשבר, הוא מצליח לגבש רק דרך פעולה. אנו מתבססים על ההנחה שאי-הוודאות יימשך".

צידון מנה את הגורמים המרכזיים למשבר, וביניהם "חוסר בתוכנית מיתאר גלובלית לשוקי ההון, ארביטראז' רגולטורי בין השווקים המפוקחים והלא מפוקחים, ועודף הנדסה פיננסית. צידון אמר עוד כי "התחושה שהשקיפות תפתור את הבעיות אינה נכונה. המשק הישראלי ישלם מחיר גבוה מידי על האדרת מונח השקיפות על פני היעילות הכלכלית".

באשר לסוגיית ההתערבות הממשלתית בשווקים, אמר צידון: "אני מצטער שהתהליכים המקומיים לוקחים זמן. הייתה לנו חצי שנה של חסד, אבל לא עשינו כלום כדי להתכונן למה שבא, והגענו למשבר כאילו הוא הפתעה".