הנקראות ביותר

"לא מעניין אותי מה אמרו, מה אומרים, או מה יגידו"

אם חששתם לאימפריה של רני רהב, הסירו דאגה. "על כל לקוח שעזב, נכנסו שניים גדולים", הוא אומר בראיון ל*פירמה". על הריב המתוקשר עם מוטי מורל ורונן צור: "הם משקרים ציבור שלם". על פוליטיקה: "כנראה שלעולם לא אגיע לשם". על איריס דרור: "האמינה בתזה שהמציאה לעצמה". היחצן המיוחצן ביותר במדינה על המשבר הכלכלי, חבריו הטייקונים, מכירת אקוויטי במשרד שלו, וגם - כמה מילים מתבקשות על שרי אריסון

צריך בכלל להציג את רני רהב? האיש כבר הפך מזמן ל-household brand. אני מכירה אותו מיומי הראשון כעיתונאית - יותר מ-13 שנה. הייתי כתבת זוטרה וקיבלתי ממנו זר פרחים לרגל הג'וב החדש. הרמתי גבה. מה, אני כל-כך מיוחדת? אז זהו, שלא. רהב נמצא בקשר יומיומי ואישי שכזה כמעט עם כל העיתונאים בארץ. גם במהלך הראיון, הטלפון שלו לא מפסיק לצלצל. תגיד, עם כמה אנשים אתה מדבר ביום? אני שואלת. תוך כדי סימוס הוא עונה: "מאות. בין 1,000 ל-3,000 SMS ביום". מה? אני קצת מתקשה להאמין. "כן. אני חולה על סמסים. החשבון שלי בסלקום מטורף". כמה לחודש? אני שואלת. הוא צוחק ומפטיר לעברי, "בחיים לא".

רהב עוסק בתקשורת ואוהב אותה. לעתים קרובות הוא משתמש בה בעצמו. לא צריך להזכיר את מכתב ה"רעה, רעה" לשלי יחימוביץ', או את ההתנגחויות עם גבי גזית. לאחרונה, חזר לאור הזרקורים כשיצא נגד יועצי התקשורת מוטי מורל ורונן צור, ש"פיטרו" את לקוחם משה קצב כי שיבש את מסיבת העיתונאים שתכננו לו, ובלשון עדינה, עשה בושות. אבל מורל וצור נכנסו בו בחזרה - בכתבה גדולה שפורסמה ב"ידיעות אחרונות".

רהב, כרגיל, לא נשאר חייב. "לפני שנה וחצי, מורל וצור הזמינו את עצמם לפגישה כאן. כבר כשנכנסו הבנתי שעסק אני לא עושה איתם ולא משנה מה", הוא מספר. "הם רצו לעשות שותפות ברמת המשברים. הם חושבים שהם מומחים במשברים, ומכיוון שאנחנו החברה הגדולה במדינה, חשבו שאם יש משבר שנעביר להם תמורת אחוזים. סירבתי. הם הופתעו. אבל הם לא כוס התה שלי. לא היו ולא יהיו. הם יצאו ואמרתי אלוהים שבשמיים, זה באמת אנשים מזן אחר לגמרי. אבל אני שמח שעד היום לא התפתיתי להצעות להקים חברות או להיכנס שותף".

"יש תחושה שבזמן האחרון תוקפים אותך הרבה בתקשורת.

"מי שתקף את מי, זה רני רהב אותם. בואי לא נתבלבל. האחרים פחדו לתקוף אותם, חוץ מאירינה שלמור, שאני גאה בה, שעשתה את זה ללא מורא. אבל מיטב העורכים והעיתונאים שדעתם על השניים האלה בלתי מתפשרת, פחדו ופוחדים להביע את דעתם".

איך הם הצליחו להוציא אותך משלוותך? הם כל-כך חשובים?

"הם ממש לא חשובים, ועם כל הכבוד רק אנשים שיכולים להרשות לעצמם להביע את דעתם ללא מורא ופחד, מביעים את דעתם גם במחיר שאלה שדעתם הובעה עליהם, יקבלו כתבה ב'7 ימים'. אז מה. כל מי שקרא את הכתבה הבין עם מי יש לו עסק".

אתה חושב שהיא הזיקה להם?

"אני חושב שהכתבה הזיקה להם ברמות שאי-אפשר לתאר".

אני לא בטוחה. הם קיבלו המון חשיפה.

"תשאלי אנשים. הכוחניות, המניפולטיביות שהכתבה הזאת שידרה, גם אם ייקחו את אייל ארד ומושיק תאומים ורני רהב ביחד, לא נוכל לתקן את זה. מכיוון שאני עומד בראש החברה הגדולה במדינה בתחומי ועל כך אין עוררין, לא יכולתי לעמוד מן הצד ולראות את המעשה הנלוז שהם עשו ללקוח מספר 1 שלהם, שבמשך שנים הם ציפו להיבנות כלכלית על שמו ועל המשפט שלו. התעוררתי בבוקר בזעקה וכתבתי את המאמר".

אנשים אמרו שזה בגלל שהחברה לישראל העבירה התקציב שלה ממך אליהם.

"אני מודע לכך, וכתבתי במפורש במאמר, שאני מודע לכך שיגידו שאני כותב בגלל זה. אז יגידו. אני לא מתרגש, אלא רק מדבר אחד. השקר. לא יעלה על הדעת שהאנשים האלה ילכו ל'7 ימים' ב'ידיעות אחרונות' וישקרו ציבור שלם, שיגידו 'לקחנו מרני רהב 4 לקוחות'. זה שקר נתעב ובלתי-נסלח".

"אז החברה לישראל עברה למורל צור, אז מה"

איזה חלק עבר אליהם מסך הפעילות של האחים עופר בפי.אר?

"אי אפשר למדוד את הנתח, כי החברה לישראל היא חשובה אבל היא חברה אחת ממגזר הפעילויות של משפחת עופר על כל ענפיה. יש ענף עידן עופר, יש אייל עופר, יש ליאורה עופר ויש סמי עופר, ויולי עופר. כל אחד זה עולם ומלואו, כל אחד זה היסטוריה של 25 שנה של ידע שאני הולך עם זה. אז החברה לישראל עברה למורל צור, אז מה"? (לתגובת מורל-צור, ראו מסגרת)

זה קשור לטיפול בסרט "שיטת השקשוקה"?

