הנקראות ביותר

"אני אעשה הכל, ממש הכל, כדי שיהיה ברור איפה המרכז התרבותי החדש של מדינת ישראל"

כך אומר, רוביק דנילוביץ', ראש עיר החדש והצעיר של באר-שבע, שטוען כי "רק התרבות תצליח להזניק אותנו למעלה" ; באחרונה הסתמנה העיר כמטרופולין תרבות - ולא רק כיצואנית מצטיינת של כשרונות ל"כוכב נולד" ולסצנת הרוק הישראלי

זו לא מלחמת תרבות, אלא מלחמה על תרבות. המלחמה היא גם בסטיגמה. אזור שלם שמבקש את הכבוד הראוי לו ונאבק למען שיפור כולל. מעורבים בסיפור הזה כסף, חשדנות של כלי התקשורת, גופי תרבות וכוחות פוליטיים וגם הרבה אנשים טובים, שמנסים ליצור משהו חדש.

הסיפור הוא התעוררותו של הדרום הישראלי, כשהעיר באר-שבע מהווה לו מרכז. על היוצרים שהגיעו מבאר-שבע (דויד פרץ, נדב אזולאי, דנה לפידות, "המרפסות") כבר נכתב וסופר. אבל העיר מבקשת עכשיו לכבוש מקום בכיר כמטרופולין של תרבות ולא רק כיצואנית מצטיינת של כשרונות צעירים לתוכניות "כוכב נולד", "נולד לרקוד" ולסצנת הרוק הישראלי. באר-שבע רוצה שיבואו אליה אנשים מת"א ומירושלים כדי לצרוך תרבות והמהפכה מתחוללת ממש עכשיו.

בין יתר התמורות שקורות שם בימים אלה: מספר גדול של הפקות מחול שמעלה דניאלה שפירא מנהלת בת-דור ו"קמע" (קבוצת מחול עכשווית), בית-ספר חדש למשחק שייחנך ב-4 בינואר עם ההצגה "ציד מכשפות" ואירוע הפתיחה של תיאטרון באר-שבע במשכנו החדש שיתקיים מחר (31.12) עם ההצגה "קומדיה של טעויות".

רנסאנס תרבותי

הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות הזניקו לכסא ראש עיריית באר-שבע בחור צעיר, פצצת אנרגיה מהלכת, בשם רוביק דנילוביץ', רק בן 35, אבל עם שאפתנות אדירה לגרום לכך "שבאר-שבע תהיה לכל הדרום, מה שת"א היא לכל גוש דן".

דנילוביץ', איש מפלגת העבודה, לקח את הבחירות בזכות ניצחון מוחץ על קודמו, יעקב טרנר. הוא נחשב לאיש שטח, עם ניסיון גדול ועם היכרות קרובה עם האנשים בעיר. מרגע כניסתו לתפקיד תפסה העשייה התרבותית תאוצה רבה, מתוך תפיסת עולם ברורה ש"רק התרבות תצליח להזניק את העיר למעלה", כדבריו. והיא אכן מזנקת: פסטיבל החורף של הדרום ייפתח בבאר-שבע ב-15 בינואר, היכל התרבות החדש מלא מדי ערב, בשני האולמות, הסימפונייטה של באר-שבע מותחת שרירים, וכך גם תיאטרון באר-שבע, בניהולו של נתן דטנר, שעומד להעלות הצגות חדשות בבכורה. "שני דברים ישנו את התדמית של העיר", אומר דנילוביץ', "וזה ברור לי לגמרי - אחד הוא טיפוח הצעירים המוכשרים והשני השקעה עצומה בתרבות ובאמנות".

*איזו תדמית יש לעיר?

"יש סטיגמה על באר-שבע עוד משנות ה-60 וה-70, שזו עיר זנוחה ומשעממת, וזו סטיגמה שלא נמצאת ביחס ישר למציאות. הזרקור שאנחנו צריכים להפנות כרגע הוא בפירוש למה שמתרחש עכשיו בדרום. אני אעשה הכל, ממש הכל, כדי שיהיה ברור איפה המרכז התרבותי החדש של מדינת ישראל".

