התעוררות התלת-ממד: הארי פוטר במרחק נגיעה

טכנולוגיית התלת-ממד קיימת בקולנוע כמה עשורים, אך מעולם לא תפסה ; השנה היא חוזרת דרך בתי-הקולנוע הדיגיטליים, מקלטי הטלוויזיה וקונסולות המשחקים ; הבעיה: ההשקעה בסרטים אלה רבה ואין ביטחון כי תשתלם

טכנולוגיית התלת-ממד הייתה בעבר גימיק בלבד. פעם בכמה זמן היה יוצא לאקרנים סרט המצויד במספר סצנות, שעם משקפיים מיוחדים נהנו הצופים מאשליה כאילו יש לדמויות שלושה ממדים: אורך, רוחב ועומק - כמו במציאות.

באחרונה, כבר לא מדובר בטכנולוגיה אזוטרית והפעם דואגות לשכלל אותה ברצינות תעשיית הסרטים, הטלוויזיה, קונסולות משחקי המחשב ואפילו הסלולר. ההתמקדות העיקרית היא בעיקר באולמות הקולנוע, שם הפכה בשנים האחרונות טכנולוגיית ההקרנה לדיגיטלית באולמות התואמים את סטנדרט ה-IMAX. בישראל יש 13 בתי-קולנוע שמציגים בהקרנה דיגיטלית.

שינוי זה מאפשר להציג תמונה טובה למדי והופך את התלת-ממד למוחשי יותר ממה שהורגלנו. גם המשקפיים עם נייר הצלופן האדום והכחול הוחלפו במשקפיים איכותיים מפלסטיק, שעולים לבתי הקולנוע כמה עשרות דולרים. התלת-ממד החדש, מבטיחים בתעשייה, הוא חוויה משודרגת, שתייקר את מחיר כרטיסי הקולנוע וגם את עלויות ההפקה לאולפנים.

סרטי התלת-ממד החלו כבר לפני כמה עשורים, אך הטרנד מעולם לא ביסס עצמו. כעת, כשסטיבן ספילברג, ג'יימס קאמרון ובמאים נחשבים אחרים מצלמים את סרטיהם בתלת-ממד, קשה לערער על קיומו של הטרנד, גם אם אנחנו רק בראשית הגל.

אלא שיש לא מעט מכשולים. לדוגמה, העובדה שטכנולוגיית ההקרנה הדיגיטלית נמצאת עדיין רק במספר מועט יחסית של בתי קולנוע בארץ ובעולם, ולכן היכולת להקרין סרטי תלת-ממד באופן שוטף ובפריסה ארצית היא נמוכה. כך נאלצו מפיקי סרטי התלת-ממד השנה לדחות או להקדים מועדי יציאת סרטים, כדי שלא יתנגשו עם סרטים מתחרים בטכנולוגיה. זאת, כדי שניתן יהיה להקרינם באולמות המיוחדים לאורך זמן.

המפלצות סללו את הדרך

את עיקר תשומת הלב בתחום הקולנוע התלת-ממדי החדש תפס באחרונה סרט האנימציה "מפלצות נגד חייזרים" של אולפני דרימוורקס, שמתכננים לצלם מעתה כל סרט חדש בטכנולוגיית תלת-ממד.

הסרט גרף בסוף השבוע הראשון שלו בארה"ב 59 מיליון דולר (לעומת השקעה כוללת בסרט של 175 מיליון דולר), והגיע למקום השני השנה ברשימת ההתחלות הכי חזקות בארה"ב - אלה שייצרו את הכסף הרב ביותר בפתיחה.

דרימוורקס קידמה את הסרט בארה"ב באמצעות פרסומת תלת-ממדית ששודרה בזמן הסופרבול ולשם כך חילקה משקפיים תלת-ממדיים לפני שידורה.

בעוד כחודש צפוי לצאת בחו"ל הסרט השישי בסדרת הארי פוטר (Harry Potter and the Half Blood Prince), שיגיע גם בגרסת תלת-ממד. בהמשך, יגיעו בתלת-ממד גם אליס בארץ הפלאות; שרק הרביעי; הפרק השלישי של צעצוע של סיפור; ו-Avatar של ג'יימס קאמרון, שעתיד לצאת בסוף השנה בהשקעה של כ-200 מיליון דולר. קאמרון גם עובד על גרסה תלת-ממדית לשובר הקופות של כל הזמנים, טיטאניק.

למרות ההשקעות הגדולות, השאלה היא למה שדווקא הפעם ענף זה של הקולנוע יצליח. "מבחינה טכנולוגית", אומרת דורית ישי, מנהלת ההפצה בגלובוס-גרופ, "טכנולוגיית התלת-ממד יותר מפותחת ואיכותית עכשיו. בנוסף, יש דור חדש של ילדים שלא מכירים את הטכנולוגיה הזו ולכן היא מהווה אטרקציה בשבילם".

לדבריה, 50% מהצופים מעדיפים לצפות בגרסה התלת-ממדית, למרות המחיר הגבוה יותר - 45 שקל לכרטיס בישראל לעומת 35 שקל לסרט רגיל. תקוות האולפנים והמפיצים היא שהסרטים הללו יימשכו את הצופים לאולמות, ובכך הם עשויים לוותר על הורדה פיראטית של הסרט מהאינטרנט.

בדרך למסך הקטן

ההתעוררות התלת-ממדית לא מגיעה רק לקולנוע אלא גם למסך הקטן, אל שידורי הטלוויזיה הביתיים. ממחקר של איגוד מוצרי הצריכה האמריקני והמרכז הטכנולוגי-בידורי של אוניברסיטת דרום קרוליינה, עולה כי 26 מיליון בתי-אב בארה"ב מעוניינים לרכוש טלוויזיה תלת-ממדית לביתם.

המחקר הראה גם שלקוחות יסכימו לשלם יותר עבור צפייה בתכנים אלו. לפי חברת המחקר Screen Digest, 10% מכלל מכירות מכשירי הטלוויזיה עד 2011 יהיו של טלוויזיות תלת-ממד, וב-2016 הנתח מכלל המכירות יהיה 16%.

קצב המכירות הזה מותנה בכך שהתעשייה תקבע תקן אחיד לטכנולוגיה, ובמקרה שלא יתקיים סטנדרט, קצב החדירה יהיה 3% בלבד עד 2015. צורת הצריכה העיקרית, כך לפי חברת המחקר, תיעשה באמצעות כונני בלו-ריי.

מספר חברות משכללות את ההיצע בתחום. פנסוניק הציגה בתערוכת האלקטרוניקה הבידורית CES בלאס וגאס בתחילת השנה, את טלוויזיית הפלזמה התלת-ממדית הראשונה שלה, המגיעה בגודל עצום של 103 אינץ'.

לצורך צפייה בסרטים מהסוג החדש, פנסוניק פיתחה גם נגן בלו-ריי, הכולל משדר רדיו אלחוטי, שמעביר את האינפורמציה הרלוונטית לכל עין במשקפי התלת-ממד שאותם מרכיב הצופה. מערכת הקולנוע התלת-ממדית של פנסוניק תושק בישראל לפי התוכניות ברבעון האחרון של 2010 והמחיר עדיין לא נקבע.

גם חברת LG הציבה לה את 2010 כיעד. צ'ון לי, סגן נשיא של מעבדות מחקר הטלוויזיות בחברה אמר בסוף השנה שעברה כי, "טלוויזיות בתלת-ממד הם הדבר הבא בשבילנו, וניכנס איתן לשוק אחד או שניים ב-2009". פיליפס מפתחת אף היא טלוויזיות לתחום זה, בקונספט חדש: טלוויזיות בשלושה מימדים ללא משקפיים.

החברה יצרה מסך בגודל 56 אינץ' הפועל בטכנולוגיית Quad HD - תקן שמספק רזולוציה הגבוהה פי ארבעה מתקן HD הקיים היום.

הרזולוציה הגבוהה שהמסך מספק, קצב הנתונים המהיר שהוא מצליח לקלוט והטכנולוגיה הייחודית בה הוא משתמש (AutoStereoScopic 3D) מאפשרים לצופה בטלוויזיה להימנע מהרכבת המשקפיים. פיליפס מייעדת את המסך לקהל עסקי, והמחיר הוא 25 אלף דולר.

מלבד קולנוע וסרטי בלו-ריי, התלת-ממד צפוי להגיע גם לשידורי הטלוויזיה - בכבלים.

חברת הכבלים הבריטית SKY מתכננת להציע שידורים בתלת-ממד כבר בשנה הבאה לאחר פיילוט מוצלח שערכה. ב-2009 היא מתכננת לבנות מאגר תוכניות טלוויזיה.

בנוסף, חברת InFocus הציגה מקרן תלת-ממד בשם DepthQ בתקן HD וחברת אביזרי המחשב Zalman מוכרת בארץ כבר מספר חודשים מסך מחשב, המאפשר לצפות ולשחק במשחקים תלת-ממדיים. המסך המשתמש בטכנולוגיה של Nvidia, ומאפשר להמיר סרטים רגילים ולצפות בהם בשלושה מימדים.

השלב הבא: קונסולות וסלולר

אחד המקומות הטבעיים ביותר להתפתחות התחום הוא משחקי הווידיאו. סוני ביצעה הדגמת יכולת ראשונית למשחקי תלת-ממד על-גבי הפלייסטיישן 3 בתערוכת CES האחרונה, שעדיין לא כללה משחק שרץ על הקונסולה, אלא סרטונים המוצגים בטכנולוגיה.

מבחינת סוני, הייתה זו תצוגת תכלית בלבד והיא שומרת קרוב לחזה תשובות לשאלות כמו אם הפלייסטיישן 3 מסוגל להריץ משחקים בתלת-ממד או שאולי צריך שדרוג חומרה.

גם המכשירים הסלולרים משחקים במגרש. היטאצ'י תשיק בקרוב ביפן טלפון תלת-ממד בשם H001, שיאפשר לצפות בתפריטים, אייקונים ובחלק מהסרטונים עם נפח תלת-ממדי. עדיין לא ברור אם המשתמשים יצטרכו משקפיים כדי ליהנות מהתוכן, אולם ידוע, שהמכשיר יאפשר להשתמש במכשיר גם בגרסת דו-ממד. חברת סמסונג הציגה בתחילת 2008 מסך תלת-ממדי בגודל 3.1 אינץ' לטלפונים סלולריים, אולם עדיין לא הציגה מכשיר הפועל בטכנולוגיה.

בעוד שלקולנוע אנחנו לא הולכים כל יום, את שידורי הטלוויזיה, הקונסולות והסלולר אנחנו צורכים כל הזמן. קשה לדעת בוודאות אם הצרכנים ירצו לחוות את המדיה הזו בשלושה-ממדים גם בבית, כשהצפייה בה מחייבת ברוב המקרים שימוש במשקפיים ייעודיים.

התשובה טמונה באיכות התכנים ובכסף שהצרכן יצטרך לשלם על הטלוויזיה, כונן הבלו-ריי והתכנים. צופה הטלוויזיה, שרק לאחרונה החליט לשדרג את אולם הקולנוע הביתי ל-HD, לא מוכן עדיין בהכרח מבחינת ההשקעה הכספית לעולם התלת-ממדי.