לפני כמה ימים קראתי ראיון עם חיים יבין שהשתלח בתוכנית הריאליטי "האח הגדול". "אני לא יודע מי בכלל צופה בזה", אמר מר טלוויזיה לשעבר. בתחילה חשבתי שקצפו של יבין יוצא נגד כל תרבות הריאליטי, אבל העובדה שסימן את "האח הגדול" כמטרה, היא מעט חשודה: יבין, שהסדרה הדוקומנטרית שלו "תעודה כחולה" משודרת ב"רשת" תקף דווקא את הסדרה של הזכיינית המתחרה. וכי מה מותר "מפרץ האהבה" למשל, של "רשת" מהריאליטי של הזכיין המתחרה?
יבין לא לבד. במוצאי השבת האחרונה אירח ליאור שליין ב"עד הבחירות" (המצוינת!) שלו את הקומיקאית והשחקנית (המצוינת אף היא!) אורנה בנאי. בנאי לא החמיצה שום אפשרות לתקוף את "שבוע סוף" של "רשת", והציגה אותה במפורש כחיקוי עלוב על "ארץ נהדרת" של "קשת".
האמת? קשה לקבל את הביקורת. עם כל הכבוד ל "ארץ נהדרת", לא במרתפי "קשת" הומצא הפורמט שכורך מערכונים בענייני השעה עם חיקויים של דמויות מוכרות בציבוריות הישראלית. האם מישהו היה חושב להציג את "ארץ נהדרת" כ"חיקוי עלוב" של "ניקוי ראש" המיתולוגית?
לשיא הגיעו אמש אנשי "שומר מסך", תוכנית התחקירים של אמנון לוי בערוץ 10. למערכת התוכנית הגיעו תלונות של אנשים ששוכנעו לרכוש חנות בפרויקט המסחר "אמריקן סיטי" של משה ויגאל גינדי ברחובות, לכאורה בעזרת שורה של מצגי שווא. התחקיר העלה דווקא ששיווק אגרסיבי ומניפולטיבי אמנם היה כאן, אבל הונאה, בוודאי במובן הפלילי שלה, דווקא לא. החוזים שנחתמו מול הרוכשים הגדירו במפורש את מצב הרישוי הסבוך של הפרויקט. כל עיתונאי מכיר את התחושה המאכזבת הזאת כשמתברר שמה שנראה בתחילה כסיפור עסיסי מתרוקן כבלון.
אז מה גרם בכל זאת לאמנון לוי לשדר את התחקיר? זהות כוכב הפרסומים של הפרויקט: רפי גינת, האיש וה"כלבוטק". אינני מחסידי גינת, גישתו הכוחנית והפומפוזיות שלו היו מאז ומעולם לצנינים בעיני, אבל הצגתו, גם אם לא המפורשת, כשותף למעין "קומבינה", הייתה לא יותר מניסיון עלוב לחבוט במתחרה. היו תקופות שבהן המאבקים בין הזכיינים השונים התקיימו בחדרי הרעיונאים, התסריטאים והטאלנטים. המעבר שלהם לקדמת המסך מציין שלב חדש, ולפחות מבחינת הצופים, די מיותר, במלחמה. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
