הקאץ' העתידי בביטוח הסיעודי - זול לצעירים יקר למבוגרים

כמה מחברות הביטוח מזהות את ביטוח הפרט הסיעודי כמנוע רווחיות, ומציעות פוליסות משופרות כתחרות לביטוחי הקופ"ח ; המהלך חיובי בעיקרו מבחינת החוסכים, שיטיבו לעשות אם יתחילו לצבור זכויות בגיל צעיר - אך טומן בחובו סכנה, כאשר לחברות אפשרות לשנות את תנאי הפוליסה בעתיד, אם יגלו שהבטיחו יותר משהן יכולות לכסות

ביולי 2008 השיקה מכבי שירותי בריאות את הביטוח הסיעודי החדש שלה, שנעשה באמצעות כלל בריאות של כלל ביטוח. היה זה צעד שהצביע על מהלך כולל של שיפור הכיסוי בביטוחים הסיעודיים בקופות החולים וגם בחברות הביטוח. כך, לאחרונה השיקו הפניקס והראל פוליסות ביטוח סיעודי חדשות שמהוות שיפור על המוצרים הקיימים שלהן, ונראה שהפוליסות הנמכרות בתחום, בעיקר הקולקטיביות באמצעות קופות החולים, נמצאות בעיצומו של הליך שיפור.

הפניקס שיפרה לאחרונה את הביטוח הסיעודי שלה והשיקה את פוליסת "סיעודי 360", שקהל היעד העיקרי שלה הוא מבוטחי קופות החולים - בעיקר מכבי ולאומית, שצפויה לצאת במכרז סיעודי תוך חודשים ספורים. הפוליסה היא בפרמיה משתנה עד גיל 64, ואחר כך קבועה לפי תעריף של גיל 65.

אחריה, הוציאה לשוק חברת הביטוח הראל ביטוח סיעודי מסלולים חדשים בביטוח הסיעודי "Golden Care", ביניהם מסלול פרמיה משולבת המשלב פרמיה משתנה על פי גיל ושיעור עולה של פרמיה קבועה. כלומר, מגיל 65 הפרמיה הופכת לקבועה, ללא קפיצה משמעותית בתעריף שמשלם המבוטח. במסלול זה תעלה הפרמיה ב-2% בכל שנה, כאשר מגיל 50 התעריף יעלה ב-5% מדי שנה, והחל מגיל 65 הפרמיה תהיה קבועה. על פניה, מסתמנת תנופה חדשה בתחום זה, ובוודאי הזדמנות טובה לדון במגמות הצפויות בשוק הביטוח הסיעודי, שחברות הביטוח חלוקות לגבי יכולתו לשמש מנוע רווחיות עתידי.

ביטוחי הסיעוד מתאפיינים בקפיצה חדה במחיריהם בגילאים מבוגרים - 65, אז מקובעת הפרמיה המשולמת בגינם. לאור זאת, ובהתחשב בכוונת האוצר לשנות את הביטוחים הקולקטיביים לכמו פרט בעתיד, מצטיירת בחודשים האחרונים תנופה חדשה במוצרי בריאות, כשהקלף המנצח לדעת אנשי הפניקס והראל הוא פנייה למבוטחים הצעירים שלא יצטרכו לסבסד את הקהל המבוגר שחבר איתם באותו קולקטיב בקופת החולים. דהיינו, פנייה לקהל הצעיר לצבור זכויות בביטוח סיעודי באופן אישי ובתימחור אישי, ולשטח בכך את התשלום בגין הביטוח לאורך השנים, ובעיקר בגילאים מבוגרים.

המוצרים טובים ומהווים שיפור ביחס למה שנמכר בעבר, אבל יש לזכור שהם אינם נותנים הבטחה אמיתית ומלאה לגובה הפרמיה והיקף הכיסוי הביטוחי של הפרמיה לכל אורך חיי החיסכון, בדומה למשל להבטחת תוחלת החיים בפוליסות החיסכון בביטוח החיים. זאת, מכיוון שבפוליסות סיעוד פרט, כמו גם בפוליסות הבריאות פרט, יש פסקה קטנה וחשובה שמותירה לחברות את החופש לשנות את מחיר המוצר או את היקף הכיסוי אי שם בעתיד, אם יסתבר שהחישובים שלהם כיום היו אופטימיים מדי. כל זאת, כמובן, רק לאחר אישור האוצר.

