קמפיין רשות המים חוזר להוביל את דירוג הפרסומות המדוברות ברשת

Twisted Fly: הפרסומת "חייבים להציל את הכנרת" חוללה 47% מהיקף השיחה על פרסומות ברשת ; בניגוד לעבר, הדיון לגבי הפרסומת התמקד בשאלה "מה עושים" - ולא בשאלה "מי אשם" במשבר המים

הפרסומת של רשות המים "חייבים להציל את הכנרת" חוזרת השבוע להוביל את דירוג הפרסומות המדוברות ברשת, ובפער ניכר מכולם. הפרסומת חוללה 47% מהיקף השיחה על פרסומות ברשת, במונחי מספר פוסטים.

למקום השני עלתה הפרסומת החדשה של טבע נאות עם 17% מהיקף השיחה ברשת. למקום השלישי הגיעה הפרסומת החדשה של שטראוס למגנום, אשר חוללה 13% מהשיחה ברשת.

הפרסומות של סלקום ירדה מן המקום הראשון בשבוע שעבר למקום הרביעי השבוע, עם 10% בלבד מהיקף השיחה ברשת.

יצויין כי במונחי מספר הדיונים על פרסומות ברשת (בשונה ממספר הפוסטים), היתה הפרסומת של סלקום במקום הראשון, עם 33% ממספר השיחות, ואילו זו של רשות המים ניצבה במקום השני עם 22% ממספר השיחות. אלא שבמקרה של רשות המים כל שיחה חוללה, בממוצע, מספר גבוה יותר של פוסטים - דבר המעיד על "אפקט ההידבקות" הגבוה של קמפיין רשות המים, קרי - היכולת שלו לחולל דיון ציבורי רב-משתתפים.

הקמפיין של רשות המים "חייבים להציל את הכנרת" ממשיך לעורר סערה ודיון ציבורי נרחב ונרגש, וזאת מאז עלייתו לאוויר באמצע אפריל. מניתוח התפלגות נושאי השיחה, ניתן לראות כי הפתרונות שהציבור הרחב מציע הם הסוגיה המדוברת ביותר ברשת: 51% מהפוסטים העוסקים בפרסומת, 15% נוספים מהפוסטים עוסקים בשאלה מי אחראי למשבר, 14% מתייחסים להטלת הנטל על האזרח הקטן, 12% מהפוסטים עוסקים באיסור להשקיית דשאים פרטיים, ו-8% מתייחסים לקריאייטיב של הפרסומת.

מעניין לציין כי בהשוואה לניתוח הקודם של הקמפיין (מלפני כשבועיים), אנו עדים למעבר מהתמקדות בשאלה "מי אשם" לשאלה "מה עושים", כלומר להצעת פתרונות אופרטיביים, ישימים ויומיומיים. כאמור, 51% מהיקף השיח על הקמפיין נסב סביב שאלה זו.

חיסכון וייעול הצריכה הביתית, כולל מיחזור ביתי, הוא הפיתרון המדובר ביותר ברשת השבוע (35% מהשיחה בנושא), והתפלה נמצאת במקום השני (23% מהשיחה בנושא). הפיתרון השלישי המדובר ביותר הוא נושא מחיר המים לחקלאים (19% מהשיח ברשת בנושא).

בצד הדיון בפתרונות למשבר המים, הקונפליקט בין אזרח וממשל ממשיך לקבל ביטוי בשיח ברשת: כאמור, 15% מהיקף השיחה ברשת היה בנושא הגורמים האחראים למשבר. מתוכם, מעל 80% מאשימים את הממשלה והאוצר במחדל ובכך שהם מנעו השקעה מאסיבית בתשתיות. מנגד, 14% נוספים מהיקף השיחה ברשת דנים בעובדה כי הציבור לא אשם, אבל הציבור משלם. בצורה כמעט גורפת (מעל 90% מהשיחה בנושא) נטען כי האזרח הקטן לא אחראי למחדל, אולם הוא הגורם העיקרי הנושא בנטל ומשלם את במחיר המחדל.

מבין הגזירות הקונקרטיות הקשורות למשבר המים, הגזירה המדוברת ביותר היא איסור השקיית הדשאים. 12% מהיקף השיחה על הקמפיין ברשת דנים בסוגיה זו. בעוד שמעל 65% טענו בחריפות נגד הגזירה ("לא הוגנת", "החלטה קלוקלת"), כ-30% טענו בעד הגזירה ועודדו מעבר לצמחיה דלת מים ופתרונות אחרים המותאמים יותר לאקלים הישראלי. 5% נוספים דנו בחוסר הבהירות של הגזירה.