פורטפוליו / אפי שטנצלר

ילדות: רמת גן וגבעתיים. הייתי ספורטאי, אלוף רמת גן בריצת 1,500 מטרים. ההורים ניצולי שואה, השתתפו בהליכות המוות, נישאו בווינה אחרי המלחמה. על השואה לא דיברו בבית. החינוך שקיבלנו היה להיות הכי טובים, לעזור ולהתנדב.

שרה ז"ל: אימא. היא נפטרה כשהייתי בן 11, אחרי הרבה שנים של מאבק בסרטן, שבמהלכן נסעה לטיפולים בארצות הברית. לקראת הסוף היא הייתה מאושפזת בבילינסון. אף אחד לא האמין שהיא תמות, וגם בבית הספר לא דיברנו על זה. אחרי שנפטרה, אבא לקח על עצמו את כל התפקידים בבית ולא התחתן שוב. הוא גידל אותנו וניהל מפעל לייצור שעוונית לכריכת ספרים, שאליו נסע באוטובוסים.

פוליטיקה 1: כשהייתי ביסודי חנכו ליד הבית שלנו פארק בנוכחותו של ראש העיר קריניצי. כל המכובדים הגיעו כדי לחתוך את הסרט, אבל העוזרים של ראש העיר שכחו את המספריים. קריניצי כעס, ואני רצתי הביתה והבאתי לו זוג. הוא אמר לי, אני מקווה שתהיה ראש עיר ושיצא לך לחנוך גנים; תדאג שיהיו לך מספריים. הנבואה שלו התגשמה.

צנחנים: התגייסתי ליחידה למרות שיכולתי לקבל פטור כיתום ולמרות שלאבא היה קשה. איציק מרדכי היה המג"ד שלי במלחמת יום כיפור. נפצעתי כמה פעמים. לחמתי בחווה הסינית, ובעקבות אובדן החיילים הרבים שם ביקש ממני הסמח"ט להישאר בקבע וללכת לקורס מ"פים. מעוזיה סגל ונועם שליט היו חיילים שלי.

הלם קרב: כל מי שעובר קרב ומאבד חיילים, סוחב איתו משא לא קטן. מעולם לא ניסיתי לטפל בזה.

עיריית תל אביב: אחרי שהייתי במשך שנה מדריך שלח בתיכון בליך ברמת גן, התקבלתי למחלקת הביטחון של מוסדות החינוך, בתקופה שבה הוחלט שההורים ישמרו בבתי הספר. צ'יץ' נתן לי מלגת לימודים, ותוך כדי עבודה התחלתי ללמוד באוניברסיטה. חיברתי את ההנחיות הראשונות לאבטחת מוסדות חינוך, והאימונים הראשונים של הימ"מ לשחרור בני ערובה נערכו לפי הנחיות שלי.

שמעון פרס: ב-1977, אחרי המפלה בבחירות, העמדתי את עצמי לרשותו ועשיתי כל מה שיכולתי למען המפלגה. אחרי שנתיים התפרסם מכרז למשרת מזכיר העיר גבעתיים, והתקבלתי לתפקיד בגיל 26.

דליה: אשתי. הכרנו בתנועת נוער לנוער וב-1977 התחתנו. היא מנהלת את מכון יעדים, שעוסק בפיתוח תכנים חינוכיים ועסקיים, כתבה את ה"פעילוטף" וה"פעילופדיה", ומשמשת כיו"ר אגודת הידידים של עמותת גדולים מהחיים. היא אישה מדהימה, רעיה וחברה נהדרת. יש לנו שתי בנות ואני סבא לתאומים.

פוליטיקה 2: אחרי שלקחתי חופשה ללא תשלום והייתי ראש המטה של פרס בהתמודדות שלו מול יצחק שמיר ב-1988, הוא הציע לי להיות ראש הלשכה שלו. ביקשתי 24 שעות לחשוב. בדיוק מיכה חריש הציע לי להיות מזכיר מועצת פועלי גבעתיים, והחלטתי לוותר על הכבוד ולחזור לעיר.

ראשות העיר: אחרי שהוכחתי את עצמי במועצת הפועלים וכמזכיר העיר, החלטתי שאני בשל לתפקיד. דליה הייתה מאחוריי ב-13 השנים שבהן הייתי בתפקיד.

הטרדה מינית: תיק שנסגר. דוגמה לקלות הבלתי נסבלת של המצאת עלילות על אנשי ציבור חפים מפשע.

פרישה: אחרי שנבחרתי לעירייה בפעם השלישית הציעו לי להיות חבר כנסת מטעם העבודה, או להיות במקום העשירי בקדימה, אבל אמרתי לאנשי קדימה שיש לי מפלגה אחת, אישה אחת ומדינה אחת, ושאני לא עוזב. כשהועלתה האפשרות להתמודד במפלגה על ראשות הקק"ל, החלטתי לנסות. זה היה בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה, ולא הסכמתי להפקיר את התושבים. המעבר לקק"ל היה קשה ומרגש. הרגשתי שאני עוזב בית.

מינהל מקרקעי ישראל: יש רעיון להפריד בינו לבין קק"ל, שעדיין לא הבשיל.

שחמט: יש לנו אוסף של לוחות. התחלתי ללמד את הילדים כשהיו קטנים, והיום אני משחק מול החברים שלהם ושלי.

פוליטיקה 3: האם אהיה יום אחד חבר כנסת? נבר סיי נבר.

תפיסת עתיד: להפוך את קק"ל לארגון הירוק בעולם.