תפיסה זו דומה במידה רבה למתרחש בקרנות פנסיה חדשות מול קרנות הפנסיה הוותיקות. כך, שיש חשש שהמחירים של היום והעתודות שנצברים על ידי החברות יתבררו בעתיד כמתומחרים בחסר של מיליארדים על גבי מיליארדים של שקלים, בדומה לקרנות הפנסיה הוותיקות שהבטיחו זכויות שלא יכלו לעמוד מאחוריהן ברבות השנים. ואולם, בדומה לקרנות הפנסיה החדשות, הבעיה נפתרת באמצעות הגברת אי הוודאות אצל החוסך, שאינו יודע מה יקבל בעוד עשרות שנים. כך, אם בעוד עשר שנים ישתנו מהותית התנאים עליהם נסמך תימחור הפוליסה, הרי שמחיריה ישתנו ויגדלו או שהכיסוי שלה יקטן.

וכמו בקרנות הפנסיה החדשות, לא ייווצר גירעון אדיר בעתיד, כי לא יכול להיווצר מצב שכזה. זאת, מכיוון שמבחינת המבוטח אין ודאות לגבי תנאיו לעתיד, כשאלו ישתנו לרעתו אם צריך, כדי למנוע אי התאמה של השוק הפרטי למתן כיסוי ביטוחי בעניין.

הפרמיה מזנקת בגיל מבוגר

פוליסה לביטוח סיעודי נועדה לתת תמיכה לאדם הנמצא במצב שאינו מאפשר לו לבצע פעולות יומיומיות חיוניות, או הזקוק להשגחה. מעצם טבעו, ביטוח סיעודי הוא מורכב בבסיסו ביחס למוצרי ביטוח אחרים, מכיוון שהוא משלב מעין "ריסק" וגם סוג של חיסכון, בוודאי בהיבט של הפרט שצובר זכויות. זו הפוליסה היחידה בה ניתן לצבור זכויות מבחינת הפרט, שאינה ביטוח חיים.

החידוש המשמעותי היה בשנת 2002, כשהאוצר הסדיר את ביטוחי הסיעוד לפרט וקבע שחברת הביטוח רשאית להציע למבוטח המצטרף עד גיל 65 פוליסה לביטוח סיעודי בפרמיה קבועה או בפרמיה משתנה, אך בכל מקרה החל מגיל 65 הפרמיה שתיגבה מהמבוטח תהיה קבועה. עוד נקבע אז, שתמחור הפרמיה לא יתבסס על סבסוד בין מבוטחים בקבוצות גיל שונות, או על סבסוד בין המינים, וכן כי הביטוח הסיעודי כולל חיסכון של זכויות שנשארות בידי המבוטח בכל מקרה.

התנהגות הסיכון בפוליסה זו מאוד ייחודית, כשהסיכון אינו קבוע לאורך תקופת הביטוח, למשל כמו הסיכוי לגניבת רכב לאורך כל השנה. כאן, לאורך השנים הסיכון להפוך למקרה סיעודי נמוך מאוד עד זניח, ובגיל מבוגר יחסית, בסביבות גיל 75, הסיכון למקרה סיעודי קופץ בצורה אדירה. המשמעות היא, שבגילאים מבוגרים הפרמיה אמורה לקפוץ לשיעור שדומה לתשלום החודשי שתעביר חברת הביטוח למבוטח, ולעמוד על אלפי שקלים. נוצר כאן מצב לא הגיוני בו צריך לגבות מבן 80 פרמיה חודשית של אלפי שקלים, וזה בעייתי. לכן, כדאי להתחיל ולצבור את הזכויות הביטוחיות בהקשר זה מגיל צעיר, כשבנוסף הפרמיה הנגבית מתקבעת לפי הוראות הרגולציה בגיל 65.

מנגד, בביטוח הסיעודי הקולקטיבי קיימת בעיה 'היסטורית', שכן ביטוחים אלו תומחרו מראש רק לתקופה קצרה ולא בראייה ארוכה לכל חיי המבוטח, כמו ביטוחי סיעוד פרט. בעבר לא נוצרה רזרבה בביטוח הקולקטיבי בשל העובדה שמדובר בחיסכון לשנים ארוכות - לכל אורך חיי המבוטח. עם זאת, בביטוח הסיעודי הקבוצתי, בעיקר באמצעות קופות החולים בהן מבוטחים מאות אלפי מבוטחים, הקופות מחויבות כיום ליצור רזרבות ולהסתכל על התימחור כאילו מדובר בפוליסת פרט, ולא כאילו עוד שלוש או חמש שנים הקופות יצאו למכרז חדש ותימחור נוסף. זהו מעבר ארוך מאוד שלא ניתן לעשותו מהרגע להרגע, והמטרה היא להגיע בעוד כעשור לפוליסות בקופות החולים שיחזיקו את עצמן כפוליסות פרט.

