הנקראות ביותר

ללמד את המוח להתלהב

שיטת טיפול הנקראת נוירופידבק מלמדת את המוח להגיב באופן הרצוי ולמקסם ביצועים * השיטה, שיכולה להחליף את כדורי הריטלין למי שסובלים מבעיות קשב וריכוז, אינה חודרנית ומתאימה גם לשיפור היכולות של אנשים בריאים

"האם נוירופידבק הוא טיפול יעיל להפרעות קשב וריכוז? ניסוי קליני מבוקר" - זוהי כותרתו של מאמר שפרסמה זה עתה קבוצת פסיכיאטרים גרמנים משלוש אוניברסיטאות מובילות, בכתב העת המדעי Journal of Child Psychology and Psychiatry, ותשובתם היא "כן".

בניסוי חולקו 102 ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז לשתי קבוצות באופן אקראי. קבוצה אחת טופלה בנוירופידבק ואילו השנייה קבלה אימון ריכוז וקשב באמצעות תוכנת מחשב עטורת פרסים. התוצאות שהשיג הטיפול בנוירופידבק היו טובות יותר.

מאמר אחר שהופיע באחד מעיתוני רפואת הילדים החשובים בעולם Pediatrics הוכיח שנוירופידבק השיג תוצאות דומות לריטלין בטיפול בהפרעות ריכוז וקשב, אלא שההישגים לא נעלמו עם הפסקת הטיפול, להבדיל מהשימוש בתרופה.

"בנוירופידבק קושרים בין מצב גלי מוח מסוים לתחושה טובה, כדי שהמוח ינסה לייצר שוב את אותם גלי מוח", אומר הפסיכיאטר ד"ר דורון תודר, מהמרכז לבריאות הנפש בבאר שבע. "המוח לומד את זה די מהר, ורואים שיפור אפילו במהלך פגישה אחת, אם כי צריך כ-40 פגישות כדי לטפל באופן מלא בהפרעת קשב וריכוז. יש לפניך ילד היפראקטיבי, שכל דבר מסיח את דעתו, שיש לו בעיה לתכנן זמן, שקשה לו לעשות דברים משעממים, ובמהלך הפגישות נעשה לו יותר קל לשבת וללמוד או לקרוא. זה תהליך הדרגתי אבל פתאום יותר קל לו לשבת בכיתה. ריטלין עושה דבר דומה, אלא שלא כל אחד מגיב לריטלין, לעתים יש לו גם תופעות לוואי של דכדוך ואף דיכאון".

להלהיב את המוח

רישום EEG (אא"ג) מתאר את הפעילות החשמלית של המוח ונעשה באמצעות חיישנים המוצמדים לקרקפת. הטיפול אינו חודרני - החיישנים אינם מחדירים זרם או חומר כלשהו לראש, אלא רק בודקים את מצב גלי המוח. אם מנתחים באופן כמותי את גלי המוח, אפשר ליצור מפות מוח שניתנות להשוואה עם נבדק נורמלי באותה קבוצת גיל.

"אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז יש סטייה מן הנורמה בהקשר הזה", אומר ד"ר תודר. "בהפרעה הקלאסית למשל, נראה עלייה של גלי תטא (האיטיים) וירידה של גלי בטא (המהירים) באזורים מסוימים. אפשר לשנות את הדפוס הזה של גלי המוח באמצעות נוירופידבק. במהלך הטיפול צופה המטופל במשחק מחשב, ובכל פעם שיש ירידה בגלי תטא ועלייה בגלי בטא (או כל שינוי אחר שהוגדר מראש באזור המוחי הנכון) המכונית שעל המסך נותנת רייס. הילד מתלהב, המוח מתלהב, ותוך שעה טיפולית אחת כמות גלי התטא יורדת והבטא עולה. אם כי זה לא אומר שבעקבות זה יהיה שינוי מיידי אצל הילד".

ד"ר ענת ברנע, מנהלת מכון ביוקשב, מטפלת באמצעות נוירופידבק מזה עשור במספר תסמונות שמתבטאות בדפוס בלתי תקין של EEG, כמו הפרעות חרדה ופגיעות מוחיות כתוצאה מתאונות. "טיפול בנוירופידבק יכול לשנות את תפקודם של מעגלים במערכות בקרת קשב. נוירופידבק לא מלמד, אלא מכין את הקרקע ללמידה", היא מסבירה. "כשמצמידים לילד מורה פרטי להיסטוריה או לאנגלית, זה מה שהוא לומד. נוירופידבק לא משפר את הידע שלך במקצוע ספציפי, אלא מפעיל מערכות שמאפשרות את הלמידה".

