מי היא ערמת האפסים

פשפוש פרשני בתמליל שיחת עסקים דמיונית, בין רוני בירם וגיל דויטש

"המוסדיים הם ערמה של אפסים", אמר גיל דויטש בשיחה, שהקליט, עם שותפו רוני בירם ומנהלי הפניקס ודלק, יהלי שפי, אהוד שפירא ואסי ברטפלד.

אנחנו זוכרים את דויטש מגיע למערכת "גלובס" בשנות ה-90, כשהיה עוד איש עסקים בחיתוליו, כשאקסלנס היתה אז גורם זניח בשוק ההון. הוא ובירם רחוקים מלהיות 'ערמה של אפסים'. הם צמד יזמים מוכשרים שהפכו את אקסלנס לאחד מבתי ההשקעות המובילים בישראל, הנסחר היום, בשיאו של המשבר, בשווי מכובד של כחצי מיליארד שקל וממשיך להרוויח.

אקסלנס ייצרה ערך רב ליזמיה ולבעלי המניות האחרים שלה. היא היתה חלוצה בתחום תעודות הסל ולא נסחפה באופוריית ועדת בכר. בירם ודויטש לא התנפלו על נכסי הבנקים במחירים מנופחים, ושמרו על איפוק יחסי (רכשו נכס יציב יחסית, כמו קופות הגמל של בנק המזרחי). זו אחת הסיבות שכלל פיננסים, למשל, נסחר היום בשווי של כ-240 מיליון שקל בלבד, נמוך משמעותית מאקסלנס.

ערימת ציטוטים מסעירים

אף שתמליל השיחה לא החמיא לשניים, הם לא היססו להגיש אותו לבית המשפט, כחלק מהמאבק, הצודק להערכתנו, לאכוף את הסכם רכישת מניותיהם באקסלנס על-ידי הפניקס של יצחק תשובה. אופי השיחה, הטונים שלה וצורת הביטוי, אינם צריכים להפתיע איש. אנחנו בטוחים שאם נשתול מיקרופון סמוי בכל פגישה דומה בסקטור העסקי, התוצאה תהיה דומה - ערמה של ציטוטים מסעירים.

אנחנו בחרנו להביא כאן שניים מהציטוטים שנשמעו במהלך ההקלטה, להבהיר את כוונתם ולהפליג בדמיוננו הקודח בנוגע לשיחה שניהלו כביכול רוני וגיל אחרי שיהלי, אסי ואהוד עזבו את החדר.

1. ביצת הזהב

רוני בירם: "ההרגשה שלנו היום מקופות הגמל של בנק המזרחי שאפשר... יותר גבוהה"

גיל דויטש: "מה זה יותר גבוהה, יותר גבוהה ב-65%"

אסי ברטפלד: "אני כבר מתחיל לקרוא כותרות בעיתונים, החוצפנים האלה מעלים דמי ניהול..."

הכוונה: להעלות את דמי ניהול בקופות הגמל שנרכשו על-ידי אקסלנס מבנק המזרחי בעקבות המלצות ועדת בכר, כדי להגדיל, בלי הרבה מאמץ, ועל חשבון העמיתים, את הרווחיות של החברה.

השיחה הדמיונית: גיל: רוני, אתה בוודאי זוכר את כל הלהג על ועדת בכר, איך התפוצצנו מצחוק מכל השטויות שנכתבו. נקרענו מהתיאורים של העיתונאים שגויסו על-ידי אנשי האוצר בשביל לשווק את הרפורמה. רפורמה, עאלק. איזה רפורמה ואיזה נעליים. אתה זוכר, רוני, את כל התיאורים הרומנטיים על 'הזדמנות היסטורית', 'אינטרס הציבור', 'הקטנת ריכוזיות', 'ייעוץ אובייקטיבי', 'תחרות על השירות'... רק שנייה, ... זה שוב קורע אותי מצחוק.

מה, החוכמולוגים במשרד האוצר עוד לא תפסו את כל המטרה של ה'רפורמה' שלהם? כל-כך פשוט: להעביר את ניהול הקופות והקרנות מה'אפסים' שיושבים בבנקים ל'אפסים' שיושבים בגופים המוסדיים. בהבדל אחד: בשביל ה'אפסים' האלו אנחנו גובים יותר דמי ניהול.

