אם ללמוד מניסיון השנה החולפת, הרי שמנהלי השקעות לא ממש צפו, בלשון המעטה, את הצונאמי ששטף את שוק ההון. ובכל זאת, אנו ממשיכים לקוות כי האנשים שמנהלים את כספנו יודעים לחזות, ולו במידה מסוימת, מה יקרה בשווקים. לכן, שאלת מיליון הדולר היא עדיין: מה צפוי לנו בשווקים בשנה הבאה?. בראיון ל"גלובס", יעקב ויינשטיין, מנהל ההשקעות הראשי של מגדל שוקי הון, פורש את תחזיותיו ל-2009, מונה את אפיקי ההשקעה המועדפים עליו, והזדמנויות היסטורית שמציעה התקופה, ומפרט גם את הרכב תיק ההשקעות המומלץ שלו.
"אם את רוצה, אפשר לתת לראיון הזה כותרת כבר בתחילתו", צוחק ויינשטיין - "'הישרדות 2009'. כי אין ספק שאנחנו נמצאים עמוק בתוך המיתון, אבל אין עדיין אפילו רמז הכי קטן של יציאה ממנו. עוד לא הגענו לשיא, ואין שום אינדיקציה שמשהו הולך להשתנות. יש לי עוד כותרת שיכולה להתאים - SURVIVAL AND REVIVAL (הישרדות והתחדשות, ת.ק.)".
*מה מייחד את המיתון הנוכחי?
"המיתון הנוכחי שונה מקודמיו, כי אנחנו נמצאים בתהליך DELEVERAGE (הורדת מינוף) הגדול בהיסטוריה. ומאחר שמדובר באירוע מהותי ולא בר חלוף, ההשפעות שלו יהיו לתקופה ארוכה. אנחנו נחווה יציאה מאוד איטית מהמיתון, כך שאנו נידונים למספר שנים של צמיחה מאוד נמוכה, כאשר הכלכלות המערביות יצמחו ב-1% בשנת 2009, וארה"ב תציג צמיחה אפסית. גם כשנעבור לצמיחה, היא תהיה איטית בכל העולם, בעיקר בגלל הורדת מינוף בפעילות העסקית. כשהמינוף נמוך יותר, גם הצמיחה והרווחיות נמוכות יותר, והמשמעות היא שגם עליית שערי המניות תהיה על אש קטנה יותר".
*איזו אינדיקציה תביא אותך להסיק כי מתחילה התאוששות?
"למשל, בתחום הנדל"ן בארצות הברית. שם אני מצפה לראות הפסקה של ירידת מחירי הבתים, כי זהו אינדיקטור שחייב לבוא כפועל מקדים לכל התייצבות כלכלית. אני סבור שזה לא יקרה לפני סוף 2009, או תחילת 2010".
*ומה באשר לצעדים שינקוט הממשל האמריקני החדש, בראשות ברק אובמה?
"יש תקווה גדולה וגם אמונה שהממשל החדש של אובמה יעשה צעד נועז, ובמקום להפנות את כל הכסף לחיזוק המערכת הפיננסית, כמו שעשה בוש, הוא יתמקד במניעת חדלות פירעון של בעלי הבתים. הממשל שופך טריליוני דולרים לתוך המערכת הפיננסית, תוך שהוא עושה דבר שבעבר לא היינו מאמינים שיעשה - משאיר גם משהו לבעלי המניות, במקום למחוק חלק מהם".
*יש הטוענים כי קיים גם צד חיובי למיתון, כשהוא "ינקה" חברות שלא אמורות לשרוד. מה דעתך על כך?
"אני מסכים. היופי במיתון הוא, שהוא מוחק והורס חברות כושלות ומצמיח במקומן חברות חדשות, יעילות יותר, טובות וחכמות יותר, שמובילות את הצמיחה הבאה. אבל במקרה הנוכחי, בגלל היקפו העצום של המשבר, הבנקים המרכזיים והממשלות מחיות גם גופים שבאופן טבעי היו צריכים להיעלם. גופים כאלה יקשו על הצמיחה הבאה, כי זו לא פעולת התחדשות נכונה, אלא הנשמה. דווקא בליהמן ברדרס, כשכבר היה מקום לסיוע, העדיפו ללמד לקח ש'מי שכושל נסגר'. אבל הנזק של קריסת ליהמן ברדרס מורגש ומשפיע עד היום".
