ישנן סוגות תיאטרון שהן עניין של טעם. מחזות זמר, פנטומימה, התיאטרון האפי והקומדיה דל ארטה הם דוגמאות בולטות של ז'אנרים שאם אינכם מחובביהם, קטן הסיכוי שתצליחו ליהנות.
ובכל זאת, לכל כלל יש יוצא מן הכלל, ולכן יכולים גם אלו שאינם ממעריצי הקומדיה דל ארטה לנסות את ההפקה החדשה של "טרטיף" העולה היום בתיאטרון גשר. המחזה, שנחשב לאחת מיצירותיו הטובות ביותר של מולייר, עוסק בצביעות ובשיעבוד לחובת השמירה על מראית העין: הדתית, המעמדית והמשפחתית.
המחזה, שתורגם לעברית בעבר על-ידי יהושע סובול, עובד להצגה בסגנון גרוטסקי ופיזי בבימויו של יבגני אריה. "טרטיף" החדשה מצטיינת בשלושה תחומים: תלבושות נפלאות על גבול הסוריאליזם, תפאורה עוצרת נשימה, ומשחק מענג של חנה לסלאו, שתפקיד דורין, המשרתת-אומנת חדת הלשון והעין תפור עליה בול.
את טרטיף עצמו מגלם אלכסנדר סנדרוביץ. דודו ניב מגלם את אורגון האב, ההולך שבי אחריו, נטע שפיגלמן מגלמת את אלמיר, אשתו של אורגון הנאלצת להיאנס כדי לנער את בעלה, אמנון וולף מגלם את קליאנט, אחיה בר הדעת, אלינור פכט מגלמת את מריאן הבת הילדותית ואלון פרידמן מגלם את ואלר, ארוסה האינפנטילי לא פחות של העלמה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