"אני לא נוהג להתבטא בנושא של לקוחות שלי. נקודה. אבל אותי חינכו בבית - א', תמיד לומר את האמת, ב', להילחם על האמת גם אם יש מחיר.

"יכולתי לעמוד מהצד בהרבה מקרים שהתערבתי בהם כי הפריע לי א', בהיותי אזרח, ב', בהיותי בעל החברה הגדולה במדינה בתחומי, וג', עם השנים ראיתי שיש לי גם השפעה. בדברים שמוציאים אותי מדעתי אני לא מוכן לוותר, כמו למשל להגיש בג"ץ נגד מדינת ישראל והיועץ המשפטי לממשלה בנושא שנתנו אפשרות, להוא, יימח שמו וזכרו (יגאל עמיר, ל.ס.), להתחתן ולהביא ילד, וכל יפי הנפש השמאלניים כולל זהבה גלאון שאמרה שחייבים לעשות את זה, אני בז להם עד היום הזה.

"קיבלתי חשבונית של 25 אלף שקל מעו"ד רונאל פישר, ושילמתי אותה באהבה רבה. לעמוד מן הצד זה הכי קל. אין לך אויבים, כולם אוהבים אותך, הכל בסדר. אותי לא חינכו ככה, אז נכון שלא על כל דבר אני אעשה מלחמת עולם, אבל יש דברים שאני לא יכול לעמוד מן הצד ולהסתכל עליהם. נקודה".

מצד שני, מורל וצור אמרו שעשית להם את יחסי הציבור הכי טובים שהם קיבלו בחייהם.

"אשאל אותך שאלה. אם האמרה הזאת נכונה, איך את מסבירה את העובדה שהם אמרו בראיון שרני רהב יתפוצץ? אם רני רהב עשה להם שירות טוב אז למה שיתפוצץ? הרי אם עשיתי לך שירות מצוין ואת חושבת שקיבלת שער ב'7 ימים' ואת מדהימה ואת מקסימה, אז מה את אומרת את השטויות האלה.

"בסוף היום נגרם להם נזק בלתי הפיך, כי אם זה היה כמו שאת אומרת שנגרם להם נזק חיובי, אז הם היו אומרים 'מדהים, תודה רבה'. אחד, הם שיקרו במצח נחושה, ושניים, מה שאמרו מדבר בעד עצמו, זה לא מתיישר עם המשפט שהם אמרו לתקשורת באותו יום של ההתקפה שלי. זו הייתה התקפה כימית, התקפת טילים, התקפה הכי ענקית שאי-פעם מישהו קיבל, זה היה בכל ערוצי הטלוויזיה והרדיו, בכל אינטרנט אפשרי. הציבור חושב בדיוק כמוני".

איך אתה יודע?

"איך אני יודע? תחושת בטן. אני לא מסתכל על טוקבקיסטים, כי טוקבקיסטים, 95% מהם זה מטעם".

"איכס ענק על אדם שיורק מוחטה בתוך האינטרנט*

גם אתה מפעיל טוקבקיסטים עבור הלקוחות שלך?

"חס וחלילה. בישראל קמו עשרות חברות שמפעילות טוקבקיסטים, בעיני זה דבר נלוז".

אבל זה משפיע.

"בעיני זה דבר שערורייתי. כמו שסירבנו להקים הרבה מאוד חברות בת, רהב לפרסום או רהב למגזר חרדי, רהב למגזר הערבי, רהב למגזר הרוסי או לכל דבר אחר, סירבנו גם להקים מחלקה שעוסקת בטוקבקיסטים".

אתה לא חושב שלקוחות יוצאים נפסדים מזה שאתה לא מפעיל טוקבקיסטים?

"יכול להיות. כל לקוח שלנו שחושב שהוא רוצה, לא צריך אותי. שיפנה למישהו אחר. רני רהב היא גם החברה היחידה בתחומה במדינת ישראל שלא גובה עמלה מהלקוח שלה. לא מצלמים ולא ממפיקים ולא מחברות פרסום או מכל דבר אחר".

היו לך בעבר הרבה התבטאויות קשות לגבי טוקבקים.

"זה דבר נורא. אני מטבעי בז לכל אדם שנכנס לאינטרנט, יורק ולצורך העניין כותב טוקבק. זה כאילו ירק באמצע הרחוב. אבל אם מישהו ירק באמצע דיזנגוף אני יכול לגשת ולהגיד לו, 'אדוני, זה לא תרבותי'. כאן אנשים נכנסים ומוציאים את האורגזמות החולניות שהיו להם באותו יום, בוס הכאיב להם או אישה כעסה עליהם או הוא רב עם המאהבת שלו - את כל הרוע הזה הוא מוציא בבת אחת בטוקבק שלו. זה מזעזע".

אתה קורא טוקבקים?

"לא. נקודה. פעם אחת נכנסתי לדקה כדי להבין מה זה, מאז זה לא מעניין אותי. 90%-95% זה חברות מטעם, וחוץ מזה, זה נורא. אני מאוד מכבד מכתבים למערכת. בעיני זכותך לכתוב כל עוד יש את השם שלך. כך זה צריך להיות במדינה דמוקרטית. עידן הטוקבקים, שכל אחד יכול לירוק כמו שאתה יורק, תסלחי לי, מוחטה באמצע הכביש, זה מגעיל. אני אומר איכס ענק על אדם שיורק בתוך האינטרנט שלי את דברי הזוהמה שלו".

אתה בקשר עם כל-כך הרבה פוליטיקאים. למה לא לעסוק בייעוץ פוליטי?

"בגיל 13, שנה שלמה, הגעתי לכנסת כל יום שלישי באוטובוס מהתחנה המרכזית עם בינה ברזל, שהייתה הכתבת החשובה ביותר בתחום הפוליטי. אם יש משהו שאני הכי אוהב זה כנסת. אבל את החוויה, אחרי שהייתי פעיל בהתנדבות, לראות את ד"ש מתרסקת בגלל יחסים בין-אישיים קשים, משחקי כבוד, שאני בז לכל הדברים האלה, קשה לי לתאר. אמרתי שאני לשם לא נכנס. אכנס יום אחד כשארגיש שאני יכול כלכלית להבטיח את עתידי ככה שאוכל להיות שם ללא משוא פנים ולהיות מה שאני באמת חושב".