*איפה אתה רואה את השלכות המיתון בישראל?
"המשק הישראלי סובל היום משני דברים. ראשית, השקל החזק שגורם נזק כלכלי אמיתי למשק, ושנית לא ברור איזה ענף יוביל את השגשוג. בחמש השנים האחרונות מי שהוביל את הצמיחה היו חברות ההיי-טק. לכן, עד שלא תהיה התאוששות בהיי-טק העולמי, לא תהיה התאוששות במשק הישראלי. פשוט אין סקטורים אחרים שיובילו את הצמיחה".
*כיצד ייראה עולם ההשקעות ב-2009?
"את שנת 2009 יאפיינו שני מוטיבים עיקריים: שוק המניות יהיה מאוד תנודתי ויתנהג במאניה-דיפרסיה, וכן נראה בעיקר צעדים פיסקאליים בארה"ב, כיוון שהצעדים המוניטריים פחות או יותר מוצו. כציפייה לצעדים אלה, נראה ראלי במניות ולאחר מכן אכזבה וירידות. הסיבה היא שצעדים פיסקאליים מעצם טיבם לוקח להם זמן עד שהם משפיעים על המשק, בעוד שלמשקיעים יש פתיל קצר, המון כסף וחשש מריבית נמוכה לטווח קצר. לפיכך, במהלך 2009 יותר ויותר גופי השקעה יתחילו לצאת מהחורים, כדי לחפש השקעות בריביות גבוהות מ-1%. אני צופה שהגדלת הסיכון תהיה הדרגתית, תתבטא בקניית אג"ח קונצרניות בדירוגים גבוהים, מניות בלו-צ'יפ (עילית), וכן זהב ומניות נפט".
הזהב הוא הכסף החדש
ויינשטיין מאוד מצדד בהשקעה בזהב ובנפט, והוא רואה בשוק הנוכחי הזדמנות היסטורית להשקעה בנפט. "לגבי סחורות, כל זמן שיש מיתון לא נראה עלייה משמעותית במחיריהן. כשנתחיל לצאת מהמיתון, יחד עם הנפט והזהב יעלו גם הסחורות הרכות - חיטה, סויה וכדומה. אבל למה להתעסק בסחורות האחרות, כשהנפט נראה כסחורה מובילה עם הסיכוי הטוב ביותר להכפיל את עצמו?".
*למה הנפט?
"מחיר של 35-40 דולר לחבית הוא חזרה להרגלים ישנים של בזבוז וצריכה של האנרגיה הישנה. אין הרבה אפשרויות השקעה שאני רואה בהן DOWN SIDE מוגבל, ולגבי הנפט ברור שלא ירד לפחות מ-30 דולר לחבית. חוסר האיזון בין הביקוש לתפוקה בנפט, שהיה קודם לרעת הצרכנים (כשהביקוש היה גדול מהתפוקה), השתנה בגלל המיתון העולמי, והיום מדובר בהיצע של מליון וחצי חביות, כאשר ישנו סיכוי טוב מאוד להכפלת המחיר לרמות של 70-80 דולר בטווח של שנה-שנתיים".
*ומדוע הזהב מהווה אפיק השקעה אטרקטיבי בעיניך?
"בגלל המבוכה הגדולה בשוק המטבעות העולמי, את מקומם הולך לתפוס הזהב. מאז 2001, כל שנה נרשמה עלייה כלשהי במחיר הזהב, אפילו ב-2008. ככל שנתקרב לצמיחה כלכלית לקראת יציאה מהמשבר, מקומו של הזהב ילך ויגדל. במקביל, נרצה לברוח מהדולר בגלל מה שעושה היום הממשל האמריקאי, ששופך טריליוני דולרים, וגם באירו לא נרצה להשקיע".
*על איזה עוד אפיק השקעה אתה ממליץ?