דנילוביץ' מתאר תהליך שהחל בעיר עם הקמת "אגף הצעירים", שתפקידו לטפח כשרונות צעירים בכל מיני תחומים. "באר-שבע מונה 200 אלף תושבים, 110 אלף הם מתחת לגיל 35, אבל העיר אמורה לתת שירות לכל היישובים, המושבים והעיירות שנמצאות ברדיוס של חצי שעה נסיעה. זה אומר שיש כאן חצי מיליון אנשים, בפוטנציה, שצריכים לקבל מענה לצרכים התרבותיים שלהם, וזה לא כולל את התלמידים במכללה לחינוך ואת הסטודנטים באוניברסיטת הנגב. למעשה, באר-שבע היא כיום עיר אוניברסיטאית. יש בה כמעט את כל תחומי הלימוד חוץ מאדריכלות ומשפטים וכל האפשרויות פתוחות. כל צעיר שרוצה לצמוח, להתפתח, להשכיל, יכול להגיע לנגב".

מאחר שהבחירות כבר מאחוריו, קשה להאשים את דנילוביץ' בניסיון לצבור קולות בוחרים, מה גם שמי שמקשיב לו מבין מיד שהוא אכן מתכוון בלהט לכל מילה שהוא אומר. "יהיה פה רנסנס תרבותי", הוא אומר בהתלהבות, "התוכן שאנחנו הולכים ליצוק כאן ייצור מהפכה במדינה".

מרים כוס יין

התהליך שראש העירייה החדש מדבר עליו החל עם הקמת מרכז הצעירים לתרבות, אמנות ותקשורת ב-1999. "אחד הדברים שבלטו היה המחסור של הצעירים האלה באולפן, בחדר חזרות ובאולמות. הם עשו מוזיקה, מחול ואמנות במקלטים ציבוריים, זה הפריע לשכנים, שהזמינו משטרה, ונוצר מעגל סגור. אז הקמנו מוקד פעילות בעיר העתיקה של באר-שבע".

*למה דווקא שם?

"כי העיר העתיקה של באר-שבע היא אחד העוגנים התרבותיים - גם היסטורית, גם ארכיטקטונית. חשוב להבליט את זה. בלב העיר העתיקה הקמנו מוקד פעילות ברמה הגבוהה ביותר. נתנו לאותם צעירים מוכשרים את הפלטפורמה הכי טובה, מתוך תפיסת עולם שעם הכלים הטובים ביותר הם יהיו היוצרים הבאים של מדינת ישראל. הערכים שאנחנו מקדשים שם הם מצוינות ותרבות".

בדרכו למימוש החזון, גייס דנילוביץ' תרומה של 3 מיליון דולר ממגבית ציריך קרן היסוד שוויץ. "יש שם 18 אלף יהודים ובאופן יחסי הם תורמים הרבה יותר מכל קהילה אחרת בעולם. אז צחקו עלינו, היו סקפטיים, טענו שאנחנו מגלומנים, אבל אני ואבישג אבטובי, מנכ"לית העיריה, חזרנו עם הכסף".

המרכז קם, ועל שלושת מיליוני הדולרים של השוויצרים הוסיפה העיריה עוד מיליון דולר. דנילוביץ לא הירפה, ועם החזון שלו עלה לירושלים והוציא מהממשלה "תקציב הצטיידות" בסך מיליון וחצי שקל. "הדבר הזה בוער בי", הוא אומר, "להקים כאן אמפיתאטרון, אולפן הקלטות, שיהיה מרכז לצעירים דווקא בעיר העתיקה". וכך, פסטיבל הדרום "צעיר במול" זיכה את ישראל בר-און במקום הראשון, ועם השיר הזוכה הוא גם זכה בתחרות "כוכב נולד" 2008. גם הזוכה בתחרות "נולד לרקוד" הגיעה מבאר-שבע. ההשקעה בדור הצעיר, מבחינת דנילוביץ', כבר מוכיחה את עצמה.

