פרשנים פוליטיים מדווחים שבנימין נתניהו עדיין לא וויתר על "חלום" ממשלת אחדות המבוססת על קדימה-ליכוד-עבודה. אלא מה? הוא יודע, כך הפרשנים, שהתנאי של קדימה לממשלה כזו הוא רוטציה בראשותה עם ציפי לבני. כבר כתבתי כאן שביבי עצמו טען לניצחון גוש הימין, לא הליכוד. כך שאם הגוש לא בקואליציה, הרי שראשות "ממשלת האחדות" צריכה ללכת למי שכן ניצחה, כלומר ללבני.
כך אומרים ההגיון וההגינות. אבל מולם ניצבת המציאות בדמותה של ממשלה המפחידה את כולם - כולל את הימין, והכי הרבה את נתניהו עצמו. אז אולי צודקים הטוענים שצריך לתת לממשלה כזו להראות מה היא יודעת. אך צודקים לא פחות אלה הסבורים שניסיון כזה הוא לוקסוס שהמדינה לא יכולה להרשות לעצמה.
זו נקודת הזמן בה יש להפעיל חשיבה חדשה. בהנחה שנתניהו באמת מעדיף את קדימה והעבודה על פני מה שיש לו היום; בהנחה שהמכשול העיקרי שלו הוא דרישת לבני לרוטציה. בהנחה הזו אני הייתי אומר ללבני כך: התנאי שלך לרוטציה צודק מאין כמותו; יותר מזה: ניצחונך בבחירות מקנה לך את הזכות לעמוד בראש ממשלה שאינה מבוססת על גוש הימין, והסכמה לרוטציה היא כבר וויתור מצידך. ובכל זאת, כשרואים איזו ממשלה אנו עלולים לקבל, הייתי ממליץ, בהיסוס ובלי חדווה, שלמען ממשלה אחרת ראוי שתשקלי ללכת עם הוויתור עד הסוף, כלומר לוותר גם על הרוטציה.
בסתר לבך, לבני, את רשאית לחוש מקופחת בשל כך. אבל כמו שאמר לי פעם איש חכם, יש הסכם - ויש חיים; יש ניצחון בבחירות - אבל יש מדינה. תודיעי לביבי ולציבור, שאם אכן פני ביבי לממשלת אחדות, ענין הרוטציה לא יהווה מכשול. ואז נראה אם גם הוא יכול להתעלות, או שהתעלות כזו היא מעבר לכוחותיו.
ברית המנוצחים
בכירים בליכוד, הממורמרים כי לא נשארים להם תיקים בממשלה, אומרים שליברמן צריך לזכור שלא הוא ניצח בבחירות. נראה שנשמט מזיכרונם שגם הם לא ניצחו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
