חברה המטפלת בשיטתיות בדו"חות חניה - פטורה מלהוכיח שלא קיבלה אותם

עוד נקבע כי חברה בעלת מנגנון כזה תיחשב כמי ששלחה לעירייה הודעות הסבה לדו"חות (הסבת הדו"חות על שם הנהג ברכב), אם תציג אישורי משלוח דואר רשום (להבדיל מאישורי מסירה), אף אם העירייה מכחישה את קבלת ההודעות.

כידוע, החוק רואה את בעל הרכב כמי שעבר בו עבירת תנועה, אלא אם הוכיח כי אדם אחר נהג בו. כן נקבעה "חזקת מסירה", לפיה בחלוף 15 יום ממשלוח הודעת הקנס בדואר רשום רואים אותה כאילו הומצאה כדין, גם בלא חתימה על אישור המסירה, אלא אם הוכיח הנמען כי לא קיבל אותה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה.

חברת הליסינג דראל רם מקבוצת ליסקאר ביקשה לבטל 35 דו"חות שקיבלה מעיריית ירושלים. באשר ל-4 דו"חות טענה, באמצעות עו"ד משה לוי ממשרד עצמון-לוי, כי מעולם לא קיבלה אותם. באשר ליתר טענה כי שלחה לעירייה בתוך 30 יום מכתבי הסבה על-שם החוכרים, מגובים בתצהירים כדין.

להוכחת הטענה צירפה החברה ביחס לכל דו"ח את התצהיר שנערך לגביו, מכתב בו מאשר החוכר שהרכב היה בחזקתו, אישור משלוח הדואר הרשום וכן את הדרישות החוזרות לתשלום ומכתבי התשובה של החברה, המאזכרים את מכתבי ההסבה שנשלחו במועד.

החברה הסבירה כי מדי שנה היא מקבלת אלפי דו"חות חניה מרשויות מקומיות שונות, ולגבי כולם מוגשות בקשות הסבה, אך בשל מספרם הרב היא אינה יכולה לקבל אישורי מסירה ולתייקם לצורכי מעקב, כשם שאינה יכולה לבדוק האם כל רשות קיבלה את הבקשות.

לעירייה, המטפלת מדי שנה בכ-40 אלף בקשות הסבה של דו"חות, נדרשה "בדיקה מעמיקה" כדי להודות שקיבלה מהחברה מכתבי הסבה ל-4 דו"חות שלא נרשמו וטופלו על-ידה בשל "טעות אנוש", אך לדבריה אין אינדיקציה לקבלת יתר המכתבים.

"אמין ומהימן"

השופטת יעל ייטב התרשמה כי דראל רם "פועלת בצורה מסודרת ויעילה במטרה להבטיח משלוח הסבות באופן מהיר ויעיל. שיטת עבודתה נגזרת מהיקף עצום ונעשית באופן אמין ומהימן, שניתן להסתמך עליו".

לעומת זאת התרשמה, כי "ההליך המתקיים בעיריית ירושלים לקליטת הסבות בהיקפים בהם מדובר טעון שיפור. מטבע הדברים, בהיקף הבקשות בו מדובר, נקיטת הליך ידני של קבלת הסבות בדואר ולא באמצעים אלקטרוניים עשוי לגרום לתקלות, כפי שאכן קרה בענייננו".

למרות שהעירייה הציגה אישורי מסירה ל-3 מ-4 הדו"חות שדראל טענה כי לא קיבלה, קבעה ייטב כי החברה הוכיחה כי לא קיבלה את ההודעות מסיבות שאינן תלויות בה. זאת, בין היתר משום שדובר באישור על מסירת דואר למשלוח ולא שהדואר התקבל ביעדו.

באשר למכתבי ההסבה ציינה, כי החברה שלחה אותם בדואר רשום למרות שאינה מחויבת בכך, ובוודאי שאינה נדרשת להמציא אישורי מסירה. נוכח הטיפול המסודר בהסבות בדראל, לעומת הטיפול הידני בעשרות אלפי הסבות בעירייה, נקבע כי "בהחלט תיתכן טעות, ועל כן עצם העובדה שהבקשות אינן מופיעות ב'היסטוריית המצבים' אינה מעידה על כך שלא נשלחו לעירייה כדין או שלא התקבלו בידיה".

השופטת ייטב ביטלה את הרשעות החברה בדו"חות אלה והורתה על ביטול הליכי הגבייה נגדה. (ב"ש 7583/08).