"ליותר מ-40% מחברות הביומד בארה"ב אין המימון להמשיך יותר משנה"

לא רק שיש תקציב כזה, אלא שהוא אפילו הצליח למצוא את דרכו לישראל. ג'ונתן סילברסטיין, שותף בכיר בקרן, מבקר כבר מספר שנים בישראל לפחות פעמיים בשנה, וביצע עבור הקרן מספר השקעות בחברות ישראליות בתחומי המכשור הרפואי והתרופות. בקרוב הוא יגיע לארץ כדי להשתתף בכנס ILSI-Biomed 2009, שיתקיים בשיתוף "גלובס" ב-17-15 ביוני.

סילברסטיין מעורה במתרחש בישראל כמעט כמו שותף בקרן מקומית. "אורבימד משקיעה כ-35% מהתקציב שלה מחוץ לארה"ב", הוא מספר. "ישראל חשובה לנו. היא בוודאי אחת מ-3-4 המדינות הכי מלהיבות בעולם הרפואי, אחרי ארה"ב וגרמניה. אנחנו אוהבים את השוק הזה. יש בו חברות מרגשות בכל השלבים".

אורבימד כוללת עולם שלם של השקעות במדעי החיים. הקרן מנהלת אוסף של קרנות תחת המותג Caduceus - המונח הלועזי המתאר את סמל הרפואה - הנחש המלופף סביב המטה.

בכלל זה נמצאות קרנות משפחתיות, קרנות גידור, חברות אחזקה, קרנות הנסחרות בבורסה וקרנות הלוואה. באמצעות מגוון זה, יכולה אורבימד להשקיע בחברות לאורך כל מעגל חייהן, החל משלב ה-Seed ועד להיותן חברות בוגרות וגדולות.

הזרוע הפעילה בארץ היא של הון סיכון, כשרק השקעה אחת בוצעה בחברה בוגרת - טבע. לצד זה, בוצעו גם השקעות בחברות Given Imaging, Gelesis, Predix (היום Epix) ו-SuperDimension.

"בכל ארבע החברות הללו השקענו בגלל חדשנותן. גיוון אימג'ינג וסופרדיימנשן - שתיהן חברות שאפשרו אבחון מצבים רפואיים שכלל לא ניתן היה לאבחן אותם בטכנולוגיות אחרות. פרדיקס הציעה גישה חדשה לפיתוח תרופות וגלסיס עוסקת בתחום ההשמנה, שבו יש מעט פתרונות ובאלה שקיימים, הרשות האמריקנית למזון ותרופות, ה-FDA, מאוד מוטרדת מענייני בטיחות", מסביר סילברסטיין.

בגיוון אימג'ינג ופרדיקס רשמה הקרן תשואה יפה, ופרשה פחות או יותר בשיא.

"לשתיהן יש עדיין עתיד מבטיח", אומר סילברסטיין, אף שכבר אינו מושקע בהן. "אפיקס צריכה לפתור את בעיות המימון שלה, אך יש לה שיתופי פעולה טובים ופלטפורמה טכנולוגית טובה. לגיוון יש כרגע צמיחה די שטוחה, אבל היא מובילת שוק עם מוצרים מבטיחים בצנרת, שיכולים לשנות את התמונה כשאלו יגיעו לשוק".

החדשנות היא פרמטר ההשקעה החשוב עבור אורבימד, ולא רק כשמדובר בחברות ישראליות. לדברי סילברסטיין, "כאשר 11 חברות מפתחות את אותו הדבר, גם אם המוצר שלך הכי טוב בתחומו, הרי שאם תסרב להצעת רכישה, היא תוגש למתחרה שלך, ואז חברת הענק לה סירבת, תאמר לך 'עכשיו תנסה להתמודד מול כוחות השיווק והמכירות שלי'. לעומת זאת, כאשר המוצר באמת ייחודי ביכולותיו, אתה נמצא בעמדת מיקוח טובה בהרבה".

בדרך לתרופות נישה ויתום

*מהן המגמות העיקריות שישפיעו על השקעות קרנות ההון סיכון המתמחות בשנים הבאות?

"יש שתי מגמות עיקריות. האחת היא קשיחות מתגברת של ה-FDA וחברות הביטוח. עבור מוצרים מסוגים מסוימים, עלות ההגעה לשוק עלתה מכ-30 מיליון דולר לפני עשור, ל-300 מיליון דולר כיום. אפילו לאורבימד אין סכומים כאלה.