מה זה אומר בכסף "להבטיח את עתידי"?

"(צוחק) כנראה שאף פעם לא אגיע לשם. נכון להיום אנחנו רואים שבפוליטיקה שום דבר לא השתנה, או השתנה לרעה. אני מקווה שדווקא הכנסת הנוכחית תנסה להחזיר עטרה ליושנה. זאת התחושה שלי מהיכרות גדולה: מתוך 120 ח"כים אני בקשר עם 80".

אז למה בעצם לא לעסוק בלובינג?

"לקחתי החלטה אסטרטגית לפני המון שנים, שאני הולך להתמקד אך ורק בפי.אר, וגם לא לעבוד עם כסף ציבורי כדי שאף אחד לא יוכל להגיד שבשל קשריי קיבלתי את זה ואת זה. אני רוצה להשקיע את כל כולי, נפשי ומרצי בלקוחות שלי".

"למדתי שאדם שלוקח עמלה זה לא פסול, אלא מכובד"

אבל אתה עושה עוד דברים חוץ מפי.אר. לפעמים אתה מתווך בעסקאות.

"תראי, לא הייתי בשל לזה בהתחלה, וגם חשבתי שזה פסול. אבל עם הזמן הבנתי שזה ממש לא פסול וזה על הכיפאק. הקמתי בעצם חברת צללים, בתוך רהב תקשורת, ובשלוש השנים האחרונות התמזל מזלי ועשיתי כמה עסקאות טהורות, נקיות, אמיתיות, שהייתי שותף בתיווך שלהן".

מה היו העסקאות האלה?

"לא אכנס לזה. אני מקבל כל יום עשרות פניות של הצעות עסקיות ולכולן מסרב בנימוס, אלא אם זה משהו מדהים. למדתי שאדם שלוקח עמלה זה לא פסול, ואפילו מכובד ומתבקש. בעבר לא חשבתי שמגיע לי. למשל בצעירותי, מרק קלטר התקשר אלי במהלך השבעה על יצחק רבין ואמר שהוא מגיע לישראל עם הבעלים של הוצאה צרפתית מאוד חשובה, והם הגיעו והחתימו את נועה רבין על ספר. לימים מרק התקשר ואמר, 'זו הוצאה צרפתית ומגיע לך עמלה'. באירופה זה מקובל, זה אלגנטי, לא משהו שצריך לבקש. אז אמרתי, 'מרק, איך אוכל לקבל כסף, זה קשור ברבין - ישמור ה', לא רוצה שקל'. הוא אמר, 'רני רהב, תקשיב טוב. באירופה אין חוכמות. אתה מתווך בעסקה, אתה מקבל את הכסף'. אז תרמנו את הכל למכללות, לסטודנטים שעשו עבודת גמר שקשורה ליצחק ולאה רבין.

"קיבלתי שם כמה עשרות אלפי דולרים. והכל נתרם. אבל כל העסקאות האחרות שעשיתי הן לגיטימיות וחשובות, והגעתי למסקנה שלעשות קונקשן בין חברות, בין אישים בארץ ובעולם, זה דבר נכון ואני עושה את זה על הצד המכובד, האלגנטי והדיסקרטי ביותר. למזלי הרב, עד היום הזה כלום לא יצא החוצה".

למה עסקאות דיסקרטיות? זה רצון הלקוחות או רצון שלך?

"שלי. מי שבאמת מכיר אותי יודע עלי שלושה דברים: אחד, שהצניעות היא נר לרגלי, למרות שבנושאים מסוימים אני שוויצר לא קטן. כי אני חושב שמה שעשיתי ולא אמרתי - לא עשיתי. אבל אני חושב שבחיים הפרטיים, האישיים, בחשיבה העצמית שלי, הצניעות שלי היא חולנית. בנושאים של העבודה, של המסירות, של החיים, של הדיסקרטיות, אני הכי צנוע שיש. גם הדיסקרטיות היא נר לרגלי, מהיום שנולדתי עד היום שאמות. ואני משלם על זה מחיר. לא פעם ולא פעמיים עורך או כתב אומר, 'אלוהים שבשמיים, אתה נמצא בכל-כך הרבה צמתים, תיתן סיפור ששמעת ולא יקרה שום דבר, אף אחד לא ידע שזה ממך'. אני אומר לא. אם אין לי אישור להעביר את הסיפור, לא ארגיש בנוח לתת".

ומה הדבר השלישי?

"שאני עושה עבודה סיזיפית. לגבי התיווך בעסקים, אני מאוד שמח ומאושר שעשיתי את הצעד הזה. זה צעד שהיססתי לגביו הרבה מאוד. התביישתי מאוד לעשות את הדבר הזה. אני מדהים בלצלצל לאחרים. אבל להתקשר למשהו שקשור בי, זה משהו שאני יכול למות ולא לעשות אותו. ובחברה הזאת יש 120 קבוצות. לאחת מהן אני לא צלצלתי להגיד, 'שלום, זה רני רהב, הייתי רוצה להציע את מרכולתי ולהיפגש'. לא עשיתי את זה לפני 20 שנה ולא היום".

רוב האנשים עובדים ככה.

"אני חושב שזה משהו מזעזע".

אתה מקבל עמלה על חסויות לאירועים? למשל, התערוכה בבנק הפועלים.

(נבהל) "ישמור האל ויציל. זה מה שאמרו לך? אני לא מאמין לך. אני מקבל ריטיינר מבנק הפועלים על תפקידי כיועץ התקשורת של הבנק. מה זה, אני קיבלתי שקל מדבר כזה? מה, אתם נורמלים? אף אחד לא מעלה את זה על דעתו, לילכי. מאז שאני זוכר את עצמי ועד היום ועד בכלל, סירבתי לקחת עמלה על תרומה שהשגתי. השגתי תרומות במיליוני דולרים ובחיים לא העליתי על דעתי, אפילו בחלומות הכי זוועתיים שלי, לבקש שקל עמלה. אני רואה בזה שליחות. אני מזועזע מעצם השאלה".