"אני ממליץ על שווקים מתעוררים, בגלל הריבוי הטבעי והילודה הגדולה שם, שיביאו לצמיחה כלכלית משמעותית יותר. גם היום, בזמן מיתון, עוד קיימת שם צמיחה, והיא עדיין גבוהה יותר מבמדינות המפותחות. לא כל המדינות זהות - המאכזבת הגדולה תהיה רוסיה, והמפתיעה בגדול תהיה ברזיל. רוסיה נשענת יותר מדי על שגשוג שמקורו בנפט, וכפי שכבר ראינו זה לא עובד. בנוסף, המשטר ברוסיה רקוב מיסודו, וההשקעה בתשתיות שם היא הנמוכה ביותר מבין המדינות התעשייתיות. כל זה, בשילוב הטעות שעשו כשלא נתנו לרובל להיחלש, וניסו לתמוך בו ובזבזו רזרבות מט"ח עצומות - יהיו בעוכריהם.
"מנגד, ברזיל נתנה למטבע שלה להיחלש ושמרה על מרבית הרזרבות שלה. היום, עם מטבע מפוחת, היא בנויה טוב יותר לקראת יצוא של נפט וסחורות חקלאיות. ברזיל הופכת להיות מיני מעצמה כלכלית בדרום אמריקה, ויש לה הנתונים להיות מדינה מובילה כלל עולמית, כשנצא מהמיתון העולמי כמובן".
"באג"ח קונצרני - כל היער הוא ירוק"
*ואם נחזור לישראל, ישנו קונצנזוס כי שוק איגרות החוב הקונצרניות מהווה היום הזדמנות גדולה - יש האומרים של פעם ב-100 שנה. האם אתה שותף לקונצנזוס?
"ברור שהירידות הגדולות כבר מאחורינו, וברור שיהיו הסדרי חוב ושיהיו גם חברות שלא יחזירו את החוב, אבל 'כל היער הוא ירוק'. למשל, איגרת חוב של אפריקה ישראל הנסחרת ב-13 אגורות - אני לא יודע אם אפריקה תשלם את החוב, אבל אג"ח כזה קונים, לא מוכרים".
*מהו הרכב תיק ההשקעות עליו תמליץ ללקוח בשנת 2009?
"להערכתי, לפחות 30% מהתיק צריך להיות בקרנות אג"ח כללי. 10% נוספים מהתיק בזהב, 10% בנפט, 10% מניות בחו"ל (חברות גדולות, בעיקר בארה"ב ובאמצעות ETF), 10% אג"ח חברות בחו"ל ו-30% מהתיק באג"ח קצרות, למטרת שמירה על נזילות".
*לאיזה אפיק לא היית מתקרב היום?
"לאיגרות חוב ממשלתיות של ארה"ב. התשואות שם מבטאות חשש גדול, וברגע שהעולם יצא ממיתון בסוף 2009 או 2010, נראה בריחה המונית מהאיגרות הארוכות, מה שיביא למפולת בשוק זה. גם לאג"ח ממשלתיות בישראל לא הייתי מתקרב. מאחר ששם המשחק הוא הישרדות והתחדשות, אני מעדיף אג"ח קונצרני, או לשמור על המזומן כדי לנצל את ההזדמנויות בשוק המניות".
*האם יש לך תחזית גם לגבי יחסי הדולר-שקל?
"יותר סביר כי שער הדולר יעלה ל-4.2 שקלים, מאשר יירד ל-3.4 שקלים. כל זמן שהדולר חזק בעולם, תופעה שתימשך במחצית הראשונה של 2009, הוא יהיה חזק גם מול השקל.
"מוקדם מדי לומר שעם שינוי כיוון של הדולר לירידה, השקל יתחזק".
"קשה לי להאמין שיכולה להתרחש הלאמה של בנקים בארץ"
לפני כמה ימים הוריד נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, את הריבית במשק לשיעור של 1%, הנמוך ביותר אי פעם. לכך קדמה הורדת תחזית הצמיחה ל-2009 לשיעור שלילי של 0.2%. רוב הכלכלנים סבורים כי יתבצעו הפחתות ריבית נוספות, אבל לדעת ויינשטיין הסוגיה פשוט לא רלוונטית. "זה חסר משמעות", הוא טוען. "גם אם הריבית בישראל תרד ל-0%, זה לא ישנה. כל זמן שהורדת הריבית לא גורמת לבנקים לתת כסף למשק בריביות נמוכות על מנת שישקיע, הורדת ריבית רק מגדילה את הרווחיות של הבנקים".
*מדוע אתה סבור כך?