"בואו לעשות אמנות"

ביום ראשון האחרון הוגשו בקשות לוועדה לעידוד היצירה - קרן שמעניקה 10,000 דולר לכל יוצר, בקשות רבות למלגות עבור יוצרים באר-שבעים. העירייה, מצדה, החליטה להעניק שקל מול כל שקל שהעבירה הוועדה, כדי לעודד את היוצרים הצעירים להתאמץ. וזוהי לא הדוגמה היחידה להשקעתה האדירה של העירייה בפיתוח היצירה המקומית.

"אנחנו אומרים לחבר'ה, בואו לעשות אמנות", מסביר יאיר נגיד, מנהל המרכז לצעירים, "האולם, ההגברה, התאורה הכל עלינו, וכל ההכנסות הן של האמנים והלהקות. כשישראל בר-און זכה ראיינו את צביקה הדר, שהוא באר-שבעי, ותורם כאן המון. שים לב שגם ב'נולד לרקוד', גם ב'כוכב נולד' וגם ב'גריז' - זכו יוצרים מבאר-שבע. אנחנו מאמינים באופן מוחלט שהאמנים הם הוויטרינה שלנו. כשאתה עושה כל דבר בשקל ועשרה, ככה זה גם נראה. אז צריך להשקיע הרבה, כדי להיראות טוב. ואנחנו משקיעים".

צביקה הדר, מצדו, מסביר ש"אין ספק שזאת לא יד המקרה, כל הפעילות התרבותית וסדרי העדיפויות החדשים גורמים לשינוי. לכן הבאר-שבעים זוכים בתוכניות הריאליטי בטלוויזיה. משקיעים בהם, ורואים תוצאות".

מנכ"ל תיאטרון באר-שבע, נתן דטנר, מודה ש"מתחילים לראות את השינוי למרות שיש עוד עבודת חריש לעשות". דטנר הגיע כפיגורה מבחוץ, אבל התאהב בעיר ובאנשיה.

המעבר למשכן החדש הרים בעשרות אחוזים גם את המנויים לתיאטרון באר-שבע וגם את המנויים לסימפונייטה. "בבאר-שבע חייב להיות הכל: מוזיקה, מוזיקה קלאסית, ערבי ספרות, תיאטרון, מחול, הכל. צריך עוגן. עתודה. להשקיע, להשקיע, להשקיע".

שואפים לאליטיזם

את בית הספר למשחק, שהקים שמוליק יפרח, אפשר כבר לראות בפעולה. בית העם ההסטורי מ-1950, הפך לבית הספר למשחק, שבכוונה שואף לאליטיזם. "אנחנו מקבלים בין 15 ל-20 תלמידים לשנה בלבד", אומר יפרח, "כדי להשקיע במצוינות, אתה חייב לעבוד עם המעולים ביותר. אנחנו מכשירים את הבוגרים שלנו להפיץ בעתיד את התרבות הדרומית. במקביל, אנחנו פותחים קבוצות של שחקנים. הרעיון הוא להקים בתוך העיר העתיקה תיאטרון פרינג' ומרכז לאמנות רב-תחומית. כך שייווצר דיאלוג בין סטודנטים אמנים לבין הסביבה".

אחד התורמים הגדולים לעיר (הכוללים בין השאר את חברת "טבע", קרן תד אריסון, איי.די.בי, חברת מכתשים-אגן, וקרן ריץ') הוא לארי גודמן, יהודי משיקגו, שהעניק מיליון ו-200 אלף דולר לחידוש ולשיפוץ בית העם, "כדי להפוך אותו לאתר האטרקטיבי ביותר בישראל".

אבישג אבטובי, מנכ"לית העיריה, מספרת על פסטיבל סמילנסקי שנערך כאן כבר שלוש שנים, על אנשים שמזמן לא יצאו מהבית להופעה, ופתאום מגיעים לאולמות החדשים בעיר ולאירועים. "התפקיד של הרשות, כמו שאנחנו רואים את זה, הוא לא להפריע. רק לתת להם מה שהם צריכים. גם אם זה לא יצליח, לא לפחד מהכישלון. היום באר-שבע קובעת את סדר היום התרבותי בדרום, ובקרוב היא תקבע אותו לכל מדינת ישראל.

