סימני שאלה על תפקיד הרגולטור

ובכל זאת, הנושא איתו יצטרך כחלון להתמודד כבר בזמן הקרוב יהיה הרחבת התחרות בשוק הסלולרי. זו הסוגיה החשובה ביותר אליה יידרש בשבועות הקרובים.

החברות הסלולריות הציגו לפני שבועות אחדים את הדו"ח הסופי שהכינה עבורן חברת הייעוץ LECG, בתגובה לכוונת משרד התקשורת להרחיב את התחרות בשוק הסלולרי ולהכניס מפעילי סלולר נוספים באמצעות מודל של MVNO (מפעילות וירטואליות).

העבודה של LECG מעלה נקודות מעניינות למחשבה על הרחבת התחרות, אבל השאלה היא אם יש בעבודה זו כדי להפוך את הקערה, ולהניח ליוזמה הזו. שכן לפי ממצאי LECG, התחרות בשוק הישראלי טובה מאשר בשוק האירופי הממוצע; הצרכנים בישראל מקבלים מחיר נמוך יותר וצורכים כמות גדולה יותר מאשר הצרכנים במדינות האחרות שנדגמו; קצב ירידת המחיר לדקת שיחה בישראל גבוה ממדינות המדגם; קצב עליית הכמות הנצרכת של דקות בישראל גבוה יותר, והמסקנה הכללית היא שהשוק מתפתח בצורה שמטיבה עם הצרכנים. בקיצור יש לנו שוק סלולרי לתפארת מדינת ישראל.

כשלים והמלצות

לכאורה, נדמה שמי שקורא את הדו"ח יכול להסיר מליבו דאגה מהרחבת התחרות, שכן כל נגיעה או התערבות בשוק הסלולרי תהפוך את המגמה, תצמצם את התחרות, תפגע בלקוח ותקטין את התמריצים של החברות הסלולריות לספק את אותה איכות שירות ולבצע השקעות חדשות.

אך הניתוח המעניין יותר שעשתה LECG נוגע לאיכות עבודתה של חברת הייעוץ NERA, שאותה שכר משרד התקשורת ושהתבקשה אף היא לספק דו"ח על שוק התקשורת הישראלי.

שתי החברות הגיעו לממצאים דומים לגבי רמת התחרות, המחירים בשוק ואיכות השירות - אך בשלב ההמלצות, הדעות מתפצלות בצורה קיצונית. NERA קוראת לאפשר הרחבת התחרות באמצעות מפעילי MVNO ללא כפייה, ורק אם יתברר שמפעילים חדשים אלו לא הצליחו במו"מ עם המפעילים הקיימים, בשל התנהגות אנטי תחרותית - להתערב ולקבוע את המחיר.

הכשל המרכזי שמצאה LECG בדו"ח של NERA הוא שלמרות שהאחרונה ממליצה נגד יישום מדיניות MVNO, באופן מפתיע, היא ממליצה באותה עת בעד רישוי MVNO ובעד התערבות ביחסים שבין המפעילים - במידה והמו"מ ייכשל בשל התנהגות אנטי תחרותית.

בעניין זה נטען, כי המלצתה של NERA אינה מגובה בניתוח עלות-תועלת. אילו NERA הייתה מבצעת ניתוח שכזה היא הייתה מגיעה לתוצאה דומה לזו שהביאה אותה להתנגד ליישום מדיניות MVNO. כך לפחות סבורה LECG שממשיכה וטוענת כי NERA לא זיהתה ולא כימתה את התועלות שעשויות (אולי) לצמוח לצרכנים מכניסת MVNO לשוק.

"תועלות אלה יהיו קטנות ביותר בשל הרמה הנמוכה ממילא של המחירים היום והרמה הגבוהה של החדירה והכמויות הנצרכות. יהיה זה בלתי סביר להניח שכניסת MVNO תגדיל את תועלת הצרכן באופן משמעותי", היא טוענת.

על כך אומר בכיר ב-LECG ל"גלובס": "כל גוף עסקי עושה ניתוחים של עלות-תועלת ובוודאי שרגולטורים בעולם חייבים לעשות זאת לפני שמקבלים החלטות מהותיות. יש סיסמאות שהפכו להיות קלישאות, כמו ש'כל שינוי רגולטורי משפר את התחרות'. איש לא חולק על כך שלמשרד התקשורת יש את המנדט לקדם את התחרות, אבל מחובתו לבדוק האם צעד מסוים אכן מקדם את התחרות. את זה צריך לעשות לפני שפותחים את השוק. ככה צריך לעבוד רגולטור".

גבולות תפקיד הרגולטור

ייתכן, שקיים כשל בעבודת משרד התקשורת, ויכול להיות שניתוח עלות-תועלת נדרש כדי להצדיק את הרחבת התחרות במודל המוצע. אבל, נדמה שהחברות הסלולריות מנסות לדחוק את משרד התקשורת לפינה, כדי לעכב אותו בעבודה נוספת ובעיקר להרוויח זמן. מכיוון שסביר להניח שאם יכפו עליהן מחיר להכנסת מפעילי MVNO, הנושא יגיע לבית המשפט - ואז זה יהיה הטיעון הראשון שלהן.

העובדה שנמצאו פגמים בעבודתה של NERA אינה חדשה. אטיאס אמר זאת בזמנו בעצמו. מהמסקנות שלה נרמז, שהן עברו התאמה לרוח הביקורת הציבורית והלחץ על המפעילות הסלולריות.

גורם המקורב למשרד התקשורת הסבור שקיימת בעיה חריפה בשוק הסלולרי אומר: "השאלה היא מה תפקידו של הרגולטור. מה שרגולטורים עושים זה לשקול את טובת המשק. לממשלה יש מטרות ויעדים ולכן ניתוח של עלות-תועלת לא רלבנטי כי מיד צריך לשאול את השאלה למי ולמה.

"העובדות מראות שההוצאה על סלולר כאחוז מהתל"ג בישראל היא בין הגבוהות בעולם. אנחנו רואים מגמה עולמית של ירידות בהכנסה הממוצעת למנוי (ARPU), כאשר בישראל המגמה הפוכה - יש עלייה או קיפאון אבל לא ירידה, וה-ARPU הוא מהגבוהים בעולם. צריך להניח לכוחות השוק להחליט אם יש מקום להרחיב את התחרות או לא. במצב הכלכלי של היום זה יהיה קשה שבעתיים אבל אין דרך טובה יותר לבדוק זאת".