"על כל לקוח שירד, נכנסו שניים חדשים*

שרי אריסון ועידן עופר, למרות שהם עדיין לקוחות אצלך, הוציאו ממך תקציבים בשנה האחרונה. זה עשה לך תקשורת לא טובה. למה לא תיקשרת את קבלת התקציבים של גולדמן זקס וג'ילט?

"כי החברה שלנו היא היחידה שלא מוציאה הודעות על לקוחות חדשים שלה".

אבל תדמיתית זה עשה לך לא טוב.

"תראי, אדם שכל התקשורת במשך 25 שנה אומרת שהוא הכי חזק והכי ענק ומטפל בכל המדינה, אז פתאום הוא לא מטפל באחד או שתיים? לא נורא. שידעו בתקשורת ובציבור שאף אחד לא חסין, אבל אני רוצה לומר לכל אלה שאולי שמחו לרגע, שעל כל לקוח שירד, נכנסו שניים גדולים חדשים. הראיתי לך את רשימת הלקוחות. ספרנו יחד והגענו ליותר מ-120, אבל אני אומר 120".

מה הריטיינר הממוצע שמשלמים אצלך?

"אני לא רוצה להיכנס לזה".

כמה אנשים עובדים אצלך היום במשרד?

"אנחנו כ-36 אנשים".

אבל בסוף הכל עובר דרכך. אתה שולט בהכל.

"כל דבר עובר דרכי כי האחריות היא שלי וגם אם אני נמצא בקטמנדו יגיע ה-SMS או הטלפון הלווייני ואני אאשר את מה שצריך".

כמה שעות אתה ישן בלילה?

"אני ישן כחמש שעות, לא צריך יותר. אתמול הגעתי לפה עם מנכ"ל החברה, שלצורך העניין היא אשתי, אז יותר קל להגיע בחמש וחצי בבוקר למשרד, לא קרה שום דבר. אנחנו נהנים מכל דקה".

אתה נחשב קונטרול פריק שחבל על הזמן.

"אני קונטרול פריק שנותן לפעול ולנהל איתו, לפרוח ולעבוד בזכות עצמו. אני לא רואה בזה בעיה, אני רואה בזה אחריות, כלפי הלקוחות שלי וכלפי האנשים שהאמינו בי".

אתה לא יכול לסמוך בעיניים עצומות על מישהו שיעשה משהו עד הסוף בלי שתהיה מעורב?

"בחיים לא. ואני לא מתכונן שזה יקרה. לעצבותם של כמה אנשים שחשבו שאולי רני רהב הגיע למה שהוא רצה להגיע, אז אולי הוא יצא קצת לפנסיה או שינוח, אז אני רוצה להגיד להם שייקח להם עוד הרבה שנים לראות את הדבר הזה קורה, בעזרת השם רק שנהיה בריאים כי זה דבר שכבר לא תלוי בנו אלא באמת בבורא עולם, אבל אני מתכונן לעבוד עד הרגע שאני אעצום את העיניים, כי אני אוהב את העבודה, אני חי את התקשורת. להיות יו"ר החברה הגדולה במדינה בתחום הזה אתה צריך להיות אפ טו דייט וזה מאוד קשה, כי כל רגע מתחלף עורך או כתב באחד מהעיתונים, ובישראל יש למעלה מ-300 כלי תקשורת כתובים ואלקטרוניים, ומבחינתי מקומון בדרום חשוב כמו עיתון במרכז".

אתה מכיר את כולם?

"אני מכיר את כל העיתונאים, אני מדבר איתם הכי פתוח ואישי בעולם. אני כל יום מדבר עם עשרות עיתונאים, עשרות עורכים, עשרות כתבי טלוויזיה או רדיו או אינטרנט".

אתה לא מרגיש שהריבוי הזה הוריד את רמת העיתונות בשנים האחרונות?

"אני לא חושב".

לא קל לך הרבה יותר היום להכניס חומרים מאשר פעם?

"לילך, מאוד קשה להכניס לעיתון. כמה פעמים ביום אני מדבר איתך ומבקש ממך להכניס דברים? זה מאוד קשה. התקשורת אולי מחפשת אייטמים, והיא מחזרת לראיונות סנסציוניים, אבל זה דבר שלא סיפקתי בחיים ואני לא מתכונן לספק בעתיד. התקשורת רוצה ניוז. ניוז לא תמיד קל לתת. אתה לא יכול להמציא ניוז. הרי התקשורת חכמה, שבדקה נמצאת בגוגל ומקבלת את כל הרקורד שלה. זה לא משהו שאת יכולה להמציא איזה ספין שיהיה לו אוויר ולא יתפוצץ אם אין לו אחיזה במציאות. היום יותר קשה מלפני 10 שנים להכניס אייטם לעיתון, בהרבה יותר קשה, כי ברגע שתקשורת מצטמצמת היא יותר קשה לקבלת חומר".

אבל היא לא הצטמצמה. להפך, היא מאוד התרחבה.

"התרחבה במונחים מסוימים והתכווצה למשל בתוכניות טלוויזיה. בעבר היו כל מיני תוכניות אירוח שהתחלפו היום בריאליטי. תוכנית האירוח בזמנו, המטאורית והמדהימה של רבקה מיכאלי בערוץ 1, או דן שילון או יאיר לפיד, אלה תוכניות שחיכו לחומרים".

"הריאליטי זה תמרור אזהרה*

אז גם אתה שונא תוכניות ריאליטי?

"ממש לא. הריאליטי זה תולדה של החברה הישראלית הנוכחית. אם יש איזושהי בעיה תחזרו בבקשה לבית הספר, ותראו איפה טעיתם. אל תבואו בטענות שעם ישראל אוהב ריאליטי. חלק ענק מהריאליטי הוא מדהים. 'כוכב נולד' זה הדבר הטוב ביותר שקרה למדינה הזאת מהיווסדה, בקטע של הזדמנות שווה באמת. זה עובדה שבזכותה נוצרו עשרות כוכבים אמיתיים שעם ישראל עומד וסוגד להם. אני, למשל, מעריץ ואוהב את נינט".

מה עם "האח הגדול"?

