בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה את בקשת עיריית אריאל להורות לחברת וואלה! תקשורת לחשוף פרטי גולש ששלח לראש העיר, רון נחמן, הודעות מתיבת דואר אלקטרוני שלה. זאת, משום שההודעות לא היוו לשון הרע או עוולה אחרת. מדובר בפסיקה שנייה המאמצת את הגישה המקלה לחשיפת זהות גולש.
כזכור, בפסיקה המחוזית התפתחו 3 גישות מתי תיחשף זהות גולש. לפי הגישה המחמירה (השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן), האנונימיות תוסר רק אם דברי הדיבה נכנסים לגדר עבירה פלילית של לשון הרע. לפי הגישה המקלה (השופטת ד"ר דרורה פלפל), כשהשימוש לרעה באנונימיות ברשת מהווה לכאורה עוולה בנזיקין, אף אם אין חשש לעבירה פלילית. לפי גישת הביניים (השופט יצחק עמית), כשיש עילת תביעה נגד הגולש וקיים "דבר מה נוסף" (אחד מבין כמה אפשריים שנמנו) המצדיק את חשיפת זהותו.
השופטת פלפל ביססה את גישתה על תזכיר הצעת חוק מסחר אלקטרוני, לפיו בית משפט רשאי לחשוף פרטי גולש אם יש "חשש של ממש" לביצוע עוולה או הפרת זכויות קניין רוחני. למרות שמדובר בהצעת חוק שטרם התקבלה, היא סברה כי ההצעה מציגה מדיניות עתידה של המחוקק, שמשתלבת ביסודות שיטת המשפט.
השופט אבי זמיר אימץ את גישת השופטת פלפל. "לטעמי, הצעת החוק מבטאת את המבחן הראוי. גם בטרם הבשלתה למעשה חקיקה גמור, יש בה כדי ללמד על 'הלך הרוח' של המחוקק, וניתן למצוא בה את האיזון המתחייב בין הזכויות המתנגשות". לדבריו, ה"חשש של ממש" לביצוע עוולה מתקיים אם המבקש מוכיח שבידיו עילת תביעה שסיכוייה להתקבל טובים.
באשר לדוא"ל לראש העיר אריאל קבע זמיר, כי "לשון הכותב - יש בה מידה לא מבוטלת של חוסר טעם", אולם היא אינה לשון הרע, אינה הטרדה מאיימת ואין בה הסתה לגזענות, ומשכך סיכוייה של תביעת העירייה להתקבל אינם טובים. (ת.א. 2433/07).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
