הביורוקרטיה הצילה את ענף הנדל"ן

"יש לשחרר את ההון שכבוש באדמה. ישראל עשירה בהון כבוש וההון הזה נמצא ב-93% מאדמת ישראל שמוחזקים במונופול ממשלתי. פשוט בלתי אפשרי להקים פה משהו. זה מוביל אותי לשינוי הבא, במינהל מקרקעי ישראל. נשחרר את קפיץ הביורוקרטיה בנדל"ן". (בנימין נתניהו, דצמבר 2008)

בנימין נתניהו, הקפיטליסט המושבע, צריך עוד להפנים שגם ברפורמה הקרקעית צריך לשנות סיסמאות. הרי למזלו ולמזלנו הרב, הוא לא הצליח לשחרר לפני שנתיים את הקפיץ החלוד של השיווק במינהל.

אבל מי שנחשב לאבי הרפורמות בשוק ההון, בפנסיה ובנמלים, חוזר שוב, במילים אחרות, על מילת הקסם "הפרטה", הפעם של אדמות המדינה. במקום שגוף מסואב ומונופוליסטי יחזיק באלפים רבים של דונמים, מתכוון ראש הממשלה הבא (על פי הסקרים לפחות) להעביר את אותן אדמות לידי הציבור, ובא לציון גואל.

למי שלא בדיוק מבין מה פירוש צמד המילים ציבור והפרטה, נזכיר שאלו הם משהו כמו 10-20 משפחות שרוכשות את הנכסים שנמצאים עד אותו הרגע בידיים של המדינה. יתרה מכך, במציאות הנוכחית, ובהנחה שלא יחלקו קרקע בחינם, קשה להצביע על יותר מ-2-3 משפחות שיכולות להוציא את המזומנים המבוקשים כדי לקנות את האדמות הפנויות של המדינה (העברתן המתוקשרת של דירות המגורים מחכירה לבעלות איננה בשורה של ממש).

מי באמת מרוויח מזה? האם לאותן משפחות קל יותר לקדם הליכים מול רשויות התכנון? האם מישהו בכלל מדמיין מה יקרה אם נקבל דואופול או משהו דומה שמחזיק באדמות המדינה ומשווק אותן לפי אינטרסים כלכליים בלבד?

אם רק היינו מקשיבים לנתניהו ב-2006, העופרים, הדנקנרים והלבייבים, ולא הפקידים והמאכערים של המינהל, היו מחזיקים מזמן בקרקעות המדינה, לאחר תהליך הפרטה זריז שהיה משלשל מיליארדים לקופת המדינה.

לא מומלץ לדמיין את הקטסטרופה החשבונאית והכלכלית שהיתה עלולה להתרגש עלינו אם כך היו פני הדברים. בידיים פרטיות, הקרקעות הללו - במודיעין, בראש העין, בנתניה ועוד כבר היו בצנרת לקראת מקסום יעוד והפיכתן למגדלי מגורים ומשרדים. השמאים ומעריכי השווי היו דואגים להציף את ערך האדמות בעשרות ומאות אחוזים, בעוד הבנקים והגופים המוסדיים היו שמחים לממן את ההשקעה באדמות הנדירות והאטרקטיביות הנמצאות בלב אזורי הביקוש.

אחת הסיבות המרכזיות לכך שכאן אצלנו לא היתה השתוללות פרועה בביקוש ובמחירי הקרקעות, היא ששיווקן של אדמות המינהל התקדם (כרגיל) לאט וההיצע הדל הציל את שוק הנדל"ן. בדיעבד, היום אנחנו רואים שמכרזים אטרקטיביים שכן יצאו פה ושם (בירושלים, בנתניה ועוד) אכן השיגו לא פעם מחיר שהתברר כמופרך.

גם אנחנו חושבים ויודעים שמינהל מקרקעי ישראל הוא גוף איטי, מסורבל ועמוס ביורוקרטיה. אבל בימים כאלה, גם החלופות לא נראות מפתות במיוחד. מי שמדבר על "ההון הכבוש באדמה", לא שמע כנראה שבכל העולם האדמות, שאיבדו עשרות אחוזים מערכן, קברו את ההון ואת בעליו. *