המחוזי: פיוטרקובסקי לא יכול למכור מניותיו בסלקום בבורסה בשל ההסכם שלו עם דסק"ש

ההסכם מחייב לקבל את אישור מועצת המנהלים של דסק"ש למכירה, מקנה לה זכות סירוב ראשון ואף מחייב את מי שירכוש ממנו את המניות לקבל עליו את ההסכם

בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע, כי מנכ"ל הבנק הבינלאומי לשעבר, שלמה פיוטרקובסקי, אינו יכול למכור את מניותיו בסלקום (1%) בבורסה אלא רק מחוצה לה. זאת, בשל הסכם בעלי המניות עם בעלת השליטה דסק"ש , המחייבו לקבל את אישור מועצת המנהלים שלה למכירה, מקנה לה זכות סירוב ראשון ואף מחייב את מי שירכוש ממנו את המניות לקבל עליו את ההסכם.

במסגרת רה-הארגון שביצעו ב-1997 בעלי השליטה דאז בסלקום, משפחת ספרא וחברת בלסאות' הבריטית, הועברו חלק מהמניות שהוחזקו על-ידי חברת טלמן לאחזקה ישירה של בעלי המניות. בהסכם נקבע שאם ירצו בעלי המניות הקטנים (בריאן גרינספן, דניאל ובני שטיינמץ ופיוטרקובסקי) למכור את אחזקותיהם לצד שלישי, עליהם לקבל הסכמה מראש ובכתב של דירקטוריון טלמן (שזכויותיה הומחו לדסק"ש).

פיוטרקובסקי מחזיק ב-2% מסלקום, ובאחרונה נפסק שמחציתן מוחזקות בנאמנות ושייכות לעו"ד יגאל ארנון (קביעה עליה עירער פיוטרקובסקי לעליון). ב-2007 ביקש פיוטרקובסקי מדסק"ש לאשר לסלקום להסיר את המגבלות על העברת המניות, שכן הוא "שוקל" למכור את מניותיו לסלקום. מנכ"ל דסק"ש, עמי אראל, דחה את הבקשה בנימוק שהחברה לא תוותר על זכויותיה בהסכם.

בלון ניסוי

פיוטרקובסקי עתר לבית המשפט באמצעות עוה"ד חגי שלו ואיזי הולדשטיין, בדרישה לחייב את דירקטוריון דסק"ש לדון בבקשתו. בינתיים התכנס הדירקטוריון והחליט שלא לדון בבקשה, תוך תמיכה בתשובת המנכ"ל אראל. בעדותו טען פיוטרקובסקי שמכירת המניות בבורסה היא הדרך היחידה שלו לממשן, משום ש"לא יימצא אדם בישראל שירכוש מניות ברבע מיליארד שקל".

השופט ד"ר עמירם בנימיני קיבל את עמדת דסק"ש, שיוצגה על-ידי עוה"ד שוקי חורש, חגי דורון ואוריאל פרינץ מש. הורוביץ, וקבע כי פניית פיוטרקובסקי לדסק"ש "נעשתה בדרך עקלקלה ולא היתה בקשה רגילה ותמימה למראה. מכירת המניות היתה רק עניין שולי בה. היתה זו פנייה טקטית מקדמית לבקשה למכירת המניות, שהיא בבחינת 'בלון ניסוי' שנועד לברר האם בעת מכירה עתידית תהיינה המניות הנמכרות כפופות למגבלות שבהסכם".

בנימיני הוסיף כי הפנייה לא ביקשה מהדירקטוריון לאשר עסקה ספציפית שכן לא עמדה עסקה כזו על הפרק, ופיוטרקובסקי ביקש למעשה לבדוק האם דסק"ש תהיה מוכנה לוותר על זכויותיה מכוח ההסכם. לכן נקבע שהדירקטוריון לא היה מחויב לדון בפנייה שהוגשה בניגוד להוראות ההסכם, וכי על הבקשה לכלול פרטים כמו זהות הקונה, תנאי המכירה, המחיר וכמות המניות, תנאים שיאפשרו דיון ענייני ומושכל בדירקטוריון.

בנימיני דחה את טענת פיוטרקובסקי, לפיה תנאי ההסכם אינם חלים בעת מכירת המניות בבורסה. בהערת אגב קבע שזו בדיוק הסיבה שבגללה פיוטרקובסקי לא יוכל למכור את מניותיו בבורסה - זהות הרוכש אינה ידועה ולא ניתן לחייבו לעמוד בהסכם, כך שדסק"ש מאבדת את זכויותיה.

עם זאת קבע בנימיני, כי כאשר ידון הדירקטוריון בבקשה מתאימה שיגיש פיוטרקובסקי, ראוי שיועברו לו ההחלטה המנומקת ופרוטוקול הדיון, כדי שיוכל לבחון את תום-הלב וסבירות ההחלטה, ולעתור נגדה במידת הצורך. (ה"פ 1240/07).