גן העדן האבוד של ביבי

קינת השמאלנים שבחרו בציפי על כך שהוליכו אותם שולל, מחמיצה את העיקר

בחוגים שהצביעו לציפי לבני מתפשט והולך "באז" דיכאוני מאז התבררה משמעותן של תוצאות הבחירות - כלומר שלבני ניצחה, אבל גוש הימין השיג רוב חוסם בכנסת.

"למה בעצם זה היה טוב", נאנחים מצביעי העבודה ומרצ, שהפעם בחרו קדימה, למראה הגרפים של הממשלות האפשריות בראשות נתניהו המוצגות בעיתונים. אז זהו - לא רק שזה טוב. זה מצוין.

לגוש המרכז-שמאל לא היה סיכוי לנצח בבחירות. ואולם, שערו בנפשכם מה היה קורה, לו נתניהו היה חוזר ללשכת רה"מ כפי שתיכנן וכפי שניבאו לו הסקרים בתחילה - עם 35 מנדטים וקדימה שצונחת מתחת ל-20 מנדטים?

"שרון החדש", היו מכתירים אותו מנסחי כותרות העיתונים, ולרגלי נתניהו היה נפרש גן עדן קואליציוני - כל הרכב ממשלה שהיה בוחר, היה מקבל - מממשלת אחדות עם העבודה, תוך ריסוק קדימה באופוזיציה - או להיפך - ועד ממשלת ימין, עם 13 שרים לליכוד בכל הרכב. בקיצור - היידה ביבי.

הגיהנום החדש

והנה, בזכות ההצבעה הגורפת ללבני, ממתין לו גיהנום, במקום גן עדן. מאז שניצח, עסוק בכלל ביבי בלשכנע שהוא זה שניצח. מלאכת המרכבה הקואליציונית הפכה לתסבוכת של ממש, שרק לבני וליברמן יכולים להתיר. ובכל מקרה נתניהו יהיה ראש ממשלה חלש.

בנוסף, העובדה שקדימה היא המפלגה הגדולה בפרלמנט הותירה אופציה קלושה, אך קיימת, שלבני תצליח לכפות על ביבי רוטציה. צדקו האדלרים ב"ספין" האחרון של הקמפיין, לפיו הסיכוי היחיד של המרכז-שמאל להוביל את הממשלה הבאה למרות שגוש הימין ינצח (דבר שהיה ודאי וברור) הוא אם קדימה תהיה המפלגה הגדולה ביותר. ואכן נוצר סיכוי קלוש שלבני תצליח בעזרתם של ליברמן והנשיא פרס לכפות על נתניהו רוטציה.

לכי למדבר, ציפי

הניצחון של לבני, גם אמנם במנדט אחד, בלם את נתניהו. הוא אמנם לא מנע את חזרתו ללשכת רה"מ, עשר שנים אחרי שגורש משם בבושת פנים, אבל החזיר אותו קטן. כל מי שלא היה שבע רצון מאופן התנהלות נתניהו כמספר 1 בכהונתו הראשונה כרה"מ, צריך לשמוח בקאמבק החיוור שאירגנה לו לבני. הוא גם צריך לשמוח כי יו"ר קדימה תהיה לא פחות חזקה מרה"מ נתניהו בכנסת הבאה, בין אם תכהן כיו"ר האופוזיציה ובין אם תכהן כשרה בכירה בממשלתו.

ובכל זאת עדיף שלבני תבחר במדבר האופוזיציוני. ראשית משום שכנראה אין ברירה וצריך לתת אפשרות לימין הטהור לשלוט. למרות שהימין שולט כמעט ברציפות מאז 77, בוחריו האידיאולגיים עדיין חושבים שאפשר לתת לדרך הימין לנצח. כנראה שהם זקוקים לעוד ממשלת ימין אחת כדי להבין שחלוקת הארץ בלתי נמנעת.

משום מה הם לא מסוגלים להכיל את העובדה שכל ראש ממשלה, שגוש הימין מעלה לשלטון, רואה את הדברים משם אחרת. בגין עם סיני, שמיר עם מדריד, שרון עם עזה. וגם ביבי. שהמשיך באוסלו והחזיר את חברון הקדושה לערפאת.

תשחק ממשלת ביביליברמן לפנינו

על לבני לאפשר לממשלת ימין טהור להגיב לקסאמים בדרום ולהכריע בדילמה מה עושים עם שלטון החמאס ועם השיחות עם סוריה ואבו מאזן. מצביעי הימין שוב יופתעו לגלות שממשלת הימין מגיבה בצורה די דומה לאופן שהגיבה ממשלת המרכז-שמאל. הרי העניינים, בסופו של דבר, נחתכים בוואשינגטון.

ויש סיבה נוספת מדוע לבני צריכה להוביל את האופוזיציה. בשלב הזה עדיין אין הסכמה גורפת מי יהיה רה"מ הבא. אבל נראה שעל דבר אחד יש הסכמה מקיר לקיר - אם נתניהו ייבחר לתפקיד, מי שיכהן מולו כראש האופוזיציה יירש אותו בבחירות הבאות. וזה כנראה יקרה בעתיד הלא רחוק.