איך פועלת קופת גמל ואיפה מושקעים כספי הפנסיה שלכם?

אתם שואלים, המומחים עונים: שאלות ותשובות בנושא הכסף שלכם - מתוך מדור "שפת השוק".

השאלות והתשובות מתפרסמות בכל יום ה' בערב במדור "שפת השוק" בעיתון "גלובס". המדור עוסק בנושאים פיננסיים מסובכים בצורה פשוטה וברורה, במטרה להביא את עולם הפנסיה והגמל לגובה העיניים, לפשט את המושגים שכדאי לכם להכיר, להבליט את מה שבדרך כלל מתחבא באותיות הקטנות, ולסייע לכם לקבל את ההחלטות הטובות ביותר בנוגע לכסף שלכם.

המעביד שלי שלא מפקיד לקרן הפנסיה שלי למרות שהוא מנכה מהמשכורת חלקי בתשלום לקרן. התחלתי לעבוד אצלו לפני עשר שנים. האם אפשרי שיפקיד את כל הסכום היום? איך אפשר לחשב כמה הוא חייב? אני עובד בעוד מקום, ועמית בקרן הפנסיה של מבטחים החדשה.

קודם כל - טוב ששמת לב. אנחנו ממליצים בכל מקרה לעקוב אחר סכומי ההפקדות בתלושי המשכורת, ולהשוות אותם לדו"ח שמגיע בכל רבעון מקרן הפנסיה, כדי לראות שכל הסכומים הופקדו. אם מתעורר חשש שהמעסיק לא מעביר את הכספים, כדאי גם להרים טלפון לקרן ולבדוק.

לגופו של עניין, מסביר ישראל לחמן מחברת שאול את לחמן ייעוץ פנסיוני, ניכוי תשלומים משכר העובד ואי-הפקדתו בתוכניות הפנסיה והביטוח לעובד הינו בניגוד לחוק הגנת השכר. כלומר, המעביר חייב להעביר לקרן הפנסיה את מה שהוא מנכה משכרך ומה שהוא מחויב להפקיד עבורך.

כדי להגן על העובד קובע החוק גם כי ברגע שמעביד חייב סכום לקרן פנסיוניות - קרן הפנסיה תראה את זכויות העובד במקרה של פטירה, נכות ופרישה מעבודה - כאילו שולם במועדו. הקרן היא שצריכה לנקוט אמצעים כדי לגבות את הכסף מהמעביד - ולא אתה. כך שמבחינת הכיסוי הביטוחי ומבחינת הזכויות שלך לפנסיה, אתה מכוסה. הבעיה היא שהפסדת את התשואה שהכסף שלך יכול היה להרוויח בזמן הזה (במקרה של השנה האחרונה, אולי הרווחת כי ניצלת מההפסדים בקופות), והפסדת גם את הטבות המס הניתנות על ההפקדות בקרן, ואותן קשה מאוד לדרוש ממס הכנסה.

אם אתה מעדיף לדרוש את הכספים ישירות מהמעביד, זכור שלצורך החישוב של התחייבות המעסיק לתקופה שפורטה יש לקחת בחשבון את השכר החודשי, את אחוזי ההפקדה כפי שנקבעו בהסכם קיבוצי או הסכם אישי, וגם את התשואה (רווח או הפסד) שהשיגה הקרן. לצורך חישוב כזה כדאי להיעזר בגורם מקצועי.

לחמן מזכיר כי במסגרת תקנות קרן הפנסיה החדשה נקבע כי הקרן מקבל הפקדות חודשיות בלבד (ולא סכום חד פעמי), בסכום חודשי שלא יעלה על 20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק, נכון להיום - כ-3,142 שקל בכל חודש.

אם הינך עובד במקום עבודה נוסף שבגינו מופקדים התשלומים כחוק, לא תהיה השפעה על תנאי הזכויות הפנסיוניות לפטירה, נכות וחיסכון, הנגזרות באופן ישיר מכל מערכת בנפרד.