"'האח הגדול' בעיני זה הדבר החכם ביותר שקרה לחברה הישראלית. את נראית לי המומה. אז אני מודיע לך חגיגית, הכי חכם. הרבה אנשים כמוך לא מכירים את עם ישראל, ובזכות 'האח הגדול', אנשים מבינים את הרקמה האנושית המאוד עדינה של החברה. אני מאוד אהבתי לראות את בובליל ואת שפרה, ואני בדרך כלל אוהב את בובליל, אבל גם אמרתי ששפרה תנצח, כי בסוף כולנו רוצים שפיות. בובליל כמובן בהשלכה. זה לא משהו אישי.

"זה מראה על החברה, שחלק ממנה צריך לטפל בעצמו. ב'היפה והחנון', הדוגמנית שנכנסה לחדר ואמרה, 'אני לא כזו מטומטמת אבל שאלו אותי שאלות כמו מי היה בן-גוריון או איפה נמצאת הכנרת'. אמרתי לעצמי, דחיל רבאק, אבל מה לעשות שחלק גדול מהמדינה עוד מעט לא יזכור מי רצח את רבין. לכן הריאליטי זה תמרור אזהרה".

"די, הלו, כלכלת ישראל, תפרגנו*

ובכל זאת, פחות אייטמים בתוכניות אירוח.

"לכן היום המלחמה על כל אייטם היא עיקשת ומאוד מאוד סיזיפית, ולכן דווקא חברה שמייצגת 120 חברות, הכוח שלה בתקשורת הוא פי שמונה מדובר פנימי אחד של חברה אחת. השני בגודלו בישראל מתעסק ב-40 קבוצות, בואו לא נתבלבל".

מי זה השני?

"אני לא נוקב בשמות אף פעם".

גם בהכנסות אתה פי שלושה מהחברה הזו?

"אני אף פעם לא מדדתי את ההכנסות של אף אחד. זה איזו מחלה ישראלית מטורפת, לשאול כמה אתה מרוויח. הדבר הכי נלוז שיכול להיות. מחלה ממארת אבל למזלנו לא ממיתה. ומחלה אחרת זה הפרגיינס. לא יודעים לפרגן. אני אומר, ריבון העולמים, חבר'ה, מה אתם נבהלים, תפרגנו, עולה לכם כסף? ראינו רק עכשיו את מניית אפריקה ישראל, שאני דובר אפריקה ישראל, עלתה ב-130% בכמה ימים, אז כבר ישר - איך? למה? מה קרה? תלונות לרשות והמניה נופלת. חבר'ה, די, הלו, כלכלת ישראל, תפרגנו. מה קרה? על חשבונכם?

"במיתון הפרגיינס הזה הוא באמת הסרטן של המדינה. יש הרבה אנשים שבאמת חטפו מכה קשה, אבל יש אנשים שעדיין מרוויחים, אז להם לא נעים. לא נעים להם לקנות מכונית חדשה, ובגללם יפטרו מוכרים בחברות מכוניות. לא נעים לך להיכנס לקנות שמלה בכיכר המדינה, אז מחר יפטרו את המוכרות. תבינו, ברגע שאתם סוגרים את הכיס אתם גורמים לעוד אדם להיות מפוטר. המדינה שלנו נורא דחוף לה לעשות כל מיני דברים, אבל לא דואגים למקומות עבודה.

"אני לא אשכח שביום שנתנו פה החלטה חולנית להוציא את העובדים הזרים מישראל, אמרתי לאישיות הכי בכירה בתחום הכלכלי, בארוחת ערב מאוד גדולה אצלי בבית, 'ידידי היקר, אם היית מסדר רכבת בין נתיבות לכפר שמריהו, אני יכול לכבד את ההחלטה. אבל להוציא את כל הפיליפינים מהבתים?' הרי אדם שמחזיק וילה בכפר שמריהו או בצהלה הוא אדם שיוצא בבוקר מוקדם לעבודה, אז הוא צריך שמישהו יטפל לו בבית עד שהוא חוזר. אני מעדיף שהוא ילך לעסק, ידאג ל-100, 200, 300, 400 אנשים שיעבדו אצלו בעסק, ולא ידאג מי יוציא את הילד מהגן ויעשה שניצלים.

"בארץ הזאת רוצים לפגוע בעשיר. למה? העשיר גנב ממך? העשיר לא משלם מס הכנסה? בכסף הזה ישלמו לבתי חולים, ללשכת הסעד? אני מעסיק ישראלים במחיר מלא, אבל זה לא בסדר, זה לא תקין. נכנס שר ואומר, אני אוציא מפה את כל העובדים הזרים. סליחה, ומה יעשו החקלאים? איזה ישראלי יבוא לעבוד היום בקטיף התותים? מי בדיוק מוציא את הגזר מהשדות? הילדים שלך, אשתך? מי יבנה לנו בתים? השכן שלך ברמת אביב ג'? זה כוח העבודה, זה מה שיש. עובדה היא שישראלי לא בונה בית יותר. הערבי בונה בית, או הסיני בונה בית, והפיליפיני מנקה".

למה אתה מעסיק במשרד רק נשים?

"אני בא מבית של אמא שעשתה קריירה כשעוד לא היה מקובל. היא סיימה 47 שנים במערכת הביטחון, גמרה את המכללה לביטחון לאומי. תמיד עשתה תפקידים שלפניה עשו אותם רק גברים. אני מאוד מאמין בכוח הנשי ובנשים בעבודה".

אבל בכל זאת, אף גבר אחד אין לך?

"קודם כל אנחנו מעסיקים ארבעה גברים".

איפה אתם מחביאים אותם?

"יש לנו מנהל מחלקת רכב ומתחתיו עוד שלושה. ניסינו בעבר להעסיק גברים ואיכשהו הם לא הסתדרו עם המנהלות כאן. כל המנהלות שלנו הן לביאות לוחמות וחזקות. אין לי כאן מנהל אחד חלש או יס-מן, כל אחד כאן אומר לי את דעתו".

כל עוד בסוף אתה מחליט.

"תתפלאי, בכל הפגישות שלנו עם הלקוח, מנהל המחלקה חופשי לומר את דעתו. והרבה פעמים הוא לא חושב כמוני. העצמאות שלהם היא בלתי מתפשרת ובסוף היום אני לוקח את ההחלטה. עם כל הכבוד, בכל ארגון צריך להיות קפטן אחד. יש שני קפטנים, אין ארגון, אוקיי? ארגון הלך פייפן. אני מאוד מעריך דעות ויש המון פעמים שהן משכנעות אותי בדקה. כולל מנכ"ל החברה, שבבית היא אשתי אבל פה היא מנכ"ל חברה מאוד חזקה, ולא פעם ולא פעמיים היא אומרת לי, 'רני, אתה טועה' ואני אומר לה 'את צודקת' וממשיכים הלאה. יחסי ציבור זה לא מתמטיקה, זה פילוסופיה. לפילוסופיה יש פרשנויות".

