סופית: בתי-חולים ממשלתיים לא יעניקו שירותי רפואה פרטיים: "כמו לבחור שופט שיעניק שירותי בוררות בשעות אחה"צ בביהמ"ש"

בג"ץ דחה שתי עתירות בנושא - האחת הוגשה ע"י קבוצת רופאים בבתי-החולים, ובכללם מנכ"ל איכילוב פרופ' גבי ברבש; והשנייה הוגשה ע"י קבוצת אזרחים, ובראשם ראש העיר טבריה בנימין קרייתי

בג"ץ דחה היום (ג') שתי עתירות שביקשו להפעיל שר"פ (שירותי רפואה פרטיים) ושירותי בחירת מנתח בתשלום בבתי-החולים הממשלתיים בישראל. עתירה אחת הוגשה על-ידי קבוצת רופאים בבתי-החולים, ובכללם פרופ' גבי ברבש, מנכ"ל בית-החולים איכילוב; והשנייה - על-ידי קבוצה של אזרחים, בראשם ראש העיר טבריה, בנימין קרייתי.

באוגוסט 1996 החלו להיחתם הסכמים בעניין הפעלת שר"פ ובחירת רופא מנתח בתשלום בחלק מבתי-החולים הממשלתיים בארץ. באפריל 2002 הורו הרשויות לבתי-החולים להפסיק את פעילות השר"פ, ובעקבות הארכה שניתנה הופסקה הפעילות במאי.

ועדה ממשלתית בראשות משה ליאון המליצה ב-2004 כי משרד הבריאות יקבע כללים בנושא כחלק מתהליך התאגוד של בתי-החולים הממשלתיים, ואולם תהליך זה טרם הושלם. בשלב זה הודיעה המדינה לבג"ץ כי היא מתנגדת להפעלת שר"פ בבתי-החולים הממשלתיים.

"עולם חדש"

השופטת דבורה ברלינר, בהסכמת השופטים מרים נאור וסלים ג'וברן, מציינת כי תאגידי הבריאות שהוקמו על-ידי בתי-החולים אינם מכשירים את פעילות השר"פ, שכן אלה הוקמו על-ידי הממשלה לטיפול במשבר מערכת הבריאות שפקד את מערכת שירותי הבריאות הממשלתיים בשנות ה-90.

לדברי השופטת, הרפואה הפרטית, המתבטאת באפשרות לבחירת רופא, היא מהפיכה של ממש, ולכן אין להכשירה. "לא מדובר בשירות צדדי הנלווה לשירות העיקרי, אלא ביצירת עולם חדש בתחום זה, המצריך הסמכה", ציינה.

ברלינר קיבלה את עמדת המדינה, שהשוותה את האפשרות לבחור רופא לרפואה הציבורית לאפשרות לבחור שופט שיעניק שירותי בוררות בשעות אחר-הצהריים בבית המשפט ללא אישור מטעם המדינה. לפיכך קבעה השופטת כי השר"פ במתכונתו הקיימת הוא בלתי חוקי, משום שהוא מנוגד למושכלות היסוד של המשפט המינהלי. לדבריה, ההסדרים בנושא צריכים להיקבע בחקיקה ראשית ולאחר מכן יש להתקין תקנות בנושא.

עוד קבעה השופטת כי החלטת הממשלה שלא לאפשר שר"פ עד לתאגוד בתי-החולים היא סבירה. עם זאת, היא הבהירה כי לא מוטלת על הממשלה להשלים את תאגוד בתי-החולים בזמן קצוב או להפריטם.

לסיכום קבעה ברלינר, כי לעותרים אין זכות קנויה לשנות מהיסוד את פניה של מערכת שירותי הבריאות, המושתתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית, המעוגנים היטב בחוקי היסוד, החקיקה והתקינה. (בג"ץ 4253/02).