רוני, איזו ביצת זהב נחתה עלינו. יש לנו קהל שבוי, שאפילו לא מבחין באותיות הקטנות, שאנחנו שוחטים אותו בדמי ניהול. הוא לא מבין שדמי הניהול הם הרוצח השקט של התשואות.

רוני, אתה אפילו לא יודע באילו מספרים מדובר, אני חזק במספרים, רוני, תשמע, בבנקים עמדו דמי הניהול על 0.64% בממוצע. המערכת של המוסדיים התיישרה עכשיו על דמי ניהול של כ-1%, אפילו טיפה יותר. זה נראה זניח, אבל זו עלייה של 60% בדמי השירות. הגבייה העודפת בכל המערכת עשויה להגיע לכמיליארד שקל בשנה, כל שנה! ובלי שום מאמץ. מיליארד שקל שזורמים בהוראות קבע לכל ערמת ה'אפסים' בבתי ההשקעות.

זה לא ייאמן, תפסת את זה? ועדת בכר, או רפורמת בכר, או איך שלא יקראו לחבורה הזו, הטילה למעשה מס חדש על אזרחי מדינת ישראל, מס דמי הניהול העודפים. חצי אחוז נוסף של מס, בשקט-בשקט, בלי שהציבור מסוגל להוציא ציוץ, כי ארזו ושיווקו לו את כל העניין כ'רפורמה' לטובתו.

חכה, חכה, רוני, בגלל ההפסדים הכבדים של המתחרים שלנו, לא תהיה להם ברירה אלא להמשיך ולהעלות את דמי ניהול כדי לסבסד את הכישלונות שלהם. מסכן הצרכן, דפקו אותו, והוא אפילו לא יודע איך דופקים אותו. נו, זה תמיד יוצא עקום: הפקידים חושבים שהם יודעים הכי טוב מה הכי טוב לצרכן ובסוף זה יוצא הכי רע.

2 הגון להפליא

גיל דויטש: "העברתי לך רשימה מסודרת של השקעות שאקסלנס עשתה השנה... שהיא לא היתה צריכה לעשות אותן, לכו תזדיינו עם המחשוב במיליון דולר... רשימה של 20 מיליון שקל שהוצאנו אקסטרה, שאת כולם יכולתי לגנוב בשקט בשקט..."

הכוונה: במקום להשקיע עשרות מיליונים בשיפור תשתית השירות, היה עדיף להפנות את הכסף לשורת הרווח, מה שהיה מגדיל את הרווח האישי של בירם ודויטש.

למרות הביטויים הקשים ('לכו תזדיינו' ו'יכולתי לגנוב בשקט בשקט') הכוונה של דויטש היתה חיובית: אף על פי שאני בדרך החוצה, אף על פי שיכולתי למקסם את הרווח שלי בעסקה, העדפתי להיות הגון ולהשקיע פנימה בחברה.

השיחה הדמיונית: גיל: אהוד, יהלי ואסי ממש הרתיחו אותי. פשוט קפץ לי הפיוז. הם מנסים לעשות לנו תספורת בעסקה, אבל מה שהכי חשוב להם, החצופים האלה, זה שכר הדירקטורים של אהוד.

תגיד, הם לא מתביישים? או-קיי, אז אני אסדר לו את העניין, אבל אנחנו מדברים על עסקה של מאות מיליונים וכל מה שמעניין אותם זה האלפי שקלים שהוא מקבל על ישיבת הדירקטוריון של אקסלנס. מה, אסי לא מקבל מספיק בדלק? יהלי לא יצא עם חבילת פיצוץ מהפניקס? אהוד לא עשה קופה בבנק לאומי?

אתה יודע מה, רוני, נמאס לי. ש'ילכו יזדיינו' כולם, אני ניגש עם זה לבית המשפט.

אז מי כאן ה'ערמה של האפסים', אנחנו שואלים אתכם, הקוראים, לסיום. המוסדיים? גיל ורוני? יהלי, אסי ואהוד? בוודאי שלא. זה אתם, אנחנו, ה'ערמה של האפסים', שסבסדנו את כל החגיגה.

eli@globes.co.il