מנכ"ל משרד השיכון: "אם לא נגדיל את היצע הדירות תהיה עליית מחירים ביציאה מהמשבר; אני מקווה שהממשלה תמתן את המחזוריות והמחירים לא יעלו"

פיאלקוף, 55, מונה לתפקיד מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון באוקטובר 2007. הוא מוותיקי העובדים במשרד, ומשמש בו בתפקידים בכירים מאז 1982, סמוך לעלייתו מארה"ב. את תואר הד"ר קיבל מאוניברסיטת קולומביה, ניו יורק, בתחום תכנון ערים, ולזכותו עשרות פרסומים אקדמיים ומחקרים.

גלובס: מהן הבעיות הבוערות של הענף כיום?

פיאלקוף: "ישנן שתי בעיות עיקריות. בצד ההיצע - האטה ומחסור צפוי בהיקף יחידות דיור חדשות, דבר שעלול להביא לעליית מחירים כשנצא מהמשבר. בצד הביקוש - פלחי האוכלוסיה שנפגעו במיוחד בשנים האחרונות הם הפריפריה ומחוסרי דירה בעלי הכנסה בינונית ומטה. האתגרים הם להגדיל את ההיצע, לתת כלים במיוחד למצוקת האשראי בענף, וכן סיוע לקבוצות שהזכרתי. הדגש הראשוני צריך להיות על הגדלת ההיצע. התחלנו לפעול במגמה לשחרר ערבויות שבבעלותינו, ולא מן הנמנע שבהמשך יהיו הקלות בתחום מחיר מינימום על אזורים נוספים מלבד ירושלים ואזורי עדיפות א'.

"יש 30 אלף התחלות דיור מדי שנה, כאשר מספר משקי הבית החדשים שנוצרים הוא כ-35 אלף. אם לא נגדיל את ההיצע אנחנו צפויים לעלייה במחירים ביציאה מהמשבר, דבר שלא מיטיב עם הקבלנים ולא עם הרוכשים. באווירת חוסר ודאות יש הססנות וציפייה לירידת מחירים שגורמות לעמדת שב ואל תעשה. כל אחד רוצה לתפוס את עקומת המחירים בתחתית, אבל בד"כ זה לא מצליח".

האם יש בכלל למשרד השיכון יכולת להניע תהליכים בענף הנדל"ן ולהשפיע עליו, ובפרט בזמן משבר?

"המשרד מנסה להשפיע על הענף בהיבטים שונים. בעקבות ועדת זיילר שהוקמה לאחר אסון ורסאי, אנחנו מקדמים קוד בנייה והסדרה של טיב הבנייה. יש רפורמה ברשם הקבלנים, כך שמי שפועל בענף יהיה בעל ידע וכישורים. אנחנו רוצים לקדם שיווקים בשיטת "מחיר למשתכן" במיוחד באזורי ביקוש, כלומר, תחרות בין חברות הבנייה על המחיר המרבי למ"ר. במהלך השנים שווקו 20 אלף יח"ד בשיטה זו, והחיסכון שהושג הוא בממוצע 10%. אנחנו ממשיכים לקדם שיווק, בנייה ופיתוח בפריפריה, למשל למנף את מעבר בסיסי צה"ל לדרום גם בתחום המגורים, כדי שתהיה השתקעות של משפחות".

האם יש סיכוי ליישם את החלטת ועדת זיילר ולהפוך את המשרד למיניסטריון בנייה, תחת פיזור הסמכויות הרחב הקיים כיום בין המשרדים?

"הממשלה אמרה את דברה בשלהי 2006, כאשר הטילה על משרד השיכון את האחריות לטפל בקוד הבנייה ועל משרד הפנים סמכויות אחרות בקשר לחוק התכנון והבנייה. הממשלה לא אימצה חלק מההמלצות ולכן יש עדיין פיצול סמכויות. אנחנו סבורים שהמשרד משמש כמשכן הטבעי לתפקידים המרכזיים של המיניסטריון, בגלל הניסיון, אנשי המקצוע והמחקרים. אני מקווה שהשנה נשווק בחריש באזור נחל עירון. בגלל ההאטה יש קושי לקדם את השיווק במתחמים נוספים, אבל ברצוננו לקדם מלאי תכנון מתאים לאזורים אלה".

שר השיכון הוא בהחלט לא משרה נחשקת והתחלופה רבה. מדוע?

אני לא מכיר את השיקולים של ח"כים לגבי משרד זה או אחר. משקל הענף בתמ"ג נמצא בשפל יחסי, פחות מ-8%, כאשר בסוף שנות ה-90 הוא עמד על 14%. הענף יכול לשמש קטר וזרז לצמיחה כלכלית. אנחנו יושבים עם האוצר כדי שעל אף המצוקה התקציבית הממשלה תשכיל למנף את ההשקעות בענף הבנייה לטובת צמיחה כלכלית. הבירוקרטיה היא אחת הבעיות בתחום, ופתרון הבעיות השונות של אשראי, קידום תכנון, הקמת תשתיות ובעיות אחרות יכול להביא להגדלת הפעילות".

מהי הערכתך על מצב שוק הנדל"ן?

"אני לא רוצה לדבר על מחירים. השוק מאופיין במחזוריות, ויש להניח שאנחנו בהמשך האטה, אבל אני מקווה שפעילות הממשלה תמתן את המחזוריות, וכשנצא מהשפל המחירים לא יעלו. נדל"ן זו עדיין השקעה טובה ויציבה יותר על פני יותר זמן, ואולי מסיבה זו כל כך הרבה משקי בית רוצים להיות בעלי דירה".