אני מבוטח בקרן פנסיה של הפניקס. קראתי בעיתון שהם רוצים להעביר את ניהול ההשקעות שלהם להשקעות עוקבות מדדים כי הם לא מצליחים "להכות את השוק". מה זה אומר בדיוק? מה הסיכוי שלהם להשיג בדיוק את התשואה של המדד? מה זה אומר אם המדדים יפלו? ולמה בכלל משלמים להם דמי ניהול? להשקיע במוצר שעוקב אחר המדד גם אני יכול.

חברת הביטוח הפניקס הודיעה בשבוע שעבר על כוונתה לשנות את אופן ניהול ההשקעות בכל אפיקי החיסכון הפנסיוני שלהם - ביטוח חיים, גמל ופנסיה. במסגרת זו החברה מתכוונת לנהל את השקעותיה תוך מעקב למדדי שוק שייקבעו בהמשך. זאת בניגוד לשיטת ניהול ההשקעות הנוכחית, של ניסיון לבחור בצורה מושכלת את המניות וההשקעות שיניבו תשואה עודפת על מדדי השוק.

על מנת להשיג את תשואת השוק, הפניקס תשקיע בישראל באמצעות תעודות סל. עדיין מוקדם לדעת איך היא תעשה זאת בפועל, משום שיכולת ההיצמדות של הפניקס למדדי היחס (המדד שאחריו תבחר לעקוב) יכולה להיות מוטלת בספק בשוק המקומי בשל גודלה (בעולם היא תוכל ללא בעיה לעקוב אחר מדדי היחס מכיוון שהיא תהיה שחקן קטן בשוק). תעודות סל ויתר המוצרים העוקבים אחר מדדים נופלים יחד עם המדדים ועולים איתם, לפחות זו מטרתם. נציין כי גם השקעות נבחרות כגון מניות של חברות מסוימות נפגעות לרוב יחד עם השווקים ועולות בימי גאות ביחד עם השוק. השאלה הגדולה היא לאילו מדדים להיצמד.

סוגיית דמי הניהול מהותית בכל תחום החיסכון הפנסיוני ובהקשר של השיטה עליה הודיעה הפניקס אף יותר. כשם שכל מוצר עולה כסף, גם השירות בגופים המוסדיים עולה כסף. וכמו בכל מוצר פנסיוני, דמי הניהול משמשים למימון המנגנון ולא רק לניהול ההשקעות (שגם הוא עולה כסף), ולכן יש צידוק רב בדמי הניהול.

אולם אין ספק שניהול ההשקעות באמצעות היצמדות לתעודות סל תוזיל את עלות ניהול ההשקעות של הפניקס במידה רבה, ותיצור לה רווחים נוספים. נכון לעכשיו, בכוונת הפניקס לשמור אצלה את דמי הניהול ה"עודפים", ולא לגלגלם בצורת הנחה למבוטחים. נושא זה יהיה פתוח לדיון בין הלקוחות לחברה. אנחנו ממליצים - להתמקח.

באשר להשקעה עצמאית שלך בתעודות סל ומעקב אחר מדדים, זכור שכמו בכל התחום הפנסיוני, בהשקעה באמצעות גוף מוסדי החוסך זוכה להטבות מס ניכרות ששוות הרבה כסף. אם תשקיע לבד (כל עוד אין בישראל קופות גמל בניהול אישי) - תאבד את הטבות המס הללו.

עברתי תאונת עבודה, ואינני יכול לחזור לעבוד. תוך כמה זמן ובאיזה אופן אקבל את הכסף מחברת הביטוח?

תלוי איזה כיסוי יש לך. כיסוי על אובדן כושר עבודה מתחיל לתת פיצוי לאחר שלושה חודשי המתנה, ועד גיל הפרישה, או עד שהמבוטח מסוגל לחזור לעבודה. בפוליסות ביטוחי מנהלים אין החרגה (כלומר, מקרה שבו חברת הביטוח לא תשלם את סכום הביטוח) לתאונה, גם לא לתאונת דרכים. משמעות הדבר היא שכל פציעה או מחלה נכללות בפוליסה.

