מוחקים בלבד: גם ויז'ואל דיפנס רוצה למחוק מניותיה מהמסחר ב-AIM

מבקשת לבצע הצעת רכש למניות הציבור לפי מחיר המגלם פרמיה של 20% על המחיר הנוכחי החברה מחקה 87% משווייה מההנפקה לאמבלייז אחזקה של 13.4%

נטישה המונית. כך, פחות או יותר, אפשר לתאר את הבריחה של החברות הישראליות מהבורסה המשנית באנגליה (AIM). אחת נמכרת בנזיד עדשים, שנייה מתמזגת עם מתחרה, שלישית מתפרקת מנכסיה ולשאר פשוט נמאס מפלטפורמת המסחר שסייעה להן לא מעט.

בסוף השבוע האחרון הגיע תורה של ויז'ואל דיפנס , המספקת מערכות למגזר האבטחה האזרחית והצבאית ונסחרת לפי שווי של 6.8 מיליון דולר, נפילה של 52% מתחילת השנה. בהודעה די ארוכה, מסרה ויז'ואל דיפנס כי היא עומדת לבקש את אישור בעלי המניות למחיקת מניותיה מהמסחר ב-AIM ופרסום הצעת רכש שמיועדת לכל בעלי המניות, ונוקבת במחיר של 7 פני למניה, פרמיה של 22% מעל המחיר הנוכחי, אך תשואה שלילית של 87% (!) בהשוואה למחיר לפיו הונפקה החברה לפני שלוש שנים וחצי. במילים אחרות, אחת מהשמדות הערך היותר בולטות בקרב החברות הישראליות שהונפקו בשוק ההון הבריטי.

באופן לא מפתיע, מסביר דירקטוריון החברה את תוכנית המחיקה במשפט הבא. "העלויות והדרישות בגין רישום המניה למסחר מהוות עול כבד עבור החברה, ואינם עולים בערכם על היתרונות הטמונים ברישום". אם לא די בכך, מוסיפה החברה כי "מחזורי המסחר במניה היו נמוכים", וכי לאור מחיר המניה יהיה קשה לחברה לגייס הון נוסף ב-AIM. תאריך המחיקה המיועד נקבע על 5 בפברואר 2009.

כשליש מהמניות בידי הציבור

באשר להצעת הרכש, זו תפקע ב-26 בינואר 2009 בשעה 15:00. לטענת ויז'ואל דיפנס, המניות שאינן מוחזקות בידי בעלי עניין ויירכשו במסגרת ההצעה, מהוות 35.5% מהון המניות של החברה. כיום, ולפי אתר החברה, בעל המניות הגדול בויז'ואל דיפנס הוא בארי טל, יו"ר, מנכ"ל וגם מייסד החברה, לו אחזקה של 58.4%. קבוצת אמבלייז, כיום תחת שרביטו של גיא ברנשטיין, מחזיקה ב-13.4% מהון החברה. טל, לפי הודעת החברה, כבר נתן את הסכמתו למחיקת המניות והצעת הרכש. דרך אגב, אחד מחברי הדירקטוריון של ויז'ואל דיפנס, שרקם את ההצעה לעיל, הוא לא אחר מאשר אמנון ליפקין-שחק, הרמטכ"ל לשעבר. ליפקין-שחק הצטרף לדירקטוריון החברה עם הנפקתה, ולמשך זמן קצר כיהן אף כיו"ר.

ויז'ואל דיפנס צפויה לסיים את חייה הציבוריים כשהיא מתמודדת עם משבר האשראי העולמי, ולא בקלות. את השנה הנוכחית צפויה לסיים החברה עם הכנסות של 16 מיליון דולר קנדי (ירידה שנתית דרסטית של 44%) והפסד תפעולי של 4 מיליון דולר קנדי. לחברה נותרו בקופה מזומנים בשווי של 8 מיליון דולר, ולכן היא החלה ביישום של תוכנית לקיצוץ עלויות. בין השאר, סגרה החברה את משרדיה בוונקובר וצמצמה את מצבת כוח האדם במשרדיה הראשיים שבמחוז אונטריו בשיעור של 20%.