ירוק? רק בארנק: כשבונים מגדל בתל אביב הציבור אמור לקבל בתמורה שטח ירוק

בנייתם של המגדלים הרבים בתל אביב בשנים האחרונות מלווה במחאה ציבורית ובטענות בדבר השפעתם השלילית. אולם הכסף הגדול והאינטרסים הזהים של היזמים ושל העירייה גורמים לכך שלביקורת יש מעט מאוד השפעה, אם בכלל; לתושבים נאמר שיקבלו את הפיצוי בדרכים שונות, ובראשן שטחים ירוקים. האומנם מקבלים? G ניתח שורה של תוכניות מגדלים בולטות מהשנים האחרונות, וקיבל תשובה חד-משמעית: לא.

על-פי החלטת ממשלה מינואר 2001, יש להקצות בתוכניות בנייה חדשות מינימום של חמישה עד שבעה מטרים רבועים שטח ירוק לנפש. במגדלים, ההקצאה רחוקה מאוד מהמספר הזה: במגדל השופטים (28 קומות בפינת הרחובות שאול המלך-אבן גבירול) נדרשה הקצאת 1.25 דונמים לשטח ירוק; בפועל, הוקצו 0.8 דונם בלבד. במגדלי השוק הסיטונאי (עד ארבעים קומות, במתחם ששטחו חמישים דונם) נדרש פארק של 26 דונם, אבל התוכנית הסתפקה ב-14 דונם בלבד.

למרגלות מגדל פרישמן-דיזנגוף (29 קומות) היו אמורים להיות לפחות 2.5 דונמים ירוקים, אבל בתוכנית יש רק 775 מ"ר. גם למגדל אסותא ברחוב ז'בוטינסקי (38 קומות) הוקצו מעט שטחים ירוקים - 1.8 דונמים לעומת 3.2 הדונמים הדרושים.

כשנציגת העירייה, אורלי אראל, נדרשה לסוגיה בישיבת הוועדה המחוזית בנובמבר 2007, היא הודתה כי בשכונת המגורים השלווה שבה מתוכנן המגדל "יש מחסור בשטחים פתוחים", וגם הסבירה: "זה הרובע שיושב על חוף הים. זה רובע שנמצא בצמוד לפארק הירקון, וזו עיר בנויה".

אגב, בחלק מהתוכניות נמנעת הרחבתם של השטחים הירוקים בגלל השיטה של "בנייה מרקמית" (מבנים של שלוש עד שמונה קומות) שתופסת מקום לצד המגדלים. זה קורה, למשל, במגדלי סומייל (מבנים של שמונה קומות לצד שני מגדלים בני 45 קומות), במוסך דן (מבנה בן שלוש קומות לצד מגדל בן 29 קומות), בפרישמן-דיזנגוף (מבנה בן ארבע קומות לצד המגדל) ובבארי-נהרדעא (מבנים בני שש קומות לצד מגדל בן 32 קומות).

העירייה טוענת בתגובה ש"בנייה לגובה בתל אביב-יפו מונעת עקירה של פרדס בשרון. שטחה של העיר הוא בסך-הכול 51 ק"מ רבועים, והצפיפות היא נתון קיים. העיר ההיסטורית צפופה אף יותר, שכן בתכנונה על-ידי סר פטריק גדס, בתחילת שנות ה-30, לא הובאו בחשבון מספר האנשים, הרכבים והשירותים הנלווים הקיימים כיום, כך שהמחסור בשטחים ירוקים הוא מובנה. ועדיין, העירייה, בעשר השנים האחרונות, הגדילה ברבע את סך השטחים הירוקים בעיר, פיתחה את השדרות והאריכה את חופי הים המורשים. גודלה של העיר, ובמקרה הנוכחי קוטנה, מייצר מציאות שבה גם אם אין שטח ירוק צמוד למבנה, הרי שבמרחק קטן ממנו ניתן למצוא גינה ירוקה".

משרד הפנים בתגובה: "לשכת התכנון המחוזית תל אביב בוחנת בקפידה כל תוכנית המציעה בנייה לגובה, ושוקלת אם לקדם תוכניות אלה, תוך שמירה על האינטרס הציבורי מצד אחד, ועל זכויות בעלי הנכס מצד שני. לא ניתן לגזור גזירה שווה מתכנון על 'דף חלק' לתכנון בלב האזור הצפוף והוותיק במדינה".