הירושה של פרידמן: אילו משימות ניצבות בפני שר המשפטים הבא?

המשבר החריף ביחסים עם העליון, קריסת בתי המשפט תחת העומס והגידול המסחרר במספר עורכי הדין הם רק חלק מהמשימות הניצבות בפני שר המשפטים הבא, לאחר הקדנציה הקצרה והסוערת של דניאל פרידמן

בתום כהונתו הקצרה והסוערת של שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן - אם יוצאים מנקודת הנחה, הגיונית למדי, שהוא לא ימשיך לכהן בתפקידו לאחר הבחירות - אפשר לסכם את המשימות העומדות בפני שר המשפטים הבא בשתי מילים רבות משקל ומשמעות: "שיקום המערכת". כמעט כל המערכות שמחוברות בחבל הטבור למשרד המשפטים זועקות היום ל"מזון, מים ואוויר לנשימה". חלקן קיבלו יחס אוהד מפרידמן, אחרות זכו ללחי צוננת, אך גם אלה וגם אלה, כך מרגישים בקהילייה המשפטית, נמצאות היום באותו מקום - קריסת מערכות כמעט טוטלית.

באפריל 2006 פרסם פרידמן - פרופסור מכובד שלא תיאר לעצמו שתוך זמן קצר ימונה לשר המשפטים - מאמר בעיתון "ידיעות אחרונות", שכותרתו הייתה לטיפולך, שר המשפטים הבא. פרידמן פתח את המאמר במילים: "תפקיד שר המשפטים יהיה אחד התפקידים המרכזיים ביותר בממשלה הבאה, ועשויה להיות לו השפעה מכרעת על דמותה של ישראל בעשורים הבאים. שר המשפטים ייכנס לתפקידו בתקופה שבה נתון בית המשפט העליון במשבר החריף ביותר בתולדותיו, והמערכת כולה ניצבת בפני קשיים גדלים והולכים". המאמר שתקף, בין היתר, את תפקוד בית המשפט העליון, נשמע היום רלבנטי מתמיד.

המשבר בבית המשפט העליון רק החריף ("בזכות 'תרומה' נכבדת של פרידמן", אומרים משפטנים), בתי המשפט בארץ קורסים תחת העומס ("בזה פרידמן דווקא טיפל", מבהירים תומכיו), עורכי-הדין מתרבים בקצב מסחרר שאין לו אח ורע בעולם, והמערכת מתמוטטת. נדמה, שבעידן 'פוסט-פרידמן' העבודה של שר המשפטים תהיה קשה יותר בכל הזירות המשפטיות. אך הדבר הבוער ביותר, שעליו שמים היום בקהילה המשפטית דגש רב, הוא שיקום אמון הציבור במערכת השיפוטית.

החזרת האמון

"המשימה העיקרית של שר המשפטים הבא תהיה לחזק את אמון הציבור במערכת המשפט. צריך לתקן את הנזק העצום ששר המשפטים הנוכחי עשה למערכת המשפט", אומר עו"ד רון גזית, ממשרד גזית-רוטנברג.

לדעת גזית, התמיכה בפרידמן מגיעה ממקום שכולנו צריכים לחשוש ממנו. "יש אצלנו מין נוהג כזה שכל נבחר ציבור שנחשד בפלילים מעוניין בכהונתו של פרידמן כשר משפטים. רה"מ אהוד אולמרט מינה את פרידמן לשר משפטים כי הוא ידע את האג'נדה שלו נגד הפרקליטות ונגד היועץ המשפטי לממשלה, ועכשיו יש לנו תופעה דומה עם ח"כ אביגדור ליברמן. הוא צפוי לקבל בין 17 ל-20 מנדטים, כך שהוא אמור להיות בעל השפעה בהרכבת הממשלה הבאה, וכבר הודיע בתקשורת שיתנה את מינויו של פרידמן לשר משפטים כתנאי קואליציוני. אני מקווה שאם הליכוד ייבחר, גדעון סער ודן מרידור ימנעו את זה. יהיה רע למערכת המשפט אם פרידמן ימשיך לכהן בתפקידו".

עו"ד רם כספי מסכים עם הדברים. "הדבר הראשון ששר המשפטים הבא צריך לעשות זה לפעול להחזרת האמון במערכת המשפט, שנפגע קשות משני טעמים מצטברים: הראשון, הריב התקשורתי בין שר המשפטים לנשיאת בית המשפט העליון; והשני, וכאן יש לי ביקורת מסוימת, הכניסה של בית המשפט העליון לתחומים לבר-משפטיים שחוצים את העם, כדוגמת ענייני דת ומדינה או המיגון של יישובי עוטף עזה".