"בתחומים כמו סוכרת או קרדיולוגיה, דרישות הוכחת הבטיחות הן כה גבוהות, שהן משאירות את השוק רק לחברות הגדולות. בתחומי המוח והעצבים (נוירוסיינס) צריך להשקיע כל-כך הרבה רק כדי לראות אם יש לך משהו, מה שהופך אותם ללא כדאיים. המיקוד של החברות הצעירות כנראה יעבור לתרופות נישה ותרופות יתום. בתחומים מסוימים, פשוט לא יהיו תרופות חדשות".

הישרדות דרך מיזוג והתמקדות

*כיצד ישפיעו על כך השינויים מצד ה-FDA?

"הם כנראה רק יחמירו את המצב".

המגמה השנייה אותה מסמן סילברסטיין, היא כמובן המשבר הכלכלי. "ארגון BIO (המאגד את חברות הביומד בארה"ב - ג.ו) אומר של-40% מהחברות בתחום אין את המימון להמשיך מעבר לשנת פעילות אחת. אני מאמין שהמספר גבוה יותר. ניתן להתמודד עם הבעיה על-ידי מיזוג בין חברות, בהנחה שהן סינרגטיות, וכן במיקוד במוצרים שניתן למסחר או להגיע איתם למכירות במהירות.

"המיתון משפיע גם על תחומי פעילות. למשל, בתחום האסתטיקה ההשקעות ירדו משמעותית, כי קהל הצרכנים של המוצרים הללו חוסך. עם-זאת, הצורך באסתטיקה לא פוחת.

"אני אמנם לא מבקר הרבה בדיסקוטקים, אבל אני מהמר שבעוד 4-5 שנים הקהל יהיה פחות יפה מהיום. לדעתי, קיימת הערכת חסר גדולה ויש קצת מכירת-יתר של מניות בתחום הזה".

* אתם נמצאים בוודאי בדילמה: עד כמה לתת לחברה ולמחיר שלה להתדרדר לפני שתשקיעו, כשהחשש הוא שבסוף לא יישאר במי להשקיע.

"בדרך-כלל אנו מעדיפים שלא לתת לוולואציה להתדרדר יותר מדי, לא רק כי זה פוגע בחברה, אלא גם משום שערך נמוך עלול להרגיז את ההנהלה שאיתה עליך לעבוד אחר-כך. עדיף לשלם מחיר הוגן".

*מהם האתגרים הגדולים שעומדים בפני הביומד הישראלי?

"כבר נאמר לכם בעבר שהמחסור העיקרי הוא במנהלים מנוסים, משום שלא פועלת בישראל חברת תרופות אינובטיבית גדולה. אני ממליץ לכל החברות למצוא שותפים טובים בחו"ל, וגם להיעזר במאגר הכישרונות בחו"ל. קשה להביא מנהלים לישראל, אבל אפשר להקים סניף של החברה בשוק היעד. לסופרדיימנשן הקמנו משרדים בארה"ב ובגרמניה, בנוסף לזה שנמצא בישראל. גם לגלסיס הקמנו משרד בארה"ב, בנוסף למשרד שנמצא בארץ".

*כלומר, אתה מטיף להעברת פעילות החברות החוצה מישראל?

"מנקודת המבט הישראלית, הדבר החשוב הוא שהחברות יקומו ויצליחו ושבניהול שלהן ישתתפו ישראלים, שיצברו ניסיון וימשיכו להקים חברות נוספות.

"גיוון היא דוגמה לחברה שהסיטה את מרכז פעילותה בשלב כלשהו לחו"ל, ובכל-זאת ההצלחה שלה הצמיחה מנהלים טובים שעובדים היום בחברות ישראליות צעירות. האם היה עדיף שגיוון תישאר ישראלית לגמרי, אבל לא תצליח?"

לצד דברים אלו של סילברסטיין, ראוי לציין שיש המביאים את גיוון דווקא כדוגמה לחברה שהתעקשה להישאר זמן רב יחסית בארץ, כנגד כל הסיכויים, ורק בשל כך הפכה להצלחה ישראלית גדולה.

*עם מי אתם משתפים פעולה בארץ?

"עבדנו בעבר עם הקרנות פיטנגו ומדיקה, וגם עם ויטהלייף ופונטיפקס. בעצם עבדנו עם כולם".

*אמרתם שהשוק הישראלי מאוד מלהיב. מדוע קרנות אחרות מתחומכם פחות נוכחות כאן?

"הסיבות הבסיסיות הן השפה קשה, הנסיעות הארוכות ושיש הרבה חברות טובות ליד הבית. אין משהו בכל אלה שהישראלים יכולים כרגע לשנות".