בנק ישראל הודיע שיתחיל לקנות ולבצע פעילות באג"ח ממשלתיות מסוגים שונים ולתקופות שונות בשוק המשני. בעקבות כך תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו כשמחיריהן הגיבו בעליות של בין 2% ל-3%.
מיכאל שראל מהראל פיננסים מסביר כי המטרה היא כפולה: הפחתת ריבית לאורך כל העקום ולא רק לטווחים הקצרים המושפעים מריבית בנק ישראל והמשך הגדלת כמות הכסף גם כאשר ריבית בנק ישראל קרובה לאפס. על ידי כך, בנק ישראל מנסה לסייע לצמיחה במשק כשמהלכיו מכוונים להחליש ולקצר את המיתון ולייצר אינפלציה חיובית ובכך למנוע סכנה של דיפלציה.
להערכת שראל, העלייה באג"ח הממשלתיות הצמודות בהחלט מוצדקת, אך ההשפעה על האג"ח הממשלתיות השקליות נראית מעט מוגזמת, מכיוון שהצעד של בנק ישראל אומנם מגביר את הביקוש לאג"ח, אך גם צפוי להגדיל את האינפלציה הצפויה.
בהראל פיננסים ציינו כי הצעד של בנק ישראל טומן בחובו סיכונים משמעותיים, בעיקר בתקופה זו בה קיימת אי בהירות בקשר להרכב הממשלה החדשה ומדיניותה הכלכלית. "אנו חוששים שאם הממשלה תגלה שיש בשוק קונה גדול ונדיב לאיגרות החוב שהיא מנפיקה, היא עלולה להתפתות להגדיל את הגרעון בצורה משמעותית ולהפעיל על בנק ישראל לחצים לממן גירעון זה גם בעתיד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.