מינה שופטים

גם פרופ' מרדכי קרמינצר, סגן נשיא לחקר הדמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מאמין שחייבים לשקם את התדמית המנופצת של בתי המשפט, ובייחוד בית המשפט העליון, בעיני הציבור. "פרידמן פגע במעמדו של בית המשפט העליון על-ידי ההתקפות עליו, ולכן יש מקום לעשות עבודה משקמת. גם בלי קשר לפרידמן, תפקיד בית המשפט הוא להגן על זכויות אדם, גם כשזה אינו צעד פופולרי. כדי שזה ייעשה, צריך ששר המשפטים יבין שיש לו תפקיד של הגנה על בית המשפט".

לדבריו, הבעיה היא שורשית ועמוקה יותר ממחלוקת ביניש-פרידמן. "יש בעיה כללית של ירידת אמון במוסדות שלטוניים נוספים, ולכן מינו ועדת מומחים שתבחן ביצוע שינויים בשיטת הממשל שלנו. זה דבר שראוי לבחון אותו. ישנה גם ירידה באמון באכיפת החוק, וראוי לבחון ממה היא נובעת ואם היא מחייבת שינויים או שיפורים, חלקם בשיתוף פעולה עם השר לביטחון-פנים וחלקם ברמה הפנימית של משרד המשפטים. שר משפטים שירצה לעשות עבודה נאמנה, ידיו יהיו מלאות עבודה".

* יש סיכוי שפרידמן ימשיך בתפקידו?

קרמניצר: "אני מתקשה להאמין שהוא ימשיך לכהן כשר. זה יהיה סימן רע לממשלה החדשה אם במקום שינוי ותקווה בתחום הזה, היא תביא המשכיות של משהו שהיה מזיק ופוגעני. אמנם הוא עשה גם דברים חיוביים, אבל אני חושש שהמאבק משולח הרסן נגד בית המשפט העליון מאפיל על תרומתו החיובית, וכהונתו תסומן ככזו של איבה ועוינות לבית המשפט העליון, וכך הוא ייזכר לרעה בתולדות שרי המשפטים בישראל".

הטרנד שסוחף היום רבים הוא לבקר ולרדת על פרידמן, שמשאיר למחליפו (אם לא לעצמו) אדמה חרוכה. עם זאת, אסור לשכוח שהשר הצליח לממש חלק מהמטרות שעמדו לנגד עיניו עם כניסתו לתפקיד. לאו דווקא הגדולות והעקרוניות שבהן, אך חלקן זוכות לפרגון אפילו ממבקריו הגדולים. הוא הקים בית משפט מחוזי נוסף במחוז מרכז, מינה 70 שופטים חדשים ב-2007, והוסיף יותר מ-80 תקנים לשופטים חדשים שימונו בשנים הקרובות.

בנוסף, פרידמן העלה את הרף בבתי המשפט לתביעות קטנות ל-30 אלף שקל, במטרה להקל על העומס בבתי משפט אחרים, וקידם את הרפורמה בלשכות ההוצאה לפועל, שבמסגרתה הופרדו הלשכות ממערכת בתי המשפט ונחקקה חקיקה חדשה בתחום.

הר של תיקים

למרות זאת, נראה היום שזה אפילו לא קצה הקרחון. לדברי עו"ד יורי גיא-רון, ראש לשכת עוה"ד, "על מערכת המשפט יושב הר של 465 אלף תיקים, מעבר ל-1.3 מיליון תיקים שנפתחים מדי שנה. לשופטים יש משימה כפולה: משימה ראשונה ובלתי אפשרית - לפתור 1.3 מיליון תיקים שנפתחים מדי שנה, כשיש פחות מ-600 שופטים שמטפלים בהם. זה מספר בלתי אפשרי בכל קנה מידה, שהוא כפליים מהמדינות המערביות היעילות מבחינת מספר תיקים על כל שופט. ואם הם עומדים במשימה הזאת יש להם לטפל בעוד קרוב לחצי מיליון תיקים נוספים שתקועים.

"כדי לעמוד בזה, בחישוב פשוט, צריך 900 שופטים, לא 600. כיוון שהאוצר אומר שלא יממן עוד 300 שופטים, שר המשפטים הבא צריך לקדם פתרונות אחרים. פרידמן הצליח להשיג 85 תקנים חדשים לתקופה של חמש שנים. אני מניח שלא ניתן יהיה להשיג תקנים נוספים בשנים הקרובות. הדרך היחידה לפתור את הבעיה תהיה באמצעות כוח-אדם מקצועי שלא נמצא בתוך המערכת. על הצעה מהסוג הזה שוקד היום צוות משותף של הנהלת בתי המשפט ולשכת עוה"ד. תקוותנו היא, שכשההצעה - להעביר בין 150 ל-200 אלף תיקים לאנשי מקצוע-משפט חיצוניים למערכת - תונח על שולחנו של שר המשפטים הבא, הוא יאשר אותה".

