המוניטין כבר אבד מזמן

אלי רייפמן, מייסד אמבלייז וכיום סגן יו"ר בחברה, הוא איש שיווק, נטו, ואין הרבה אנשים שלא יסכימו עם האמירה לעיל. במהלך העשור האחרון הוא שיווק בהצלחה לציבור המשקיעים בשוק ההון הבריטי חברות בת של אמבלייז, הנפיק אותן, גייס עבורן מאות מיליוני דולרים, ששנים מאוחר יותר נשרפו לאחר שהתברר כי מאחורי אותן חברות אין הרבה תוכן.

רייפמן ידע גם לשווק את עצמו, ותמיד סיפק לעיתונאים דוגמתנו כותרות מפה ועד הודעה חדשה, אך בשבועות האחרונים, כשהוא נע בין פגישה עם שלי נרקיס, "מלך השוק האפור", לבין עוד דיון משפטי הנוגע לנכסיו הוא כושל כישלון מוחלט בשיווק...עצמו.

המוניטין של רייפמן, שכבר נמצא בירידה מזה מספר שנים לאור התוצאות העגומות של קבוצת אמבלייז והכישלון הקולוסאלי של חברות הבת שהנפיק בצורה סדרתית, נחת השבוע לרצפה (ואולי אף שקע בתהום). לפתע פתאום, מתברר כי ריייפמן אינו עשיר כמו שרבים חשבו; שחובותיו מסתכמים בעשרות מיליוני דולרים; שהוא נאחז באנשים עם תדמית מפוקפקת כדי שיצילו אותו מעוד נזיפה ממנהל הבנק שלו, ושלמעשה, אותו איש שהיה ידוע כאיש עסקים כריזמטי, שסחף אחריו רבים (ולא רק בשיעורי הקבלה שהעביר) לא ממש יודע לנהל את כספו שלו.

למען האמת, אין דרך טובה יותר לתאר את מהלכיו של רייפמן מהדרך בה בחרה לעשות זאת אתמול השופטת ורדה אלשיך, שהוציאה צו כינוס לנכסיו: "יש צורך דחוף לשים קץ למעלליו של רייפמן". אכן, כל מילה מיותרת.