"מטרתה של הורדת ריבית היא בדרך כלל לתת דחיפה כלכלית. זה ממש לא קורה כאן, וגם לא בעולם כולו. למעשה, רק הריבית למפקידים יורדת, ויש בזה רק דבר אחד טוב - זה דוחף את המשקיעים לחפש אלטרנטיבות השקעה אחרות על פני הפיקדון הבנקאי. יחד עם זאת, כבר לא קיים המושג של 'ריבית נמוכה טובה לבורסה'. זה פאסה, ולא קיים יותר במצב הכלכלי הנוכחי ובמחנק האשראי הזה. הבנקים המרכזיים מחמיצים את המטרה, כי הם מבזבזים את התחמושת הפיננסית הכי גדולה שיש להם. מתקרב הרגע בו יצטרכו לעשות הלאמות של בנקים, על מנת לגרום להם להלוות כסף".
*האם הלאמת בנקים עשויה להתרחש בישראל?
"קשה לי להאמין שהלאמה יכולה לקרות בארץ, אם כי כבר היו בעבר ניסיונות להשפיע על הבנקים כך או אחרת. בעולם, שרי האוצר והבנקים המרכזיים חסרי אונים מול הרצון הלגיטימי של הבנקים לשמור על ההון שלהם. אבל, אם לא ילוו כסף, לא תהיה פעילות כלכלית".
"הציפיות ממנהלי השקעות הן הרבה מעבר ליכולת שלהם"
ויינשטיין הגיע למגדל שוקי הון לפני ארבע שנים, לאחר שמגדל רכשה את בית ההשקעות אפיקים שהיה בשליטתו ובניהולו. הרכישה נעשתה תמורת 140 מיליון שקל, בתקופה של מכירת קרנות הנאמנות הבנקאיות לחברות הביטוח. אפיקים ניהלה קרנות נאמנות ותיקי השקעות בהיקף של כ-3 מיליארד שקל בעת רכישתה, והתמחתה בעיקר באפיק הסולידי.
בניגוד לעסקאות רכישת קרנות הנאמנות הבנקאיות, את אפיקים רכשה מגדל בגלל ויינשטיין ולא בגלל הנכסים. ויינשטיין נחשב למנהל איכותי ומוערך בשוק ההון, ומגדל ביקשה לרכוש מותג. למרות זאת, ובדומה לקרנות הבנקאיות האחרות, גם קרנות הנאמנות של אפיקים סבלו מקיטון חד בנכסיהן. למעשה, כיום המותג אפיקים עוד מתנוסס אמנם על כמה קרנות של מגדל שוקי הון, אך לא נעשה בו שימוש יותר.
*במבט לאחור, האם אתה מרוצה ממכירת אפיקים?
"אני מרוצה מההשתלבות של אפיקים בתוך מגדל, ומשוכנע שהתרומה שלי למגדל, כמו גם של יתר מנהלי ההשקעות באפיקים, היתה מאוד חיובית ופוריה. בסך הכל, ההרגשה שלי היא שכל הצדדים מרוצים. העובדים המקוריים של אפיקים מועסקים עד היום במגדל שוקי הון, ומבחינתי עזרנו להפוך את מגדל שוקי הון לאחד מבתי ההשקעות המובילים בשוק".
*כמנהל השקעות ותיק שראה כמה משברים בחייו, מהו חלקם של מנהלי ההשקעות במשבר הנוכחי?
"מרבית מנהלי ההשקעות הם ביסודם פוזיטיביים בהשקעה, כלומר משקיעים בכיוון חיובי ולא בציפייה להתנהגות נגטיבית של השווקים. בשנה כזו קשה היית צריך להאמין שבגלל שהמשבר הוא כל כך גדול, יש להתרחק מכל הזדמנות השקעה שהייתה. כלומר, היית צריך לנוע בין לא להשקיע כלל ללהשקיע בשורט, כי שום דבר לא עבד ב-2008. מנהלי השקעות יכולים לעשות ביצועים יותר טובים או פחות טובים, אבל הם לא יצרו את המשבר. גם כשהולכים לעו"ד והוא מפסיד במשפט, הוא לא מפסיק להיות עורך דין טוב בשל כך. הציפיות ממנהלי השקעות הן הרבה מעבר ליכולת שלהם לצפות דברים, במיוחד כה דרמטיים".
[לאתר אפיקים סולידיים]
כתבות
ני"ע