פריצת דרך חתולית

לא מדובר רק על למידה אקדמית, אלא גם על למידה של מיומנויות חדשות, ולכן השיטה משמשת גם בני אדם בריאים. מספר משחקני נבחרת איטליה, שהניפה את הגביע במונדיאל האחרון, קבלו טיפולי נוירופידבק במהלך הטורניר, שנועדו לחדד את מחשבתם ולהביא אותם לשיא הריכוז שלהם. גם שחקני גולף וטייסי קרב בצבא ארה"ב משתמשים בנוירופידבק כדי להגיע לביצועים אופטימליים.

הטיפול התגלה באופן מקרי בתחילת שנות ה-70. חתולים שאומנו "להתנהג באיפוק" כל פעם שהוגש להם מזון, ייצרו יותר גלי מוח בתדר בטא (ללא כוונה וללא תודעה). בצעד לא תקין מבחינה מתודולוגית, אותם חתולים השתלבו מאוחר יותר במחקר אחר, שנועד לבדוק יצירה של התקפים אפילפטיים בתגובה לשאיפת חומר מסוים. מהר מאוד התברר שאותם חתולים שעברו אימוני איפוק ואשר ייצרו את אותם גלי בטא, נעשו עמידים הרבה יותר להתקפים האפילפטיים בתגובה לשאיפת החומר, יחסית לחתולים אחרים.

אחת מעובדות המחקר, שסבלה מהתקפים אפילפטיים על בסיס שבועי החליטה לנסות את אימון המוח שעברו החתולים. בעקבות הטיפול ירדה באופן ניכר תדירות ההתקפים. "שימוש בנוירופידבק לטיפול באפילפסיה נחקר והוכח ופורסם, אבל הוא עדיין לא טיפול נפוץ לאפילפסיה", אומר ד"ר תודר, "מחקרים הראו גם שיפור בפגועי ראש, אוטיסטים, הפרעות חרדה, הפרעה טורדנית-כפייתית, דיכאון, בקרב סובלים מתסמונת פוסט-טראומתית ובמטופלים אחרים. המידע קיים, אבל איכשהו מתעלמים ממנו".

הטיפול ארוך ומחייב

אז אם זה כל-כך טוב, למה השימוש כה מועט? "הסיבות לכך שהממסד הרפואי מתעלם מההצלחות הגדולות של נוירופידבק קשורות בעובדה שהמכשור יקר ומצריך לימוד ממושך. הטיפול ארוך ומצריך התמדה והשתתפות פעילה של המטופל, בניגוד לטיפול תרופתי שמפקיע כל אחריות אישית של המטופל לגבי מצבו", אומרת ד"ר ברנע.

בארץ מטפלים בנוירופידבק במקומות ספורים: היחידה למחקר וטיפול בנוירופידבק, שהוקמה במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע לפני שנה וחצי, חברה מסחרית המטפלת בפגועי מוח בבית לוינשטיין, במרפאה לבריאות הנפש שברמת חן מטפלים בחולים אפילפטיים ואחרים, במרפאה לרפואה משלימה בבי"ח שיבא ניתנים טיפולי נוירופידבק וכן במספר מכונים פרטיים.

בעולם יש אלפי קליניקות פרטיות וציבוריות שמשתמשות בשיטה, ונעשים ניסיונות לשפר את הטכנולוגיה וליצור מערכות יותר אטרקטיביות לילדים, כמו מכשיר שמבוסס על משחקי סוני פלייסטשן או על סרטי DVD. "אני לא רוצה להגיד שזו מהפכה. זה עוד טיפול שיכול לעזור לאנשים מסוימים, אבל יש אוכלוסייה שזה שינה לה את החיים", מסכם ד"ר תודר. "ויש אוכלוסיה שגם זה לא עזר לה".

זה סוג של מדיטציה מערבית?

"כן, אבל זה טיפול יותר ספציפי", אומרת ד"ר ברנע. "אתה מעלה את היכולת להיות קשוב, ומקבל פידבק חיובי על יצור תדרי מוח ספציפיים. הרעיון הוא אותו רעיון, אבל הביצוע יותר מדויק. גם אימון מוח על-ידי לומדות ומשחקי מחשב, גורם לשיפור תהליכים קוגניטיביים, אבל העובדה היא שלא באותה מידה כמו שנוירופידבק משפר". *

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות