מקום בו יש הרבה מפסידים, יש תמיד גם מרוויחים. המפולת בשוק האג"ח הקונצרניות שהתרחשה בסוף השנה שעברה, היוותה גם חלון הזדמנויות בשביל החברות לרשום רווחי הון מהירים וקלים. כך, רכישה עצמית של האג"ח במחירי השוק באותה תקופה, הקטינה את מצבת החוב של החברות ובמקביל אפשרה רישום של רווחי הון.
חברות רבות ניצלו את המצב, וגל של רכישות עצמיות הציף את שוק ההון בחודשים האחרונים, כשהיקפן הגיע ליותר מ-2 מיליארד שקל.
אולם, בשבועות האחרונים נבלמה המגמה. ואם בחודשים נובמבר-דצמבר 2008 ביצעו בממוצע 20 חברות רכישות עצמיות מדי יום, הרי שכיום עומד ממוצע הרכישות על שתיים-שלוש ליום, כאשר ישנם ימים רבים שכלל לא מתבצעות רכישות עצמיות. מתחילת חודש אפריל עמד היקף הרכישות העצמיות על פחות מ-30 מיליון שקל - סכום שבסוף השנה התקרב רק להיקף הרכישות היומי.
בלימת המגמה באה בעיקר על רקע העלייה בשוק האג"ח הקונצרניות, שם מתאפיינים החודשים האחרונים באווירה חיובית, כמו גם בשווקים הפיננסיים בכלל. מדד התל-בונד 60 עלה בכ-15% מתחילת השנה, ואג"ח ה-High Yield (אג"ח זבל) זינקו בעשרות אחוזים. העלייה במחירי איגרות החוב הקטינה את האטרקטיביות של רכישתן מבחינת החברות, וגם המוסדיים, שהם המחזיקים העיקריים באיגרות אלה, אינם להוטים כבעבר למכור אותן.
הפאניקה נרגעה יחסית, והמוסדיים כבר לא מתמודדים עם פדיונות עתק מנכסיהם, כך שהם אינם זקוקים להגדיל את נזילותם. אם כבר, להיפך - רמת הנזילות שלהם רק הולכת וגדלה בעקבות כניסה של כספים חדשים מצד העמיתים.
בשורה התחתונה, נראה כי חלון ההזדמנויות עבור החברות לרכישות עצמיות של אג"ח הולך ונסגר. אמנם יש עדיין לא מעט חברות שאיגרות החוב שלהן נסחרות בתשואות גבוהות למדי, של עשרות ואף מאות אחוזים, אולם בחלק מהמקרים מדובר בחברות הסובלות ממצוקת נזילות, ושממילא אין להן את המזומנים לרכוש את האג"ח בשוק. החברות שכן יש להן את האמצעים, מוטב שיזדרזו בטרם איגרות החוב שלהן יתקנו את מחירן כלפי מעלה.
לגיטימי אבל בעייתי
כאמור, המפולת בשוק בסוף השנה שעברה התניעה את תופעת הרכישות העצמיות, כשמחיריהן של אג"ח רבות נחתך בעשרות אחוזים. הדבר איפשר לחברות לאסוף את הסחורה ולהשיג בכך שלוש מטרות: שליחת איתות חיובי לשוק כי החברה מאמינה ביכולתה לעמוד בתשלומי האג"ח, הקטנת מצבת החוב והיכולת להכיר ברווחי הון בעקבות הרכישה.
המטרה המרכזית מבין השלוש היא הקטנת מצבת החוב במחיר נמוך. הרכישות העצמיות מתבצעות במחיר ממוצע של 60 אגורות ליחידה, ולמשל אם החברה הנפיקה אג"ח במחיר של 100 אגורות ליחידה, והאיגרת נסחרת היום במחיר של 60 אגורות, הרי שבעת הרכישה העצמית החברה מחזירה לבעלי החוב שלה פחות משני שלישים מהסכום שלוותה. היתר, הוא רווח שלה.
היו גם שביקרו את מגמת הרכישות העצמיות, הגם שצעד שכזה הוא חוקי ולגיטימי, שהרי מדובר במחירי השוק ואיש אינו כופה על בעל האג"ח למכור את אחזקותיו. אך עדיין, קשה שלא להרים גבה נוכח מהלך כזה, שבמסגרתו החברה מנצלת את הפאניקה בשוק ומוחקת את חובותיה במחיר נמוך.
אחד המקרים שזכו לביקורת רבה התרחש בחברת ארזים. לאחר שבעל השליטה בחברה, מאיר גורביץ, אמר למחזיקי האג"ח כי אינו בטוח שיוכל לעמוד בכל התשלומים, הוא מצא לנכון לנצל את המזומנים של ארזים ולרכוש את האג"ח שלה, שהיו במחירי שפל, ובכך למחוק חלק ניכר מחובות החברה.
שיטת הרכישות העצמיות מצאה חן במיוחד גם בעיני נוחי דנקנר, בעל השליטה בקונצרן אי.די.בי. בחודשים האחרונים ביצעו אי.די.בי והחברות הבנות רכישות עצמיות בהיקף של יותר מ-600 מליון שקל, כרבע מסך הרכישות העצמיות בשוק. רכישות אלו הניבו לקבוצה ולחברות הבנות רווחי הון של יותר מ-200 מיליון שקל. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