"הלקוחות שלי תמיד יותר חשובים ממני*

ביקורת שמושמעת עליך לעתים קרובות היא שאתה יותר מדי ממותג, יותר מלקוחותיך.

"מיום שאני זוכר את עצמי, לא ביקשתי מאף אחד לעשות עלי כתבה, לכתוב את השם שלי או להכניס תמונה שלי, חוץ מפעמיים. פעם אחת לפני 20 שנה כשהצטלמתי עם נשיא פרו, ופעם שנייה ביום שכל השגרירים הגיעו לביקור במדינת ישראל, ביקשתי להכניס תמונה מארוחת הערב בביתי, לפני שמונה חודשים. אני גאה על כך שהצלחתי ב-10 אצבעות לעשות משהו בתחום יחסי הציבור, ומעבר לכך לא מעניין אותי מה אמרו, מה אומרים, או מה יגידו. זה כל-כך לא מעניין שזה מצחיק אותי לפעמים".

הפכת למאוד מפורסם. אף לקוח שלך לא היה ב"ארץ נהדרת". אתה היית.

"אין לי עניין שאף לקוח שלי יגיע ל'ארץ נהדרת'. שום עניין בכך".

איך הרגשת כשהדמות שלך הייתה שם?

"שמחתי ונהניתי מכל רגע. אבל מה שטוב לי לא טוב ללקוחות שלי, והלקוחות שלי תמיד יותר חשובים ממני. אני מאושר שב-25 שנה האחרונות הפכתי לאדם ידוע או מפורסם, לטענתך. במדינת ישראל אם אתה לא ממותג ולא ידוע, לא בהכרח מתייחסים אליך. לא אשכח את היום שרעייתי התקשרה אלי בשעה 18:00 כשהייתי בראיון אצל לקוח חדש ואמרה לי, 'רני, תבוא מיד לשדה התעופה, הם מתייחסים מגעיל לצ'יצ'י'".

מי זה צ'יצ'י?

"צ'יצ'י ניהלה את משק הבית אצלנו 15 שנה, ובשל הגזירות נאלצה לשוב לפיליפינים. אמרתי ללקוח, 'אני נורא מצטער אבל אני חייב לנסוע לשדה התעופה, מתייחסים לא טוב לעוזרת הבית שלנו'. הוא עד היום לקוח שלי, אז אני מקווה גם שהוא לא כעס יותר מדי. נסעתי לשדה, והתייחסו לצ'יצ'י כמו מלכה. ודבר אחד אני שמח, שהחזרנו למנילה עובדת שאוהבת את ישראל ולא תזכור את היחס המשפיל משלטונות ההגירה. איך אמרתי לך, זו מדינה שאוהבת את מפורסמיה, לטוב ולרע. אני משוכנע שאם יקרה לי משהו רע, אז באותה מידה שאוהבים אותי ועוזרים לי, ייצאו לרחובות מאושר".

"מעטים יועצי המשברים שראויים להיקרא כך"

עוד דבר שאומרים עליך הוא שאתה טוב בהשקות, אירועים, סלבס, אבל לא באסטרטגיה ובניהול משברים, קוד ליחצנות מתקדמת היום.

"'דה מרקר' עשה סקר בלתי-תלוי אצל המפרסמים הגדולים, מי לדעתם הוא יועץ ניהול המשברים הטוב בישראל. בהפרש של אחוזים רבים זכיתי במקום הראשון. לצערי, מי שעדיין אומר את הקלישאה הבלתי מובנת הזאת, אני מאחל לו חג שמח ואריכות ימים".

אבל אתה מאמין בהעסקת יועצי משברים חיצוניים.

"בחלקים מסוימים יש מקום לסקנד אופיניון בחברות ענק. אבל יועץ של החברה שמכיר אותה עשרות בשנים, מכיר את הארגון מהלב והריאות שלו יותר טוב מכל אורח לרגע שיגיע לביקור של כמה שעות במשבר כזה או אחר. הסקנד אופיניון עובד כשאני מנהל את המאבק. אבל מעטים היועצים בנושאי משברים שבאמת ראויים להיקרא כך, שאני אסמוך עליהם ב-100%".

מי הטובים בעיניך?

"בני כהן, זמיר דחב"ש ומושיק תאומים שהוא גורו בפני עצמו. ויש עוד".

"כולם נפגעו מהמשבר. אין אחד חסין*

מה עשה המשבר הכלכלי לענף יחסי הציבור?

"אין אדם אחד במדינת ישראל שיכול להרשות לעצמו לומר שהמשבר לא פגע גם בו. בתחום יחסי הציבור, קודם כל הלקוח ביטל את הלז'ר. אם לקוח למשל נעזר בחברה לאיסוף קטעי עיתונות, דבר ראשון הוא ביטל את זה. אם לקוח שדרש לעשות אירועים מיוחדים, היום מבין שאנחנו אומרים לו, 'זה לא הזמן'. אני כבר צועק הרבה שנים שצריך לעצור את הבזבוז באירועים הגדולים אם הם נעשים למטרות יחסי ציבור. אם הם למטרות קידום מכירות, צריך לעודד אותם כי הם עוזרים למכירות".

מה זה עשה ללקוחות שלך?

"מתוך 120 הקבוצות שלנו 60 הן בשוק ההון, 60 הן בכל התחומים האחרים. כל התחומים נפגעו. אין אחד חסין. שלוש חברות בהפסדים ביקשו להוריד בריטיינר, ומכיוון שההפסדים שלהן כבדים נענינו בחיוב. צו השעה הוא להושיט כתף ולעזור, כי בשנים קודמות הן היו איתנו מעבר לבסדר. מעבר לכך לא אישרנו קיצוץ בריטיינרים, וזאת משום שהעבודה רק הפכה לקשה יותר. היו כארבע חברות שפרשו בשל אי-יכולת לעמוד בריטיינר, אך הן חלילה לא עברו למשרד אחר. אני מקווה בעזרת השם שהמשבר יחלוף והן יחזרו. אבל אני קיצצתי לעצמי בשכר".