משימת המשימות

קרמניצר סבור כי זו "משימת המשימות" של השר הבא, בייחוד לאור שיתוף-הפעולה הנדרש עם נשיאת בית המשפט העליון. "המשימה העיקרית שלו תהיה ייעול העבודה של מערכת בתי המשפט. משימה זו, שצריכה להיעשות בשיתוף ובתיאום עם נשיאת בית המשפט העליון, תחייב גם תוספת מאסיבית של תקנים לשפיטה. זה האתגר הכי גדול בפני מערכת המשפט - איך לגרום שהמערכת תתפקד באופן יותר יעיל. שר המשפטים הבא יידרש לזה בצורה רצינית, ואז לא ייוותר לו זמן לדברים אחרים. מסוג אלו שהעסיקו את פרידמן".

עו"ד כספי מסכם נקודה זו בפשטות. "על שר המשפטים לפעול על מנת להחיש את התהליכים המשפטיים שבסופו של יום הם שירות לאזרח כמו כל שירות אחר. והרי כבר נאמר ש'צדק שמאחר לבוא לאו צדק הוא'".

מעבר לדברים שצריך לשקם - לאחר שפרידמן עירער אותם בעת כהונתו ("אמון הציבור, מעמד בית המשפט העליון ועוד", לדברי משפטנים לא אוהדים), והדברים שפרידמן טיפל בהם ברמת העזרה הראשונה, אך עדיין זקוקים לניתוח מעמיק יותר, יש גם דברים שפרידמן וקודמיו בתפקיד לא נגעו בהם. ושם - כמו בכל חלקת אדמה זנוחה - הבלגן חוגג והעשבים השוטים השתלטו.

אחד הנושאים הללו, כך לדברי עורכי-דין מתוסכלים, הוא הידרדרות מקצוע עריכת הדין. "זה נושא קרדינלי", אומר גיא-רון. "הבעייתיות ברמת המקצוע המתדרדרת, שנובעת גם מריבוי העוסקים בו, היא נושא שרוב שרי המשפטים בעשור האחרון בחרו להתעלם ממנו. בשנת השפיטה הקודמת, העברנו לפרידמן שני רעיונות לשיפור כ'שפני ניסיון' - אחד, להעלות את ציון בחינת ההסמכה מ-65 ל-75, והשני, לשלוח להתמחות חוזרת, מלאה או חלקית, את הנבחנים הסדרתיים במבחני ההסמכה.

"פרידמן לא הרים את הכפפה לאף רעיון. אלה היו רעיונות מינוריים, שלא קשורים לתוכנית המקרו לטיפול בבעיה. אני מקווה, ששר המשפטים הבא - שתוצג בפניו מיד לאחר הבחירות תוכנית מקיפה לשינוי פני מסלול עריכת הדין כדי להביא להטבת העוסקים במקצוע ולטיובו של המקצוע - יהיה שותף לדאגה שלנו להידרדרותו של המקצוע".

כששואלים את שופט בית המשפט העליון בדימוס, אליהו מצא, מה המשימות שיעמדו בפני שר המשפטים הבא, הוא עונה בציניות וצוחק: "לא יהיו לו משימות. הרי שר המשפטים הנוכחי השלים את כל המשימות באופן מושלם". אי אפשר לפספס את הציניות שבדבריו, אך התעקשות על השאלה מניבה תשובה קצת יותר רצינית. מצא: "שר המשפטים הבא צריך לראות את עיקר תפקידו בשיקום מערכת אכיפת החוק בכלל, כולל הפרקליטות, המשטרה, היועץ המשפטי, בתי המשפט ובמיוחד בית המשפט העליון, ששר המשפטים הנוכחי ניסה לפגוע בו.

"כל זה בא גם על רקע הטענות המופנות לבית המשפט העליון. היום מקבלים בציבור את הטענה חסרת היסוד שפתחו בחקירה נגד אביגדור ליברמן כדי לפגוע בסיכוי שלו בבחירות. שר המשפטים הבא צריך לתקן את העיוות. הוא צריך גם לכנס את הוועדה למינוי שופטים ובעיקר בעליון, כי יש מינויים שמחכים כבר יותר מדי זמן. אני חושב, שפרידמן הרס. אני לא מייחס לו כוונות רעות, אבל התפיסה שלו מזיקה ויש לה השלכות בקנה מידה נרחב".

בנוסף לדברים "החמים", יצטרך שר המשפטים הבא לפנות זמן לעניינים שוטפים ודברים נוספים שתמיד נמצאים ברקע ודורשים את התייחסותו, ביניהם שאלות וסוגיות כמו - אם צריך להקים ערכאת ערעור נוספת, שתשחרר את בית המשפט העליון לעסוק בבג"צים ובנושאים עקרוניים, או רעיון שמציע הקמת בית משפט לחוקה; אם צריך לשנות את הרכב ועדת מינוי השופטים; הטיפול בפרויקטים "תקועים", כמו מחשוב בתי המשפט שהושקעו בו יותר מ-200 מיליון שקל, אך כרגע לא מיושם; תיקון חוקים ישנים ומיושנים, חלקם מתקופת המנדט, שבמאה ה-21 צריך לבדוק אותם, ועוד ועוד.

מסביב יהום הסער / פרשנות: ירון דקל

יותר מ-20 שרים כיהנו במשרד המשפטים אחד המשרדים הרגישים והמכובדים במשרדי הממשלה. פרופסור דניאל פרידמן נחשב לשנוי במחלוקת מכולם. מאבקו בנשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, והרפורמות שביקש להנהיג מיקדו סביב המשרד תשומת לב ציבורית שכמוה לא זכורה בעשורים האחרונים.

לרוב העדיף ראש הממשלה להשאיר את התיק בידי שר ממפלגתו. רק שלוש פעמים הוא נמסר לשותף קואליציוני: פנחס רוזן מהמפלגה הפרוגרסיבית בשנות ה-50, עו"ד שמואל תמיר מד"ש בממשלת בגין הראשונה בשנות ה-70, ויוסף (טומי) לפיד משינוי בממשלת שרון השנייה.

ההנחה הרווחת במערכת הפוליטית היא, שאם ייבחר בנימין נתניהו לראש הממשלה הבא, הוא ישמור את תיק המשפטים בידי הליכוד. המועמד המוביל לתפקיד הוא יו"ר הסיעה, ח"כ גדעון סער. סער, כוכב עולה בשמי הליכוד, הוא משפטן ואף כיהן במשרד המשפטים לפני יותר מעשור כעוזר משפטי של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, ושל היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן-יאיר.

בהתחשב בעובדה ששר המשפטים הוא גם יו"ר ועדת השרים לחקיקה ומתאם את כל מהלכי החקיקה מול הכנסת, יוכל סער להביא למשרד את ניסיונו כפרלמנטר חרוץ ומוכשר. נתניהו מעריך אותו ומרבה להיוועץ בו בעניינים פוליטיים ופרלמנטריים.

המועמד היחיד בליכוד שיכול להתחרות על התפקיד הוא יו"ר הכנסת לשעבר, ח"כ ראובן ריבלין, אך זה הבהיר שלא יתעמת עם סער על התפקיד והוא נושא את עיניו לתפקיד שאותו מילא בעבר בהצלחה - יו"ר הכנסת. הסיכוי שנתניהו ימסור את התיק לשותפה קואליציונית הוא אפסי.

מי שעוד תחשוק בתיק המשפטים היא מפלגת העבודה בראשות אהוד ברק, בין אם תצטרף לממשלת נתניהו או לממשלת לבני. שר הביטחון, ברק, גם אמר דברים ברוח זו לח"כ אופיר פינס כשגייס את תמיכתו בו בהתמודדות מול עמי איילון. פינס עשוי לתבוע את התיק לעצמו, אם כי גם השר יצחק הרצוג עשוי להיות מועמד מטעם העבודה. הרצוג הוא משפטן, וכמו סער אף כיהן כמזכיר הממשלה.

מי שלא הבהירה מה יהיה מעמדו של תיק המשפטים בממשלה בראשותה, היא יושבת-ראש קדימה ציפי לבני. לבני מאמינה במקצת הרפורמות שאותן ביקש להנהיג השר פרידמן, אך לא בדרך שבה פעל. ההערכה במערכת הפוליטית היא, שבשל מצוקת התיקים של שרי קדימה לאחר הבחירות מרבית הסיכויים שלבני תחליף את פרידמן. בין המועמדים המוזכרים בקדימה לקבל את התיק, יו"רית הכנסת, דליה איציק. לבני, אם תיבחר, עשויה גם להעניק את התיק היוקרתי לשותפה קואליציונית - העבודה - על מנת לחזק אותה כשותפה המחזיקה בשני תיקים יוקרתיים: הביטחון והמשפטים.

בימים האחרונים נשמעו גם הערכות, שלפיהן ח"כ אביגדור ליברמן ידרוש את התיק לישראל ביתנו כדי להשאיר בו את פרידמן כשר מטעמו, אך הסיכוי לכך נראה קלוש.

מינוי שר המשפטים הבא, האיש שיחליף את פרידמן, ישפיע מאוד על דמותה של הממשלה הבאה, ויתווה את היחס של ראש הממשלה למערכת אכיפת החוק, שידעה הרבה טלטלות בשנתיים האחרונות.

צרו איתנו קשר *5988