לבקשת ארנון: המחוזי עיקל 1% ממניות סלקום המוחזקות בידי פיוטרקובסקי

במקביל חויבה סלקום להעביר לביהמ"ש את הדיבידנדים שפיוטרקובסקי צפוי לקבל ; כזכור, בתחילת השבוע קבע ביהמ"ש כי שלמה פיוטרקובסקי יעביר לעו"ד יגאל ארנון 1% ממניות סלקום ודיבידנדים בשווי 60 מיליון שקל

לבקשת עו"ד יגאל ארנון ובמעמד צד אחד הוציא בית המשפט המחוזי בתל-אביב צו עיקול זמני על מניות חברת סלקום בשיעור של 1%, המוחזקות בידי שלמה פיוטרקובסקי, וכן צו מניעה האוסר עליו מלבצע כל העברת זכויות במניות.

ארנון ביקש את הצו כדי להבטיח את מימוש פסק הדין שניתן השבוע על-ידי הנשיא הפורש של בית המשפט המחוזי בתל-אביב השופט, אורי גורן, שקבע כי המניות שייכות לעו"ד ארנון והוחזקו אצל פיוטרקובסקי בנאמנות עבורו.

השופט יהודה זפט הוציא עוד היום (ה') צו עיקול על זכויות של פיוטרקובסקי לקבל כספים, בין היתר מהבנקים וסלקום וכן בגין יתרת מניות סלקום המוחזקות בידיו והשייכות לו (1%). ארנון ביקש צו זה לשם הבטחת התשלום של כ-69 מיליון שקל בגין כספי הדיבידנדים שנפסקו בפסק הדין לטובתו. הוא ציין כי חוסר הוודאות הכללי בימים אלו בנוגע להשקעות כספים מעצים את החשש משחיקת הכספים בדרך של השקעה מסוכנת או מוטעית על-ידי פיוטרקובסקי.

השופט יהודה זפט הוציא עוד צו המורה לסלקום להעביר את כספי הדיבידנד הנוספים שעתיד פיוטרקובסקי לקבל מהחברה ב-30 במארס בגין המניות השייכות לארנון על סך כ-3 מיליון שקל לקופת ביהמ"ש או לבא כוחו של ארנון; וכך גם לגבי כל תשלום דיבידנד נוסף בעתיד בגין המניות.

ארנון טען כי הצווים הזמניים נחוצים כדי להבטיח שפיוטרקובסקי לא יבצע כל העברת זכויות או יבריח את הכספים המגיעים לו, בעיקר על רקע עיכוב הביצוע של 30 ימים שנתן המחוזי כדי לאפשר לפיוטרקובסקי לערער לעליון. הוא הבהיר כי הוא שומר על זכותו למנות כונס נכסים למניות, כפי שהורה ביהמ"ש בפסק הדין.

ארנון ציין כי פיוטרקובסקי הביע במסגרתו של הליך אחר שהגיש בדצמבר 2007 כנגד דסק"ש את כוונתו למכור את מניות סלקום המוחזקות על-ידו, לרבות מניותיו, למרות שכבר היתה תלויה ועומדת תביעתו של ארנון לבעלות במניות. "התנהלות זו של פיוטרקובסקי בעבר מקימה את החשש להתנהלות דומה גם ובעיקר לאחר מתן פסק הדין", טען ארנון.

ארנון הבהיר גם כי אם פיוטרקובסקי יבקש לעכב עוד את ביצוע פסק במסגרת הערעור שלו לעליון, הוא יתנגד לכך בכל התוקף. לדבריו, פיוטרקובסקי לא זכאי לפי הדין לעיכוב ביצוע פסק הדין, משום שסיכויי ערעור על פסק הדין המבוסס בעיקרו על מסמכים בכתב, קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות - הינם אפסיים. (ה.פ 548/06).