באיזה שיעור?

"לא אכנס לזה. קיצצתי לעצמי, אך בשלב זה, ואני מדגיש שזה כבר שנה למשבר, לא העזתי להוריד שקל מהשכר נטו לעובדים".

אז בכמה ירדו ההכנסות שלכם בשנה האחרונה?

"לא ירדו. אני לא הולך להיכנס לזה. זה לא עניין של אף אחד".

אתה מרגיש שהתחרות בענף יותר חריפה היום?

"תחרות תמיד הייתה. בישראל 1,000 אנשים עוסקים ביחסי ציבור. אין דקה שאתה יכול לנוח על זרי הדפנה ולהגיד עשיתי את זה. מספיק שמתחלף עורך אחד בעמוד וכבר הכל השתנה. כולם בתחרות, והתחרות לגיטימית. אני חושב שאנחנו עושים את זה ביושר, יגידו גם המבקרים שלי, ודרך אגב לגיטימי שיהיו לי מבקרים. א' אנחנו החברה הכי גדולה בארץ וזה מוציא עיניים לכולם. ב' אני אדם שעושה ביקורת על הרבה מאוד אנשים וזה לגיטימי שגם יעשו ביקורת עלי. מעולם לא הייתי חסין, הביקורת בנתה אותי. אם הביקורת צודקת אני מתקן. דבר אחד אסור - לשקר. ברגע שמתחיל השקר מתחיל הלכלוך".

"אני קשור אישית ל-1,000 איש*

אתה מדבר המון על אמת ועל כך שהלקוחות הם בראש. עד כמה רחוק תלך בשביל לקוח? תשקר בשבילו?

"לשקר לעולם לא. אבל אלך עד הסוף. הוכחתי את זה כבר בהרבה תיקים, שהלכתי עם הלקוח עד הסוף לתדהמתם של הרבה מאוד אנשים שהרימו גבה, ואמרו איך הוא עשה את זה. האמנתי בחובה המקצועית שלי כלפיו גם אם זה לא היה פופולרי. לא נבהלתי. עוד מעט 19 שנה, 120 לקוחות, הם לא פה בשביל העיניים היפות שלי, אני רחוק מלהיות דוגמן".

אתה לא חושב שיכול להיות שחברות כל-כך קרובה עם לקוח, כמו שיש לך עם רבים, זה דבר שמפריע?

"להפך. זה הדבר הנכון ביותר והחשוב ביותר. אין סודות ואתה יודע לייעץ את האמת בעיניים. הכל אישי. אם אין לך קשר אישי ואהבה וריספקט ללקוח ולמה שהוא מייצג, אני לא יכול לייצג אותו".

אז ככה אתה מחובר ליותר מ-120 אנשים?

"לא רק ל-120, כי זה יו"ר ומנכ"ל וההנהלה ומועצת מנהלים ובעלים. ל-1,000 איש. אני קשור אליהם, אני יודע מה קורה איתם, אני יודע את החיים שלהם. אני נהנה מזה. את העסק שלי אי-אפשר לנהל אם אתה לא מחובר לחיים הפרטיים. לכן אני לא מצר על אף חברות שיש לי כי העבודה שלי לא נגמרת בהודעה לעיתונות, היא רק מתחילה. לפניה אתה צריך לדעת את ההיסטוריה של הבן-אדם, מאיפה הוא בכלל הגיע לעולם הזה".

מדברים על תקופה לא נעימה לטייקונים. לך, ברוך השם, יש הרבה לקוחות טייקונים. איך זה גורם לך להרגיש?

"אני עם הלקוחות שלי, בלי להתייחס אם הם טייקונים או לא, מבחינתי הם קודם כל חברים ואנשים שאני הולך איתם בטוב וברע".

אתה מרחם עליהם בגלל מה שהם צריכים לעבור היום?

"סליחה. השאלה לא במקומה. מה זה לרחם עליהם? אין להם מה לאכול?".

לא, אבל זה בכל זאת לא נעים, מלחיץ מאוד.

"אין צורך לרחם על איש. הם אנשים חזקים שקורצו מחומרים טובים. הם מוכיחים לכולם שיודעים להתמודד גם בשעות אלה, זו תעודת כבוד למשק הישראלי שהם מוכיחים את איתנה של המדינה ושל הכלכלה הישראלית".

"אשמח לשקול בחיוב כניסה של גוף בינ*ל*

לא מעט משרדי יחסי ציבור יצרו שותפויות בינלאומיות. אתה לא.

"רוב החברות ליחסי ציבור בישראל מקושרות עם חברות ענק בינלאומיות ביחסי 'אפיליאיישן'. תמיד סירבתי לחיבור מהסוג הזה. הן לא נכנסות באקוויטי אלא על בסיס של לתת את השם שלהן. את השם שלהן לשמחתי הרבה אני לא צריך, ומעבר לכך אין לי עניין מפני שהן מטפלות בלקוחות בחו"ל והן יכולות פתאום לגרור אותי לניגוד אינטרסים בין חברות. אבל, במידה ויבוא ארגון בינלאומי ויציע להיכנס באקוויטי, תמיד אשמח לשקול בחיוב. לצערי כרגע החברות הבינלאומיות מתעניינות רק במשרדי פרסום באקוויטי, ולא במפעלי יחסי ציבור".

חשבת פעם להנפיק את החברה בבורסה?

"הרבה פעמים הציעו לי לעשות את זה, אבל המחשבה שאצטרך לדווח בדו"ח מיידי או רבעוני כמה משלמת לי חברה כזו או אחרת - הייתה גורמת לי להתקפת לב". *

מון שרי

"הפרתי נדר לגבי שרי אריסון"

לרהב יש רק מילים חמות על הלקוחה הגדולה שלו לשעבר

הלם. זאת הייתה התגובה בכלי התקשורת לאחר ששרי אריסון, זאת שרהב טיפל ביחסי הציבור האישיים שלה ושל עסקי קבוצת אריסון ב-10 השנים האחרונות, הודיעה כי הם נפרדים - מלבד הטיפול ביח"צ של ישרכארט וחלק מהפעילויות של בנק הפועלים. הרי רהב היה זה ששכב לא פעם בשביל אריסון על הגדר, למשל בהתנגשות החזיתית בינה לבין שלי יחימוביץ' בפרשת פיטורי 1,000 העובדים בבנק הפועלים, אז איך זה שהיא פתאום עוזבת אותו? "שרי ואני הולכים יחד שנים רבות", אומר רהב. "אלו הן שנים של אהבה, חברות ועבודה משותפת. אני מאושר לדעת שהייתי איתה בדברים היפים והטובים בחייה ובימים הקשים בחייה".