אי-הוודאות משרתת את החברות

כאן המקום להתעמק במגמות העוברות על תחום הבריאות באופן כללי, ולא רק בארץ. בגדול, ניתן להגדיר זאת באריכות חיים גדלה והולכת, לצד חולשה של עולם הרפואה בהארכת חיים ושמירה על איכות חיים בהתאמה. דהיינו, ככל שאנשים שורדים יותר שנים ומחלימים ממחלות קשות, כמו מחלות לב או אף סרטן, הם מוצאים עצמם חשופים במספרים גדולים מבעבר למחלות סיעודיות שניתן לחיות עימן שנים, ובראשן אלצהיימר. בנוסף, הרפואה המתקדמת גם מסייעת בהארכת חיי החולה הסיעודי, כשלרוב היא לא יכולה לשנות ולשפר את מצבו הרפואי.

לפיכך, נראה שבעתיד יהיו יותר חולים סיעודיים (פשוט יותר אנשים יגיעו לגיל זקנה, וחלק ניכר מהם - כך מלמדים הנתונים הסטטיסטיים - יהיו סיעודיים), כשבמקביל הסיעודיים ישרדו יותר זמן. מכאן, שההוצאה על הטיפול הסיעודי רק תגדל, כשבארץ כמו בעולם כולו אין ידע ויכולת סטטיסטית להעריך את הגידול בהוצאה על ביטוח ושירותים סיעודיים בעתיד. זו עשויה לקפוץ בעשרות מונים, כשבעתיד ייתכן שנגלה כי אין די עתודה לכל ההבטחות שניתנות היום.

מגמות אלה אינן בלעדיות לישראל. גורמים בענף הביטוח מספרים כי מבטחי המשנה החלו לצבור ניסיון רב בתחום בשנים האחרונות, וכיום הם מוכנים לתת ביטוח משנה לביטוחים סיעודיים רק לתקופה קצרה. זאת, בשעה שהפוליסות הסיעודיות לפרט שנמכרות בשוק המקומי הן לכל החיים. בנוסף, מבטחי המשנה דורשים מחיר גבוה בהרבה מבעבר, ומעלים תעריפים.

על רקע השיפור ברפואה, שמאריכה חיים אך לא משפרת את איכותם, וכן מגדילה את מספר החולים הסיעודיים, ובמקביל מאריכה את חייהם כסיעודיים, נראה שהביטוח הסיעודי, ובעיקר ביטוחי הפרט, מהווים מעין פצצה עתידית פוטנציאלית. שכן, חברות הביטוח מתחייבות כיום לפרמיה שיגבו לאורך השנים (בעצם קביעת אופן ההתייקרות שלה לאורך השנים), על סמך מודלים סטטיסטיים ושמירה על עתודות, כשבהחלט ייתכן שבעתיד יתברר שהכל היה בהערכת חסר, וייווצר חוסר אדיר של מיליארדי שקלים, שאותו 'יכסו' המבוטחים.

הפרט הסיעודי נחשב כיום ליותר מסוכן מהביטוח הסיעודי הקולקטיבי (המסוכן מאוד כשלעצמו) מבחינת חברות הביטוח, למרות שהקולקטיבי זול בהרבה מהפרט, והסיבה היא שהביטוחים הקולקטיביים נקובים בזמן ואינם נמשכים לכל החיים. יש להם תאריך תפוגה של אחת ל-3 או 5 שנים, בסופן יכול המבטח לשנות את התעריף ולהתאימו למציאות המשתנה במכרז חדש.

מכאן, שבצל השיפור האמיתי והמהותי בביטוח סיעודי בקופות החולים, נראה שיימשך השיפור גם בפוליסות פרט של חברות הביטוח, שרוצות להשיג לעצמן את המבוטחים הצעירים ולהשאירם אצלן לעשרות שנים. עם זאת, נראה שהוודאות של המבוטח, כמו גם של חברות הביטוח עצמן, אינה קיימת. זהו תחום שנמצא בחיתוליו וסביר שיחולו בו שינויים אדירים ברבות השנים, עם יצירת מציאות משופרת ברפואה שתוביל להארכת החיים, כולל של החולים הסיעודיים. ייתכן גם שמדובר בתחום שהמבוטח קונה בו זכויות לא ודאיות לעתיד, וחברות הביטוח ממשכנות במידה רבה את תוצאותיהן העתידיות.

סוגיות אלו גם מסבירות היטב את מגמת ההתייקרות הדו-ספרתית בביטוחים הסיעודיים כבר כיום - בעיקר בקולקטיביים, ובמידה פחותה גם בביטוחי פרט - התייקרות שנראה כי תימשך גם בעתיד, גם בפוליסות שכבר נרכשו.