לכיסוי הסטנדרטי יש אפשרות להוסיף כיסוי שנקרא פרנצ'יזה, או בעברית "סף פיצוי". במקרה כזה, הפיצוי אמנם יינתן לאחר שלושה חודשים, אבל גם רטרואקטיבית, בדרך כלל חודשיים אחורה, כך שתקופת ההמתנה בפועל מתקצרת לחודש, גם אם בדיעבד.

בניגוד לפוליסות של ביטוח מנהלים, בקרנות פנסיה דווקא ישנה החרגה לתאונת עבודה, ובחלקן גם החרגה לתאונות דרכים.

והאם חברת הביטוח יכולה להכריח אותי לעבוד במקצוע אחר, ולא לשלם לי?

ההגדרה של אובדן כושר עבודה, על פי הכיסוי הסטנדרטי, היא "חוסר-היכולת לעבוד בעיסוק או במקצוע שבו עסקתי, ושבעקבותיו נבצר מהעובד לעבוד בכל עיסוק סביר אחר התואם את השכלתו ואת ניסיונו". במילים אחרות, חברת הביטוח יכולה להכריח מבוטח לעבוד בעיסוק אחר מעבודתו, וישנן לא מעט פסיקות בנושא.

למרות זאת, יש אפשרות להרחיב את הכיסוי ולשנות את ההגדרה בפוליסה ל"אי-יכולת לעבוד בעיסוק שבו עסקתי סמוך לפני קרות המקרה". אם ישנה הגדרה שכזו, חברת הביטוח אינה יכולה להכריח את העובד לעבוד בעיסוק אחר. לכל המבוטחים שלנו יש הגדרה שכזו, למשל. אבל בתקנונים של קרנות הפנסיה מופיעה תמיד ההגדרה הראשונה, ולכן אפשר להכריח את המבוטח לעבוד בעבודה אחרת.

תשובות: איציק עוז, מנכ"ל משותף בסוכנות ההסדרים הפנסיוניים אגם-לידרים.

שמעתי שהכנסת אישרה לאחרונה את רשת הביטחון לחוסכים לפנסיה. אני בן 60, וחסכתי עד כה 1.1 מיליון שקל בקרן פנסיה חדשה, ואין לי חסכונות נוספים לפרישה. איך מקבלים את ההגנה הזאת? למי פונים? לאן הכסף מגיע?

דובר משרד האוצר אומר כי אין צורך לפנות לאף אחד, בינתיים: הרשת תחול אוטומטית על כל חוסך בקרן פנסיה, בקופת גמל לתגמולים (דהיינו, בקופות הגמל שהן החיסכון לגיל פרישה), או בביטוח מנהלים משתתף ברווחים (דהיינו שלא בפוליסות ביטוח מבטיחות תשואה) שב-14.12.08 מלאו לו 57 שנים. זאת, בשני תנאים: האחד, שסך ה"עושר הפנסיוני" (כולל מקורות הכנסה אחרים כגון פנסיה תקציבית) של החוסך במועד הפרישה לא יהיה גבוה מ-1.5 מיליון שקל, והשני, שהעמית ימשוך את הכספים כקצבה בלבד (ולא כסכום הוני חד פעמי). דהיינו, מי שירצה לקבל את רשת הביטחון יוכל למשוך כספים "הוניים" רק בדרך של קצבה חודשית.

מכאן, שבאופן עקרוני אתה נכלל ברשת הפנסיונית. כיוון שצברת כבר 1.1 מיליון שקל, תזכה לתקרת ההגנה שעומדת על של 750 אלף שקל (עד צבירה של 1.25 מיליון שקל - תקרת ההגנה היא 750 אלף שקל בניכוי מחצית מהסכום הלא מוגן; מ-1.25 מיליון שקל ל-1.5 מיליון שקל - תקרת ההגנה הינה 600 אלף שקל בניכוי מחצית מהסכום הלא מוגן). הסכום המדויק שתקבל יחושב לפי נוסחה שחיבר משרד האוצר וכוללת את התשואה של הקרן שבה אתה חוסך, תשואת מדד הסמן (מדד שיפרסם הממונה על שוק ההון על בסיס הממוצע המשוקלל של התשואות ברוטו שהשיגו כלל קופות הגמל לקצבה וקופות הגמל לתגמולים במסלול שבו מנוהלים מרבית הכספים) ומדד המחירים לצרכן. המועד הקובע לגבי הסכום שנצבר עבור העמית הינו ה-30 בנובמבר 2008. מכאן שרשת הביטחון אינה מגינה על הפסדי השקעה שקרו עד למועד זה (כולל הירידות החדות של החודשים אוקטובר ונובמבר) אלא רק מדצמבר האחרון ואילך.

באוצר קבעו עוד כי אם החוסך הגיע לגיל הפרישה בטרם חלפו שלוש שנים ממועד החלת רשת הביטחון, אזי במועד המימוש הוא יהיה זכאי לפיצויים רטרואקטיבית.] בכל מקרה, את ההגנה תוכל להחליט לקבל רק כשתגיע לגיל פרישה, ולא כעת. נכון להיום, גם אין כל פירוט לגבי אופן קבלת התשלום האמור - למשל אילו טפסים יש למלא על מנת לקבל את הזכאות - ולכן עדיין לא ידוע מי באמת, אם בכלל, ייהנה מרשת הביטחון. באוצר מציינים בהקשר זה כי "בהמשך יפרסם משרד האוצר הנחיות מפורטות איך לקבל את רשת הביטחון". מכאן, שעל מנת להבין אם יש תוכן ברשת הביטחון, כדאי להמתין עד אשר האוצר ישלים את הטיפול בנושא.

ב-2002 עשיתי ביטוח מנהלים בשם "פרופיל מנהלים פלטינה" של חברת כלל. אחרי שש שנים (לפני כשנה) ביטלתי את הפוליסה אך לא משכתי כסף. האם זו פוליסה טובה?

פוליסת ביטוח מנהלים "פרופיל מנהלים פלטינום" הופצה על ידי כלל חברה לביטוח בשנת 2003. מאיר אוזן, יו"ר קבוצת שקל ניהול ביטוח ופיננסים, אומר כי במועד הוצאתה היתה הפוליסה חדשנית והעניקה למבוטח גמישות רבה בכמה עניינים:

1. המבוטח יכול לבחור מראש את שיטת חלוקת כספי הפיצויים והתגמולים בפוליסה בין תוכנית הון לתוכנית קצבה באותה פוליסה, ולהתאימה לצרכיו, להעדפותיו ולהבטחת ניצול מרבי של הטבות המס בשלב ההפקדה ובעת הפרישה.

2. התוכנית כוללת שישה מסלולי השקעה אשר ניתן להשקיע בהם ואף לשלב ביניהם. המבוטח והמעסיק יכולים לבחור את מסלולי ההשקעה ולשנותם מעת לעת על פי הצרכים והמגמות הכלכליות המשתנות.

מאז 2004 אין יותר פוליסות שכוללות מסלול הון ומסלול קצבה בפוליסה אחת, וכן אין אפשרות בחירה במגוון מסלולי השקעה.

לכן, בבואנו לבדוק האם לחדש את הפוליסה או להחליפה באחרת עלינו להתייחס לכמה פרמטרים: מה גובה התשואה נטו (רווחים/ הפסדים) שהכספים שחסכת צברו לעומת פוליסות אחרות בתקופת החיסכון האמורה; מה גובה דמי הניהול שנגבו ממך לעומת דמי הניהול שגובות תוכניות אחרות; מה עלויות הביטוח ששילמת.

מומלץ לפנות לייעוץ פנסיוני מקצועי שיסייע בידך לקבל החלטה מושכלת, שכן הניוד החופשי מאפשר העברת הפוליסה לאפיק השקעה אחר.