בדיעבד, עשית טעויות עם שרי אריסון? יש דברים שהיית עושה אחרת?

"בשלושה דברים אני גאה שעמדתי על ידה. אחד - ביום שהחליטה לא למכור את בנק הפועלים. אני הייתי שם ביום שהיא כינסה את כל המנהלים שלה והודיעה שהיא מוכרת את הבנק ואני מנעתי את זה ממנה. באצבעותיי. שתיים - ביום ששכנעתי אותה, בניגוד לכל יועציה, כי היא חייבת לשוב לארץ, אחרי שעזבה למיאמי. כל יועציה הקרובים ביותר, חוץ מאחד, טענו שביום שהיא תנחת בבן-גוריון היא תיאסר מיד. עמדתי שם והסברתי שלא משנה מה היועצים טוענים, ומדובר באנשים הכי חשובים בארץ, היא חייבת לחזור מיד למדינת ישראל. המדינה זקוקה לה. מקומה בישראל בלבד. שלוש - במהלך המשפט של עופר גלזר קיבלתי את רצונה להכניס דובר פנימי לקבוצה. זו זכותה".

למה היא רצתה את זה?

"לא רוצה להיכנס לזה. שרי תמיד תהיה בליבי, בליבה של הילה ובליבו של רועי. נדרתי נדר לאחר שלאה רבין נפטרה, שלא ארשה לאף בן אדם להיות כל-כך קרוב אלי חוץ מהורי ומאשתי ומבני. הפרתי אותו לגבי שרי אריסון. אני לא מצטער לרגע. הייתי עושה את הכל בדיוק אותו דבר גם היום". *

רהב: "מי שינסה לשכתב את האמת יצטרך להתמודד איתי, וזה לא קל"

איריס דרור, שמכהנת כנציגתה של שרי אריסון בחברותיה ונחשבת ליד ימינה, הצהירה בראיון ל"ליידי גלובס" שהיא המליצה לשרי להשתחרר ממך, ושזה הועיל לתדמיתה.

"הכתבה מדברת בעד עצמה. איריס דרור צריכה לחיות עם הכתבה. אני לשמחתי, חי עם חיי וחי אותם מצוין".

זאת אומרת שאתה חושב שהיא יצאה רע בכתבה?

"אינני נוהג להתייחס ללקוחות שלי. גם אם הם מתראיינים באופן אישי ועצמאי. אך אציין שלוש עובדות. א' - אני זה שהמליץ לשרי אריסון לקחת את דרור ולמנות אותה למנהלת חגיגות 13 שנים לקרן אריסון, מתפקידה כמנהלת חטיבת הנוער במהות החיים. שרי אריסון קיבלה את המלצתי, ולאחר מכן גם מינתה אותה למנהלת שפה ותקשורת של הקבוצה.

"ב' - כחצי שנה לפני שעזבתי את תפקידי כדובר, הקבוצה קיבלה סקר, שבו עלו הממצאים החד-משמעיים ששרי אריסון היא אשת העסקים המובילה בישראל. כל הנוכחים בחדר, כולל איריס דרור, לא האמינו, כי הם האמינו בתזה שהם המציאו לעצמם, אך אני ידעתי את האמת כי אני מאמין גדול בשרי אריסון. על כל דבר אני מבליג, אבל מי שינסה היום, מחר, או בעוד 100 שנה לשכתב את האמת, יצטרך להתמודד איתי, וזה לא קל. האמת תמיד מנצחת גם אם זה לוקח זמן, ולי יש סבלנות.

"והעובדה השלישית - אני מעולם לא גרמתי לכך שקבוצת אריסון תיסגר לתקשורת".

זו הייתה החלטה של שרי עצמה?

"מעולם לא גרמתי לכך שקבוצת אריסון תיסגר. זו האמת האמיתית".

אז איריס דרור שיקרה?

"אמרתי שהכתבה מדברת בעד עצמה".

אתה מפחד להעליב אותה?

"אני לא מפחד מאף אחד. אמרתי שהכתבה מדברת בעד עצמה".

אתה מחזיק מאיריס דרור?

"אמרתי שהכתבה מדברת בעד עצמה".

אתה משאיר יותר מדי פרשנות לקורא.

"זה בסדר".

איריס דרור סירבה להגיב לדברים. *

תגובת מורל וצור

"הצעתנו לסייע לרהב בניהול משברים בעינה עומדת"

מוטי מורל ורונן צור מסרו בתגובה: "רני מציג עצמו כמוביל שוק, אך אינו מתנהג ככזה. הוא הבין לאחרונה שמעמדו מתערער והחליט לפתוח במתקפה נגד מורל צור תקשורת כדי לעצור את הסחף במעבר לקוחות ממשרדו אלינו.

"לאחר הטיפול הכושל של רני במשברי רמדיה ובנק הפועלים, אשר גרמו נזק עצום לתדמיתם, הצענו לו סיוע בניהול משברים של לקוחותיו, היות שזה תחום מומחיותנו. רני אכן סירב להצעה, וגרם לכך שחלק מלקוחותיו פנו אלינו מיוזמתם. הצעתנו לרני בעינה עומדת, על אף המחלוקת האחרונה. ראוי שלקוחותיו יקבלו טיפול במשברים ממשרד שזו מומחיותו.

"למרות העימות האחרון אנו מעריכים את רני כאיש מקצוע טוב בתחום הלייף-סטייל, הצרכנות, והטיפול במוצרי צריכה כגון שמפו, בשמים ואופנה. אין בליבנו כעס או משקעים, ואנו מבינים כי מדובר בתחרות מסחרית לגיטימית ומקובלת". *

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות