רגע לפני שהאוצר מבטל את האפשרות להקים קרנות מנוף לניהול כספי הגופים המוסדיים וכספי המדינה, לצורך פיתרון המחנק בשוק האשראי העסקי החוץ בנקאי, צפויות לקום שתי קרנות מנוף חדשות. אלו יתווספו לקרן המנוף הראשונה של קבוצת בראשית. במהלך חלון הזמנים שהציב האוצר להגשת ההצעות, שנסגר היום, הגישו רק שתי קבוצות בקשה לרישיון להקמה וניהול של קרן מנוף - הקבוצה של KCPS, יוסי דאובר, צבי פורמן, גבי לב, שי איילון, הדי בן סירא ועו"ד צפי הדר-ריכטר, והקבוצה של גבי טרבלסי, גיא ועדיה וגיא זוקין.
האוצר צפוי לתת לשתי הקבוצות האמורות את התשובה הפורמלית רק בתחילת השבוע הבא, אך לפי ההערכות שתיהן יקבלו רישיון. זאת, מכיוון ששתיהן עמדו בתנאי הסף של מכרז המדינה לבחירת קרן המנוף הראשונה, ואף השיגו אז את הסכום המינימלי שדרש האוצר להשתתפות המוסדיים - 900 מיליון שקל כל אחת.
נזכיר, כי שר האוצר החדש, יובל שטייניץ, החליט שלא להמשיך בהליך קרנות המנוף מעבר לשתי הקבוצות האמורות וקבוצת בראשית, שלטובתן יעמיד האוצר סכום כולל של 1.1 מיליארד שקל (500 מיליון שקל בקרן הראשונה, ו-300 מיליון שקל לכל אחת משתי הנוספות, אם יוקמו).
מנמיכים ציפיות התשואות
המוסדיים שנתנו את עיקר ההתחייבויות לקבוצה של KCPS ודאובר, הם כלל ביטוח, מנורה מבטחים, הראל ואלטשולר שחם. יוסי דאובר, לשעבר המשנה למנכ"ל בנק הפועלים, המשמש היום כיו"ר ועדת ההשקעות של הקבוצה, אמר כי "אנו מתכוונים להשקיע בחברות טובות שנקלעו לזמנים קשים מבחינה תזרימית. כלומר, נשקיע בחברות שאין להם בעיה בביזנס". בעבר ציינו אנשי הקבוצה כי "אנחנו מזהים כ-50 חברות רלוונטיות, מתוכן 20 הן חברות נדל"ן". כעת, דאובר מבהיר כי "לא נהיה קרן טרנ-אראונד, אלא נטפל רק בחברות טובות עם מבנה מימון שמכביד עליהן ובעיות תזרימיות לטווח בינוני".
בכוונת הקבוצה להשקיע, לפיכך, ב"חברות בינוניות, כשההסדרים יהיו בממוצע בהיקף של כ-100 מיליון שקל כל אחד".
אם יתקבל הרישיון מהמדינה, לדברי טל קינן, מנכ"ל ויו"ר KCPS, "הצוות כבר מוכן, ואנו ערוכים ויכולים להתחיל לפעול באופן מיידי".
*לנוכח התשואות כיום באג"ח הקונצרניות, יש לכם 'בשר' בשוק כדי להשיג תשואות גבוהות לקרן?
דאובר: "התשואות אכן השתפרו, אך זה לא אומר שהצד הריאלי של החברות השתפר, או שיש להן אפשרות לגייס מימון. לרבות מהן כלל אין אפשרות לגייס הון. כך, שהתשואה אולי לא תהיה כפי שציפינו, אך חלק מהתשואות של הקרן יהיו בקיקרים שילוו להסדרים".
*כלומר, תקפידו על מרכיב אקוויטי בכל הסדר?
"כל הסדר שונה ממשנהו, אך המגמה היא שיהיו שני מרכיבים לתשואה: מהריבית על האשראי ותשואה שקשורה בפרפורמנס, שזה הקיקרים.
"בזמנו דיברנו על תשואות של 12%-15% נטו (לאחר דמי ניהול) לשנה, וכעת אנו מדברים על תשואה שנתית נטו של 10% עד 13%".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