מהם ההון העצמי של חברה? הכנסות? הפסד תפעולי? הפסד נקי? רווח/הפסד למניה נגזרים לפי איזה סוג רווח? ומה זה Non GAAP?

טלי ציפורי, כתבת "שוק ההון" של "גלובס", מסבירה:

הון עצמי: מאזן של כל חברה מורכב משני צדדים. הראשון, צד הנכסים (סך ההשקעות של החברה) והשני, צד ההתחייבויות וההון העצמי (המקורות הכספיים שבאמצעותם מממנת החברה את ההשקעות).

ההון העצמי הוא ההפרש שבין נכסי החברה לבין התחייבויותיה, ולכן מרבים להתייחס אליו כאל נתון המשקף את שווייה המינימלי של החברה. הון עצמי גדל כתוצאה מרווחים שצוברת החברה מדי רבעון (או קטן אם מדובר בהפסדים), מהנפקת הון נוסף (כמו הנפקת מניות לציבור), ממימוש כתבי אופציה (כמו אופציות שהוענקו לעובדי החברה) ומהמרת איגרות חוב. אם התחייבויות החברה עולות על שווי נכסיה, ההון העצמי הופך לשלילי (גירעון בהון), מצב העלול לגרור את החברה לפשיטת רגל.

הכנסות: סעיף ההכנסות או המכירות הוא הסעיף המוביל בדו"ח הרווח והפסד של חברה. הכנסות כוללות את שווי עסקאות המכירה שבוצעו בידי החברה בתקופת הדו"ח (רבעון או שנה), בין אם התמורה הכספית התקבלה בפועל ובין אם לא (שפירושו מכירה באשראי).

רווח/הפסד תפעולי: הרווח שרושמת החברה לאחר שהיא מנכה מהכנסותיה את ההוצאות הקשורות לייצור (זה מכונה עלות המכר, וכך נוצר רווח גולמי) ואת ההוצאות התפעוליות (וכך נוצר הרווח התפעולי). הוצאות תפעוליות הן הוצאות המשמשות להפעלה השוטפת של החברה, דוגמת הוצאות מכירה (כמו עמלות לסוכני מכירות), הוצאות שיווק (כמו פרסום), הוצאות הנהלה (כמו שכר מנהלים) והוצאות כלליות (כמו הוצאות משפטיות).

רווח/הפסד נקי: השורה התחתונה של דו"ח רווח והפסד. הרווח הנקי הוא הרווח התפעולי, לאחר הפחתה של שלושה דברים: א. הוצאות מימון (בעיקר הוצאות ריבית שהחברה משלמת על הלוואות שנטלה); ב. רווחי/הפסדי הון חד פעמיים שאינם חלק מהפעילות השוטפת של החברה (לדוגמה, בגלל רכישת אג"ח של החברה, או בגלל פיטורי עובדים); ג. מס על ההכנסות (מס חברות שאותו משלמת החברה בהתאם לחוקי המס).

רווח/הפסד למניה: כדי לחשב אותו, מחלקים את הרווח הנקי במספר המניות של החברה.

Non GAAP:

GAAP הן ראשי התיבות של Generally Accepted Accounting Principles, שפירושו עקרונות חשבונאיים המקובלים בעולם. לכן, Non GAAP פירושו דיווח כספי שאינו עומד בכללי GAAP. ברוב המקרים, חברות ציבוריות מקפידות לדווח לפי שתי השיטות, כדי להראות לציבור המשקיעים היכן טמונים ההבדלים בין השתיים. דיווח Non GAAP אינו כולל התייחסות לנתוני רווח והפסד שאינם קשורים לפעילות השוטפת של החברה, ולכן רווח נקי Non GAAP גבוה יותר מרווח נקי לפי כללי GAAP.

שאלות למדור אפשר לשלוח לכתובת sfat-hashuk@globes.co.il, ומומחים מכל התחומים יענו עליהן.