הנקראות ביותר

המסר הכפול של עו"ד לחמן-מסר

איך בדיוק צברה משפחת מסר נכסים בשווי עשרות מיליוני שקלים?

"האם יש הפנמה של אילי ההון שהם מנהלים כסף של הציבור?" (דידי לחמן מסר, לשעבר המישנה ליועץ המשפטי לממשלה, השבוע).

והתשובה, כך אנו מניחים, לשאלה של לחמן-מסר, לפחות לשיטתה ולמסר שהיא רוצה להעביר, היא לא ולא ולא. לא, אילי ההון לא מפנימים שהם מנהלים כסף של הציבור.

אוליגרכיה חדשה

עו"ד לחמן-מסר היא לוחמת ללא חת ותיקה, לוחמת כביכול למען הציבור, ששייכת למועדון ההולך וגדל של אוליגרכיית ה"תקשורת-שלטון", שצברה לא לא מעט חברים בשנים האחרונות.

האוליגרכיה הזו, שמצידה האחד פקידים בעלי כוח כמעט בלתי מוגבל ומעברה השני להקת מעודדות תקשורתית, מקיימת יחסים צפופים, צפופים מדי. היחסים ההדוקים האלה מובילים לסימביוזה מסוכנת וליחסי תן וקח שהאוליגרכיה הפקידותית-תקשורתית מקפידה להסתיר מעיני הציבור, שאותו כביכול היא משרתת ולו היא כביכול דואגת. ירון זליכה, למשל, הביא את היחסים האלה למצב הכי קיצוני עד-כדי גיחוך ועד שהבלון התפוצץ.

היחסים בין חברי האוליגרכיה ברורים: הפקידים משסים את החברים מהתקשורת בכל עניין ובכל איש שהתנהגותו אינה מוצאת חן בעיניה, בטענה המנצחת ובלתי ניתנת לוויכוח, שהם "שומרים על הקופה הציבורית".

בתמורה, הפקידים מקבלים מאמרים מחניפים ששופכים דבש על אוזניהם. כל הצדדים של האוליגרכיה נהנים מה"פוזה" התקשורתית כ"צדקני על": הם כאילו פועלים מתוך שכנוע עצמי טוטאלי כשליחי הצדק המוחלט וכשומרי הסף. בפועל הציבור בכלל, והחלשים בפרט, מעניינים את קצה הציפורן של אוליגרכיית ה"תקשורת-שלטון".

מדובר, לרוב, באנשים יהירים, אטומים, שיכורים מכוח, שלא חוו מימיהם קשיים בחייהם (שמתם לב לרשימת הגזירות של האוצר: כמה אטימות אפשר לגייס בשביל להציע לשלם 80% מהשכר כדמי לידה?). זו חבורה של אנשים שהתאהבה בצורה מסוכנת בתדמית של עצמה ומתנהגת כאילו היא הקיסרות הפיקוחית של המשק הישראלי.

פקידה יוצאת דופן

עו"ד לחמן-מסר קיבלה את אותו יחס מתחנף ממושך מחבריה בתקשורת. כשפרשה ממשרתה הרמה במשרד המשפטים, המחמאות הדביקות נזלו מכל עבר:

אמרו עליה שהיא פקידה יוצאת דופן, פקידה שעמדה כמו חומה בדרכם של אילי ההון שלטשו עיניים לקופה הציבורית.

אמרו עליה שהיא עמדה בגבורה מול האנשים שרצו לקבל הקלות, פטורים ומיני מתנות מהמדינה. אמרו עליה שאי אפשר היה לגנוב איתה סוסים,

אמרו עליה שהיא פקידה ערכית, בולטת לטובה בעידן של הכסף הגדול שהתפתח בישראל. אמרו עליה שהיא משרתת ציבור קלאסית, מהדור שהולך ופוחת, שלא עסקה בשליחת לחמה על פני המים.

וילה בקיסריה ודירת פאר בטלביה

ייתכן שלחמן-מסר עונה על כל הסופרלטיבים האלה, אבל יש לה היכרות עמוקה מאוד עם אחד, איל הון קטנצ'יק, ששלח את לחמו על-פני המים ושהיה לו חיכוך מאוד צפוף עם כספי הציבור ועם החיכוך הזה היה אפשר לקבל הקלות, פטורים ומתנות מהמדינה.

לאיש הזה קוראים עו"ד אורי מסר, בן זוגה של לחמן-מסר, ואין פלא שאוליגרכיית ה"תקשורת-שלטון" התעלמה לחלוטין מהקשר בין השניים, בניסיון לגונן, לסוכך ולשמר את תדמיתה הנהדרת של לחמן-מסר. לכאורה, הוא זה הוא והיא זו היא, ורק אנשים מרושעים מנסים לקשור בין השניים.

ובכן, זו תמונה מעוותת. לחמן-מסר אינה יכולה להטיף לנו על "אילי הון שלא מפנימים שהם מנהלים כספי ציבור", כשבמקביל בן זוגה מנהל מערכת יחסים הדוקה עם רה"מ לשעבר אולמרט והופך את משפחת מסר לאילת הון כתוצאה ממינוף היחסים האלה.

מאיפה יש בדיוק לזוג מסר דירה רחבה בשכונת טלביה בירושלים ווילה בקיסריה? עד כמה שידיעתנו הגיאוגרפית משגת, אלו לא שכונות מהסוג של כפר שלם בת"א או מוסררה בירושלים. אלה נכסים בשתי שכונות שנחשבות ליוקרתיות ביותר בארץ ושוויין מוערך בעשרות מיליוני שקלים בודדים. מאיפה? ואיך? קחו את המסמך של היועץ המשפטי לממשלה ("החלטה בעניין שימוע בפרשת מרכז ההשקעות") ותבינו איך.

"מר אולמרט", נכתב שם, "פעל מול עו"ד מסר ולא מנע את עצמו מטיפול בנושים הקשורים ללקוחותיו; זאת כשהוא יודע שהוא מצוי בניגוד עניינים חריף בין מחויבותו למילוי תפקידו הממלכתי לבין מחויבותו האישית העמוקה לעו"ד מסר, אשר כללה מאפיינים - שבניגוד לדין - הוסתרו מעין כול".

מנכ"ל בזק צריך להיפגש עם רוה"מ אולמרט

מסמך זה מפרט שורת אירועים שבהם עו"ד מסר "תיווך" ללקוחותיו את עזרתו של אולמרט, כולל האירוע המתוקשר של מפעל סיליקה.

האירוע הפחות מתוקשר והמפתיע במסמך קשור לחברת בזק. כזכור, בזק, בעלת המניות הגדולה בחברת הלוויין יס, ביקשה להזרים כספים ליס בתקופה שהיתה חברה ממשלתית (בסך הכול הזרימה החברה 1.56 מיליארד שקל שמעולם לא יחזרו לקופתה).

עקב המחלוקת בעניין זה עם משרד התקשורת, מפורט במסמך של מזוז, ביקש מנכ"ל בזק דאז (אמנון דיק) להגיע לפגישה אצל אולמרט, ששימש באותה עת גם כשר התקשורת. לשם תיאום הפגישה, מגלה המסמך של מזוז, פנה מנכ"ל בזק לעו"ד מסר, שלדבריו נאמר לו כי 'השפעתו מול אולמרט היא חזקה'.

לדברי מנכ"ל בזק אכן תואמה פגישה "מעכשיו לעכשיו" ביום שישי, בהשתתפות אולמרט, עו"ד מסר ומנכ"ל בזק בלבד, מבלי שאיש מהדרג המקצועי של המשרד נכח בה.

מזוז שכח לציין באירוע הזה שני פרטים מהותיים: עו"ד מסר שימש בתקופה מסוימת כיועץ המשפטי של חברת פלאפון, החברה-הבת של בזק, והיה לו אינטרס ברור לתווך בעניין. ומצד השני, עו"ד לחמן-מסר היתה אחראית, מכוח תפקידה, על ההחלטות הכלכליות של משרד התקשורת. ניגוד עניינים? הס מלהזכיר. תנוח דעתכם, אם לעו"ד מסר היו קוראים במקרה הזה עו"ד רם כספי או עו"ד פיני רובין, עו"ד לחמן-מסר כבר היתה מרימה את הטלפון לאחד מידידיה בתקשורת ויחד הם היו קורעים להם את הצורה. אבל, כאן, כשאחד מחברי האוליגרכיה מסתבך בניגוד עניינים - דום שתיקה!

ובאמת, הכי קל זה ליהנות מהווילה מקיסריה, שכנראה נרכשה מכספים שמונפו על בסיס קשרים עם השלטון וכספי ציבור, ולהטיף ממנה על אילי הון שלא מפנימים שהם מנהלים את כספי ציבור.

סליחה, מי כאן בדיוק לא הפנים את זה?

eli@globes.co.il

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמתטוב שבלינקוב הלך