"ל'עשן הזמן' (חנות ספרים יפהפיה וגם מקום להופעות חיות והרצאות. ב.כ.) מגיעים המון אנשים מבחוץ לשמוע הופעות, ואת פרופסור נסים קלדרון שהתאהב בעיר ועושה כאן המון ערבים. באר-שבע הבינה שיש צורך גדול בתרבות, ויותר מזה - צריך לתת לאנשים להיות שותפים בתרבות".

הפנים של היצירה

והגענו לספינת הדגל, ספינת המדבר, היכל התרבות החדש של באר-שבע, או בשמו הרשמי "משכן הפיס לאמנויות הבמה באר-שבע" שנפתח בספטמבר האחרון בהשקעה של 140 מיליון שקל. המשכן המפואר, שתיכנן הארכיטקט סאלו הרשמן, ושבנוי על כ-9,000 מ"ר, הוא אחד הפרויקטים התרבותיים המתקדמים, המעוצבים והיוקרתיים ביותר שנוצרו בישראל אי פעם. אבטובי: "לא היה אולם בבאר-שבע ובסביבותיה שאפשר היה להכניס אליו יותר מ-600 איש. במשכן יש 900 מקומות באולם אחד, ו-450 איש באולם השני והם מלאים עד אפס מקום, ערב ערב, כל מופע - סולד אאוט".

במשכן אמנויות הבמה שני אולמות מרכזיים לפעילויות השונות, האחד מכיל למעלה מ-900 כסאות והשני מכיל כ-420 כסאות. לצידם חדרי חזרות בגדלים שונים וחדרי הלבשה שהם המילה האחרונה באירוח אמנים. חדרי בקרה משוכללים צמודים לאולמות ומאפשרים את תפעולם ברמה הגבוהה ביותר.

לצד הפעילות הענפה של תיאטרון באר-שבע, הסינפונייטה באר שבע ולהקת "קמע", שוקדת הנהלת המשכן על בניית תוכנית פעילות עשירה במגוון תחומי תרבות ואמנות: מחול, זמר ישראלי, בידור, מוזיקת עולם, קולנוע ועוד. בחודשי הפעילות הראשונים, ניתן יהיה לראות שם את מיטב אמני ישראל. המשכן ייזום שיתופי פעולה ויארח הופעות מפרויקטים בינלאומיים שיתקיימו בארץ ובעצם יהפוך ל"ערוץ" הדרומי של הפרויקטים. בחודש אוקטובר יארח המשכן את הופעת "בלטנגו בואנוס איירס" עם מיטב הרקדנים הארגנטינאים ובאביב 2009, יתארחו בו מופעים במסגרת פסטיבל ישראל ירושלים. בכוונת הנהלת המשכן להפוך את באר שבע ל"ערוץ" המרכזי של פסטיבל ישראל.

במהלך עונת 2009 יתקיימו במשכן סדרות שיופקו במיוחד עבור תושבי באר-שבע והנגב, סדרת מופעי זמר, סדרת מחול שתציג את מיטב מופעי המחול בישראל, סדרת תוכניות ספרות ואמנות וסדרת מסע עולמי - תוכניות שיגעו בתופעות ובמקומות מיוחדים על הגלובוס.

בימים אלה בונה הנהלת המשכן את תקציבי השיווק וההפקות בשיתוף משרדי ממשלה ומוסדות נוספים וביניהם משרד התרבות המדע והספורט אשר נרתם לסייע למימון מופעי הפתיחה בחודשים הקרובים.

דנילוביץ': "אני לא מסתפק בזה. אני הולך להקים במהלך הקדנציה שלי את פארק באר-שבע, שיהיה גדול פי 2 מהסנטרל פארק. 5700 דונם בדרום העיר, ליד נחל באר-שבע, בדרך לדימונה, עם אמפיתאטרון ענק למופעים. 20 מיליון שקל יעלה האמפי והוא יכיל 8,000 איש ויהיה המקום היחיד בישראל שיכול לעבוד כל-כך הרבה ימים בשנה. אין בשום מקום בישראל מזג אוויר כמו פה. ואני מוכן לתת דולר על כל דולר שייתנו התורמים". *

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות