מייסד אקסלנז ואקסלמד: "רק 4-5 חברות ביומד בת"א ישרדו את המשבר"

המזומן של גייגר הצטרף לכסף שהביא לקרן השותף השני והיותר מבוסס, מורי ארקין, מי שמכר את חברת אגיס לפריגו הבינלאומית תמורת 818 מיליון דולר. השניים הקימו את אקסלמד במטרה מוצהרת לנצל את ההזדמנויות שמציע המיתון בתחום המכשור הרפואי.

גייגר הוא המייסד והמנכ"ל לשעבר של חברת אקסלנז, הנסחרת בתל-אביב, ובעבר הקים וניהל את חברת גלי-אור שנמכרה ב-2003 ל-MEMScAP תמורת 21 מיליון דולר ואת חברת סחר התכשיטים Kirabo. בעבר היה מעורב גם כמשקיע ומנהל בין השאר ב-X-technologies VisionSense, Medson ובקרן הגידור Dragon Variation.

המטרה של החברה החדשה היא להיות משקיעה דומיננטית ולהחזיק 25% ומעלה בחברות הפורטפוליו שלה. המודל אינו דומה לקרן הון סיכון שכן היא אינה מחפשת בהכרח אקזיט בחברות, אלא מכוונת למודל של חברת אחזקות - אם כי גייגר מדגיש שאין כוונה להנפיק את אקסלמד. "השאיפה היא לייצר את הערך בחברות עצמן ולא בחברה-האם".

כמו-כן, בעוד רוב חברות האחזקות מעוניינות להמשיך ולבצע השקעות נוספות לאורך מספר רב של שנים, אצל אקסלמד המודל מותאם לזמנים הללו, בלי התחייבות לעתיד. "מי יודע אם בעוד כמה שנים עדיין יהיו הזדמנויות כאלה", אומר גייגר.

עם הקמת הקרן, דווח כי היא תשקיע 1-3 מיליון דולר בכל חברה, אולם גייגר אומר כי הסכום עודכן כלפי מעלה, והוא מגיע עד כדי 5 מיליון דולר בסבב ההשקעה הראשון, עם אפשרות לתמוך בחברה בהיקף של עד כ-15 מיליון דולר בסבבי המשך, או אף יותר אם יווצרו ההזדמנויות והצורך. הכוונה היא להשקיע בסך הכל בכ-6-8 חברות.

"השינוי בגישה לגבי היקף ההשקעה נבע מהשוק", אומר גייגר. "עם הקמת הקרן הנחתי כי ה-Sweet Spot, הנקודה שבה נוכל להשיג את החברות הטובות במחיר המשתלם ביותר, תהיה בחברות צעירות יותר שהוכיחו היתכנות בבני אדם ואין להן כסף לבצע את תהליך האישור הרגולטורי והשגת השיפוי הביטוחי. כאלה יש היום בשוק המון ובמחירי מציאה מדהימים.

"כשסקרנו את השוק, גילינו שיש הזדמנויות גדולות אפילו יותר בחברות שכבר יש להן אישורים ושאפילו כבר התחילו במכירות. בשל עומק המשבר, גם החברות הללו נתקעות בקיר המימון ונסחרות במחירים מאוד נמוכים. מיליון דולר של היום הם כמו 3 מיליון דולר לפני שנה".

*הרעיון עלה בעקבות מצב החברות בבורסה בתל-אביב?

"לאו דווקא, אבל גם שם יש הזדמנויות. בבורסה בתל-אביב יש רק 4-5 חברות ביומד שישרדו את המשבר. בשתיים מהן אנחנו כבר מושקעים. בנוסף, יש עוד 2-3 חברות טובות שמבנה ההון שלהן לא מתאים לנו, כי למרות התזרים החיובי, יש להן יותר מדי חוב, שהן לא יצליחו למחזר".

החברה בחרה להתמקד בתחום הרפואי בגלל המומחיות של שני השותפים בו. מלבד זאת, לארקין יש השקעות גם בתחום הפארמה, אך בו אקסלמד לא תעסוק.

גייגר רואה את המודל של החברה כחלופה משופרת למודל ההון סיכון. לדבריו, החברה ערוכה לנצל את ההזדמנויות טוב יותר, משום שהיא פועלת מהר וכל הכסף נמצא אצלה. "קרנות ההון סיכון בישראל לא עושות כסף כל הזמן, אלא בתלות חזקה בתזמון. אחרי המשבר הקודם היה תזמון טוב ואנחנו עוד רואים את השובלים של האקזיטים מההשקעות ההן. בתקופת הגאות שלאחר מכן כבר לא היו הזדמנויות, ועכשיו קשה לקרנות לנצל את ההזדמנויות, כי התמיכה הכספית תלויה במשקיעים של הקרנות שלא מזרימים כסף. גם הלוואות ההון סיכון הפכו פחות פעילות".

"אנחנו מפצים את היזמים עם אופציות"

גייגר הקים את אקסלמד בסוף 2008. ארקין, שהצטרף כמשקיע בחברת אקסלנז ביוסיינס שניהל גייגר, הכיר אותו שם והצטרף לחברה החדשה בינואר 2009. "אנחנו תופסים גם את אקסלנז כחלק מהפורטפוליו המשותף שלנו, אף שבה השקיע כל אחד מאיתנו ישירות ובאחוזים שונים מאשר דרך אקסלמד", מסביר גייגר.

בנוסף, אקסלמד כבר חתמה על מזכרי הבנות עם חברה פרטית אחת ועם שתי חברות בורסאיות, אחת מהן היא MCS הנסחרת בתל-אביב והשנייה היא חברה שנסחרת בנאסד"ק.

גייגר מתאר כיצד נוצרו ההזדמנויות. "החברה שנסחרת בנאסד"ק, שהמנכ"ל שלה ישראלי, מוכרת בהיקף של 150 מיליון דולר לשנה, אך נסחרת לפי שווי של 8 מיליון דולר. היא השקיעה ברכישה של מגוון פעילויות במיליוני דולרים ופשוט גמרה את הכסף. לכן היא הולכת לקראת הערת עסק חי, למרות שהתזרים שלה חיובי".

החברה הפרטית שקיבלה השקעה מאקסלמד, היא חברה ישראלית הפועלת בתחום הרנטגן ומוזילה את מחירו של צילום רנטגן דיגיטלי בכ-50%, כך לדברי גייגר. "הקרן שהשקיעה בחברה הזו יצאה מהשוק", הוא מסביר. "אנחנו מוצאים הזדמנויות רבות בחברות שהקרנות שלהן עומדות להגיע לסוף דרכן. קל היום לאמץ חברות שאין להן אמא ואבא".

עם זאת, גייגר מקפיד להצהיר כי זו עסקה טובה גם עבור החברות, אף שרובן מגיעות לאקסלמד במצב של מצוקה. "אנחנו עושים בדרך-כלל סבב בשווי נמוך, אבל דואגים לפצות את היזמים באופציות ומוסיפים את המומחיות שלנו כדי לאפשר לחברה לפרוץ, ולאו דווקא להימכר מיד אחרי קבלת אישור מהרשות האמריקנית למזון ותרופות (ה-FDA)".

*יש עדיין חברות שמרשות לעצמן להיות "סנוביות" ולסרב להשקעה בוולואציה נמוכה?

"כן. בחנו חברה אורתופדית שמשקיעיה חשבו שאחרי ניסוי בשתי גופות היא שווה 30 מיליון דולר. גם בחברת QCore הציעו לנו להשקיע לפי שווי מוגזם של 25 מיליון דולר, אז סירבנו, ובסופו של דבר היא הגיע לפשיטת רגל. ד"ר בועז איתן (לשעבר מנכ"ל סייפן) קנה אותה מהכונס נכסים". העסקה ההיא בוצעה ב-25 מיליון שקל לערך, אבל, חברה עם הורים בעלי כיסים עמוקים יכולה להמשיך כרגיל". *