כמו בכל תחום בחיים, גם התנדבות היא עניין אופנתי. אם הצעירים האירופים שהציפו את הקיבוצים בישראל בשנות ה-70 וה-80, כדי להתנדב ברפת ובקטיף, התחלפו בעשור האחרון בצעירים שבאים לעזור לפלסטינים בשטחים, הרי שבעולם היהודי יש כרגע טרנד אחר: לנסוע לישראל כדי להתנדב למען פליטים אפריקאים, רצוי כאלה שברחו מרצח-העם בדארפור.
"יש עשרות מתנדבים בכל זמן נתון, רובם הגדול יהודים בגילאי הקולג'", מסבירה אלישבע מילקובסקי מאס"ף - ארגון סיוע לפליטים. חלק מהמסגרות זוכות לתמיכה רשמית של הסוכנות היהודית, ולפחות תוכנית אחת קיבלה הכרה מפרויקט "מסע" של הסוכנות, המאפשר לצעירים יהודים לשהות בארץ במשך סמסטר או שנה שלמה, ולשלב לימודים עם פעילות חברתית.
"בארגונים כמו הסוכנות מציגים את הסיוע לפליטים כדוגמה לפנים היפות של ישראל, שלא רואים בחדשות", מסבירה מילקובסקי. "מובן שהם לא מספרים על הקשיים שהמדינה מערימה ועל המעצרים של מבקשי מקלט".
גם מחוץ למסגרות הממוסדות אפשר לזהות שהאטרקציה תופסת תאוצה. לדברי מלי גרבר, מרכזת תא הסטודנטים "פעילים למען הפליטים" באוניברסיטה העברית, מרבית הפעילים בתא הם סטודנטים מחו"ל. "חלק מהם היו מעורבים בדרך כזו או אחרת בפעילות למען דארפור בקמפוסים שלהם", היא אומרת. "השם דארפור מייצר המון תשומת לב, למרות שמרבית מבקשי המקלט מגיעים למעשה מדרום סודן ומאריתריאה".
"אני חושבת שרובנו היינו מודעים לנושא הפליטים בישראל, אבל לא ידענו שיש צורך בסיוע הישיר שלנו", מספרת קטיה רוזינה, סטודנטית מארצות הברית שבאה לשנת לימודים באוניברסיטה העברית ומצאה את עצמה מלמדת אנגלית במסגרת "פעילים למען הפליטים".
ומה חושבים על התופעה הפליטים עצמם? "אנחנו מאוד שמחים לעבוד עם המתנדבים מחו"ל, וגם מארגנים מפגשים חברתיים איתם", אומר יאסין מוסא, יו"ר בני דארפור, ארגון המאגד את הקהילה בישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
